יהלומים, שעונים ומזוודות דולרים: כך הוברחו 200 טונות זהב לאיראן

בפרשת השחיתות שמסעירה את טורקיה הממשלה מנסה להעלים העובדה שמעורבים בה לא רק איש עסקים איראני, אלא גם ראש הבנק הממשלתי ושר הכלכלה של טורקיה

ב-2013, זאפר צ'אליאן, אז שר הכלכלה של טורקיה, היה צריך להתמודד עם נתונים מספריים שלא בישרו טובות לקראת הבחירות הקרבות. האינפלציה טיפסה, הצמיחה הואטה והלירה נחלשה. מדד אחד של חוסן פיננסי היה מדאיג במיוחד: המדינה ייבאה הרבה יותר שירותים מוצרים והון ממה שייצאה. עד אוקטובר, כאשר התראיין על ידי ערוץ זיכיון מקומי של CNBC, צ'אליאן תיאר את גירעון הסחר כבלתי ניתן לקיום, ואמר כי ממשלתו תשפר את המצב.

מה שהוא לא ציין הייתה פעילות עידוד היצוא החשאית שהחל יותר משנה קודם לכן, שסייעה בפתרון בעיית הגירעון במאזן הסחר. כאשר הופיע בטלוויזיה, הפעילות עוד נמשכה. 3 שבועות לפני כן, צ'אליאן הוקלט על ידי חוקרי משטרה כאומר למי ששיתפו עמו פעולה למצוא דרך להגדיל את הייצוא במיליארד דולר בחודש לפחות. בשיחה אמר כי ההוראה הגיעה מלמעלה, במהלך פגישה בת שעתיים עם ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן.

הפרשה כללה איש עסקים ממוצא איראני שאוהב סוסים מהירים, מכוניות מהירות עוד יותר ואת המטוסים המהירים ביותר. הכישור המיוחד שלו: העברת זהב לאיראן המבוצרת בסנקציות. מספיק זהב, עד כי לזמן מה הוא היה הכלי המרכזי של ממשלת טורקיה בצמצום הגירעון המטריד במאזן הסחר שלה.

האופן שבו צוות שכלל את שר הכלכלה של טורקיה ניסה לנהל את הגירעון בחשבון השוטף באמצעות הגדלת היצוא לאיראן נפרש במסמך בן 300 עמודים שהוכן על ידי חוקרים בטורקיה ב-2013. צ'אליאן והצוות שלו גם קיבלו שוחד בסך עשרות מיליוני דולרים, לפי המסמך, שצוטט בפרלמנט על ידי האופוזיציה.

עוזרו הפרלמנטרי של צ'אליאן, ארדינץ' קראקלץ', ביקש להפנות אליו שאלות, אך לאחר מכן לא השיב לשאלות לא בדואר ולא בדואר אלקטרוני. צ'אליאן, שהתפטר ב-25 בדצמבר לאחר חשיפת הפרשה, נהנה מחסינות, בהיותו חבר פרלמנט.

החקירה עצמה, חלק מחקירה ממושכת יותר של פעילות הכוללת שוחד, הברחת זהב וקשירת קשר בלתי חוקית, נעצרה בינואר. באותו החודש, ממשלת ארדואן העבירה מתפקידו את מועמר אקאס, תובע באיסטנבול שהתלונן כי הרשויות מפריעות לחקירה, יחד עם מאות חוקרים אחרים. ארדואן טען כי החקירה היא ניסיון הפיכה שנועד לערער את מפלגתו לפני הבחירות המוניציפליות שנערכו במארס השנה. דוברו של ארדואן, לטפאללה גוקטאש, לא השיב לשאלות בדואר אלקטרוני ובדואר רשום.

ממצאי החקירה מקשים על מי שמנסים לצפות את עתיד הכלכלה הטורקית. הזינוק ביצוא היה כה מהיר ונרחב - העברות הזהב לאיראן זינקו מ-53 מיליון דולר ב-2011 ל-6.5 מיליארד דולר ב-2012 - עד כי הם עיוותו את נתוני הסחר של טורקיה, וגרמו לכלכלה להיראות חזקה יותר מכפי שהייתה באופן מלאכותי, לדברי אטילה ישילדה, יועץ לנושא טורקיה בחברת הייעוץ גלובלסורס פרטנרס.

