החרם הגיע למזרח: סין דורשת מישראל - אל תעסיקו עובדים סינים בהתנחלויות

ההסכם עם ממשלת סין ליבוא עובדים זרים תקוע: סין מתעקשת כי עובדיה יועסקו רק בשטחי הקו הירוק וכי תשולם לה עמלה בסך 6,000 דולר לעובד

התוכנית של שר האוצר, משה כחלון, להגדיל את מספר עובדי הבנייה הסינים בישראל במטרה להאיץ את הבנייה ולהוזילה, נתקלת במכשול דיפלומטי: ממשלת סין דורשת כי עובדי בנייה סינים לא יועסקו בהתנחלויות.

דרישה זו של הסינים מונעת את מימושה של החלטת הממשלה מלפני כשנה להגדיל את מספר העובדים הזרים בענף הבנייה ל–8,000, ולאחר מכן ל–15 אלף. אפילו מכסת ה–8,000 לא מולאה, וכל תוכנית להגדלת מכסת העובדים הסינים בענף הבנייה מצטיירת לפיכך כריקה מתוכן.

ממשלות ישראל וסין מנהלות כבר כמה שנים מגעים לחתימה על הסכם ליבוא עובדי בנייה סינים לישראל. ההסכם הדו־צדדי בין הממשלות אמור להחליף את המציאות הקיימת, שבה היבוא של עובדים מסין לישראל נעשה על ידי חברות פרטיות, בצד הסיני והישראלי כאחד. מציאות זו גררה, על פי החשד, עבירות חמורות על החוק.

על פי עדויות שאספה עמותת קו לעובד מעובדי בנייה סינים בישראל בסוף העשור הקודם, הם נאלצו לשלם עד 30 אלף דולר לעובד כדי לקבל אשרת כניסה לישראל - בשעה שהחוק הישראלי אוסר על גביית עמלות מעובדים זרים. העירוב של עמלות בלתי־חוקיות בהליכי יבוא העובדים הזרים הפך את העובדים הסינים לשבויים לשירות החוב שלהם, והעמיד את ישראל באור של מי שנותנת ידה לפגיעה קשה בזכויות מהגרי העבודה - עד כדי סחר בבני אדם.

עמלות בלתי־חוקיות בענף הבנייה

לאור הדירוג הבעייתי של ישראל במדד של מחלקת המדינה לסחר בבני אדם של משרד החוץ האמריקאי, וכן עתירות לבג"ץ נגד ההפרטה של יבוא העובדים הזרים והחדירה של עמלות בלתי־חוקיות לענף, החליטה הממשלה ב–2011 כי יבוא עובדים זרים בענפי הבנייה והחקלאות ייעשה רק דרך הממשלה - באמצעות הסכם עם ממשלות מדינות המוצא. מאז 2011 חתמה ישראל על הסכמים כאלה עם ממשלות תאילנד וסרי לנקה בחקלאות, ובולגריה, מולדובה ורומניה בבנייה.

כמו כן, כיום מתנהלים מגעים ראשוניים על חתימת הסכמים דומים עם נפאל וסרי לנקה לגבי יבוא עובדים לסיעוד. במסגרת ההסכמים יובאו כבר יותר מ–12 אלף עובדים לישראל, ובממשלה מציינים בסיפוק כי ההסכמים פועלים לשביעות רצון כל הצדדים, תוך שמירה על זכויות העובדים הזרים. העובדה שהעובדים הזרים מגיעים לישראל נקיים מחובות ושעומד לרשותם קו חם לתלונות, מאפשרת להם להגן על זכויותיהם.

הממשלה העיקרית שעד עתה לא נחתם עמה הסכם הדדי כזה, למרות לחץ מאסיבי מצדם של הקבלנים, היא ממשלת סין. בתחילה, ב–2011, ישראל העדיפה לא להיכנס למשא ומתן עם סין, על רקע הנוהג במדינה לגבות עמלות מעובדים על ידי זרועות הממשלה עצמן, ועל רקע השחיתות בממשלות המקומיות (ממשלות הקנטונים). מאז פתחה סין במלחמה בשחיתות המקומית, והממשלה הסינית התחילה לגלות עניין רב יותר בהסדרת מערכת היחסים בין ישראל לבינה לגבי עובדים סינים בישראל. לאור זאת שינתה ישראל את טעמה, ובשנה וחצי האחרונות מתנהל משא ומתן בין הממשלות.

ככל הידוע, עיקר הסוגיות המקצועיות בהסכם כבר לובנו, לרבות סעיף חריג שנוגע לגביית עמלות. ממשלת סין התעקשה על הנוהג של גביית עמלות מהעובדים הסיניים על ידי הממשלות המקומיות. גובה העמלה הוא משכורת חודשית אחת בשנה. מאחר שהעובדים הסינים באים לישראל לתקופה של כחמש שנים, ושכרם הממוצע הוא 5,000–7,000 שקל בחודש, מדובר בעמלה של כ–6,000 דולר - כ–25 אלף שקל לכל התקופה.

החוק בישראל מאפשר לגבות מהעובדים רק החזר הוצאות טיסה, ולא עמלות - אבל בשל התעקשותה של ממשלת סין, ישראל הסכימה לכך, ובתנאי שהעמלה תשולם בידי הקבלנים ולא בידי העובדים הסינים. ככל הידוע, בהתאחדת בוני הארץ הסכימו לתנאי זה, והתחייבו בפני משרד ראש הממשלה כי הם ישלמו את העמלה במקום העובדים הסינים. עם זאת, מהתאחדות בוני הארץ נמסר: "ההתאחדות לא התחייבה לתשלום של 6,000 דולר על כל עובד זר בתחום הבנייה שיגיע מסין במסגרת ההסכם הבילטרלי".

פגיעה בתדמית 
של ישראל

למרות הסרתו של החסם המקצועי האחרון בפני חתימת ההסכם, הוא לא נחתם - ככל הידוע בשל תנאי נוסף שהעמידה ממשלת סין, שנועד לדבריה להגן על ביטחון אזרחיה. ממשלת סין דרשה כי עובדים סינים לא יועסקו בבנייה מעבר לגבולות הקו הירוק. מדובר בפועל בהטלת חרם על עבודת סינים בשטחים, וזאת במסגרת הסכם רשמי בין שתי המדינות. בשלב זה ממשלת ישראל מסרבת לתנאי הזה, והדבר מונע את חתימת ההסכם, וכתוצאה מכך את יבוא העובדים הסינים לבניין בישראל.

הממשלה יכולה אמנם לקבל החלטה על יבוא עובדים סינים שלא במסגרת הסכם עם סין, אבל הדבר יעמיד אותה בהתנגשות עם בג"ץ ועם משרד החוץ של ארה"ב, ובעיקר יעורר התנגדות מקצועית עזה בתוך הממשלה. זה כעשור שהפקידות המקצועית במשרדי האוצר, הפנים, הכלכלה והבינוי מובילה מהלך להקטנת מספר העובדים הזרים בבנייה ובחקלאות.

מאז 2011 המדיניות הזאת משולבת בהחלטה שאם מתקיים יבוא עובדים זרים, הרי שהוא חייב להתבצע רק דרך הסכמים בין־ממשלתיים דו־צדדיים, במטרה למנוע תופעות של סחר בבני אדם. נסיגה ממדיניות זו תגרום נזק תדמיתי לישראל ונזק למאמצים לשלב ישראלים בענפי החקלאות והבניין, וספק אם היא אפשרית לאור העתירות לבג"ץ.

ממשרד החוץ נמסר כי המגעים עם ממשלת סין להגעה להסכם נמשכים.