הצביעות של שר השיכון

במקום להשקיע בתושבי הנגב, בוחר גלנט להעניק מיליארדים ליישובים המיועדים לאוכלוסייה חזקה ממרכז הארץ

בכל יום, בדרכי מהאוניברסיטה, אני עוברת ליד ערימה ענקית של זבל. לא ברור לי למה היא שם או מי אמור לפנות אותה — אבל היא שם, במרכז שכונה ד' בבאר שבע, גדלה מיום ליום. אני עוברת גם ליד ברים חדשים, מרכזים קהילתיים וילדים משחקים. בהליכה קצרה של 10 דקות, שכונה ד' מגלה לי את כל מה שיש בה — יופי ופוטנציאל לצד הזנחה ומחסור.

מסיבה זו, כששר השיכון, יואב גלנט, דיבר באחרונה בראיון ל–12.01.2018) Markerweek) על חיזוקן של ערי הנגב, התרגשתי. מדובר בשיח שאנו, כפעילים סביבתיים וחברתיים, מכירים כבר שנים. שיח שמבין שהדרך לצמצום פערים ולצמיחה כלכלית עוברת בחיזוק הערים בכלל, וערי נגב בפרט. אך כשאמירה זו לוותה בהתעקשות חסרת בסיס לקדם את הקמתם של עשרות יישובים חדשים בנגב, הצביעות זעקה.

הנגב מלא בתושבים — בבאר שבע, בערד, בירוחם, ברהט ובנתיבות. במקום להשקיע באלה, בוחר גלנט להעניק מיליארדים מתקציב משרדו להקמת עשרות יישובים חדשים, שמיועדים לאוכלוסייה חזקה, מבוססת, הומוגנית, ממרכז הארץ, שתבוא "לחזק את הנגב".

למה מתכוון שר השיכון באומרו שצריך להביא אוכלוסייה חזקה? הוא אומר לנו, תושבי הערים הנגב, להתייאש מהמקום שבו אנו גרים. הוא אומר לתושבי נתיבות ואופקים — אל תנסו אפילו.

אז למה בעצם גלנט מתעקש להשקיע תקציבים רבים כל כך בצעד שעומד בניגוד גמור למדיניות חיזוק הערים, שהוא עצמו דיבר בשבחה באותו ראיון בדיוק? טענתו המרכזית היא שיישובים חדשים יחזקו את הערים הקיימות בנגב. אמירה זו מנוגדת לדעתם של כל המומחים בתחום, ובפרט לדעתם של כ–200 מתכנני ערים, שחתמו על עצומה הקוראת לעצור הקמה של יישובים חדשים.

עמדה זו מנוגדת גם לעקרונות תמ"א 34, מדיניות התכנון הארצית של ישראל, שקובעת שאין להקים יישובים חדשים, משום שהקמתם מחלישה את הערים הקיימות באזור. ראינו כבר בבאר שבע את תהליך גריפת השמנת — שבמסגרתו השכבות החזקות והמבוססות של העיר עוזבות אותה לטובת מקום חדש — כאשר הוקמו עומר ולהבים. אם יוקמו היישובים החדשים, אותו תהליך צפוי לקרות פעמים נוספות.

לקראת סוף הראיון, נראה שיצא המרצע מן השק. גלנט סיפר כי היישובים החדשים נועדו לעצור את ההתפשטות הבלתי־חוקית של האוכלוסייה הבדואית בנגב — אמירה בעייתית מכמה סיבות. ראשית, גלנט הופך את האוכלוסייה הבדואית מאזרחים שווי זכויות לאיום ביטחוני ודמוגרפי. שנית, אסטרטגיית תפיסת השטח לא הוכיחה את עצמה — כפי שראינו בסיפורו העצוב של הכפר אום אל חיראן. בנוסף, נראה כי זהו ניסיון נוסף של השר להכניס את נושאי הביטחון אל תוך משרד השיכון. גלנט, שבכל נאומיו האחרונים מדבר הרבה יותר על חמאס ומנהרות מאשר על דיור ציבורי ותכנון, מנסה שוב ושוב לפזול אל הליכוד ואל תפקיד שר הביטחון, ובדרך דורך על כל תושבי הנגב.

השנה היא שנת בחירות ברשויות המקומיות, ועלינו, תושבי הנגב, לדרוש מראשי הערים הנוכחיים והמועמדים להחליפם לעצור את הקמת היישובים החדשים. לא נסכים לצבירת הון פוליטי על גבם של תושבי הדרום.

הכותבת היא מובילת המאבק לחיזוק ערי הנגב מטעם "מגמה ירוקה"