תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם היצף המידע מטמטם אותנו?

מאת: ד"ר דפנה רבן, ראש החוג לניהול מידע וידע, ביה"ס לניהול, אוניברסיטת חיפה draban@univ.haifa.ac.il

מידע הוא מסקרן.  עובדה.  רובינו מחפשים מידע בקדחתנות, בהיקף מצטבר של מיליארדי חיפושים ביום.    ההישענות המתמדת על מנועי חיפוש מעוררת שאלות כגון: איך מתמודדים עם היצף המידע? ומה קורה לידע האישי לנוכח הנגישות לידע מקוון?

עולם המידע והידע משתנה לנגד עינינו.  בהסתכלות הסטורית קל לנו לזהות ענקי ידע כגון אפלטון, קופרניקוס, דארווין, קירי, איינשטיין.  אלה היו מדענים שידעו להתמודד עם היצף של מידע, כל אחד בזמנו, והגישו לנו תובנות בצורת מאמר או ספר לאחר שהגו לאורך שנים והגיעו לתובנות מתומצתות.  ענקי העבר היו מסנני הידע שלנו.   גם ספרנים, שתפקידם להחליט מה ייכלל באוספי הספריות ומה מתוך האוסף מתאים להגיש לאנשים שפונים אליהם, מהווים סוג של מסנן.  לפני 18 שנה נפתח עולם המידע לכל דיכפין והביא עמו נחשול אדיר ובלתי מסונן של נתונים ומידע.  האם היכולת לחפש מידע ולארגנו בצורה יעילה ומועילה היא יכולת טבעית?  האם עצם קיומו של כלי חיפוש מתוחכם הוא המפתח להרחבת הידע?

בשנת 2008 פרסם ניקולאס קאר מאמר שכותרתו: "האם גוגל מטמטם אותנו?"  ובעקבותיו ספר ששמו The Shallows המתייחס לרדידות האנושית כתוצאה מתלות במידע המקוון.  תשובתו הנחרצת של קאר: כן, גוגל, כמייצג את העיסוק האינטנסיבי במידע מקוון בכלל, מטמטם אותנו.  קאר טען כי פעם נהגנו לקרוא ספרים ומאמרים לעומק, להגות בהם ולחשוב מחשבות מעמיקות שהובילו לפריצות דרך מדעיות וקלסיקות ספרותיות.  כיום, הוא אומר, באדיבות חברות כגון גוגל, פייסבוק וטוויטר אנו מתרגלים לטקסטים קצרים, חשופים להרבה גירויים במהירות עדכון גבוהה ומאבדים ריכוז לאחר זמן קצר.  הקריאה הופכת להיות מרפרפת, הידע רדוד והזכרון הולך ונחלש.    

נבואות זעם קוסמות במידה מסויימת.  קשה להתמודד עם שינויים מהירים כמו אלה שמציעה לנו חברת המידע.  לכן נוח להסכים עם ריאקציונרים שמספרים לנו שמה שהיה בעבר טוב יותר מההווה וממה שיהיה.  קאר הוא ריאקציונר רהוט ומשכיל שמעלה שאלה שחשוב לדון בה ומעניין לחקור אותה.  אך לא ניתן לענות בנחרצות על שאלת ה"טימטום כתוצאה משימוש בטכנולוגיה" הן מבחינת משך הזמן שהאינטרנט זמין והן מבחינת היקף המחקר שהוקדש עד כה לנושא.

לנוכח היצף המידע והיכולת המוגבלת יחסית לנצל היטב את הטכנולוגיות למטרות חיפוש וסינון אנו פונים לאפיק החברתי.  אנו נעזרים במסננים אנושיים: מידע שעובר אלינו ברשת באמצעות אנשי הקשר שלנו, חברים קרובים ורחוקים, או באמצעות זרים מוחלטים.

איזו תועלת יכולה לצמוח מזרים מוחלטים? 

חוכמת ההמון הוא מושג שמתייחס לביטוי של ידע מצרפי שנחשף בזכות השימוש בטכנולוגיות שיתופיות.  הדוגמא המובהקת היא וויקיפדיה, אנציקלופדיה המכילה יותר ערכים מכל אנציקלופדיה מסורתית, יוקרתית וסמכותית שנכתבה לפניה, אנציקלופדיה שנכתבה במהירות מפתיעה ומהווה מקור מידע חי שממשיך להתעדכן ברציפות.    

הדוגמאות לחוכמת ההמון הן רבות, מתנועת הקוד הפתוח, דרך חשיפת הגנום האנושי, עבור בעיצוב מוצרים ושירות לקוחות ועד לסיוע באיזורי אסון וכלה באקטיביזם חברתי.   איגום מידע בדרכים יצירתיות  מציע מודל סינון חדש ואפילו מודל  חדש לחוכמה, חוכמת ההמון. 

כיצד מתמודדים עם היצף מידע ומהן צורות הסינון היעילות?  כיצד משמרים ידע חיוני?  כיצד מידע משמן את גלגלי החדשנות?  מהי תרומתו לפיתוח חברה נאורה יותר?  אלה הם תחומי לימוד חדשניים שמוצעים ע"י החוג לניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה שעוסק בהיבטים ניהוליים, חברתיים וטכנולוגיים של מידע.

http://ischool.haifa.ac.il

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#