"איני יודע מה הייתה המוטיבציה של צ'אליאן, אך הוא היה תומך נלהב של סחר הזהב עם איראן", אמר ישילדה בראיון טלפוני מאיסטנבול. "מעולם לא היה בכך היגיון כלכלי. זה לא סוג הייצוא המקושר עם כלכלה חזקה. מה הייתה מטרת סחר הזהב עם איראן? מעולם לא קיבלנו הסבר", אמר.

בלומברג מדווחת כבר חצי שנה על עצירת חקירת השחיתות בטורקיה כמו גם ניסיון למנוע דיווח עליה במדיה. הסיפורים העולים מהחקירה נעים בין קשרי הממשל לאיש העסקים האיראני, רזא סראף, ועד למסמכים שהודלפו ומראים כיצד פעלה ממשלת ארדואן למנוע מטיים וורנר ומניוז קורפ האמריקאיות לרכוש עיתון ותחנת טלוויזיה טורקיים. מאמר זה מראה שסראף לא היה סתם איש עסקים ממולח שהשתמש בקשריו ובהשפעתו כדי להרוויח מיליוני דולרים, אלא פעם כסוכן מטעם הממשלה.

ארדואן טוען כי הראיות הוכנו על ידי גורמים במשטרה ובמערכת המשפט שהולכים בעקבותיו של איש הדת פתהוללה גולן ומנסים להפיל את ממשלתו. ראש הממשלה אומר כי תומכי גולן צוטטו לו, למשפחתו ולגורמים אחרים בממשל, וכי ההקלטות המודלפות הן "מונטאז'" של שיחות שונות שהודבקו יחדיו.

המאמצים החשאיים של צ'אליאן ושותפיו בסופו של דבר הפכו לעסק אדיר של מיליארדי דולרים שהגיע מגאנה ועד סין, לפי החקירה. טונות זהב זרמנו מטורקיה לאיראן, מרביתם דרך דובאי. כך השתחרר כסף איראני הכלוא בבנקים הטורקיים, מה שסייע להגדלת היצוא הטורקי. כאשר הגברת הסנקציות האמריקאיות החל מיולי 2013 הקשתה על סחר הזהב, סראף ואנשיו המשיכו לייצא. הם שלחו אלפי טונות של מזון במחירים מופקעים, ולעתים מזון בדיוני, בספינות שנעו על ציר דובאי-איראן, לפי המסמכים.

כדי להחליק עסקות סחר מורכבות ואפלות אלה, נדרשו תשלומי שוחד לשרים בטורקיה: יהלומים בשווי מיליוני דולרים, כמו גם מיליוני דולרים מוסתרים בתיקי חליפות, קופסאות שוקולד ואף קופסאות נעליים.

אף שהעברות הזהב הגדילו את הייצוא הכולל בכ-13% ב-2012, לסך של 153 מיליארד דולר, לעומת השנה הקודמת, הם לא הצליחו לקזז את התיאבון הגובר בטורקיה ליבוא. 2013 הסתיימה עם גירעון של 65 מיליארד דולר במאזן החשבון השוטף, גידול של כמעט 20 מיליארד דולר לעומת 2012. היה זה כמעט 8% מהתמ"ג וכמעט פי 9 מהגירעון לפני עשור. הבעיה נמשכת גם השנה.

במאזן החשבון השוטף מחושב הפער בין כלל היצוא של המדינה – מוצרים, שירותים והלוואות זרות – לכל מה שהיא מייבאת. התרחבות הגירעון במאזן זה עשויה להחליש את המטבע ולהכביד על יתרות המט"ח.

המידע מבוסס על מסמך שהודלף לאינטרנט על ידי משתמש אנונימי וחלקים ממנו הוקראו בפרלמנט, ונחשב לתמצית ממצאי חקירה של משטרת טורקיה. המסמך מראה כי החוקרים עקבו אחר פעילויותיהם של קבוצת דמויות רבות עוצמה בטורקיה. שוטרים עקבו אחר הנחקרים בהגיעם לפגישות במלונות יוקרה באיסטנבול וצוטטו לשיחות בהן תיאמו העברות כספים.

הדמות הראשית בפרשה הוא סראף, ששינה את שמו מרזא זראב לאחר שקיבל אזרחות טורקית ב-2007. הוא וארדואן הצטלמו יחדיו באירוע ציבורי אחד, ונפגשו בחתונה באנקרה. לאחר מעצרו בדצמבר, אמר ארדואן לעיתונאים כי המסחר שלו בזהב "תרם למדינה". סראף העריך בראיון לטלוויזיה הטורקית באפריל כי סייע בהעברת זהב בשווי 12 מיליארד דולר – כ-200 טונות – לאיראן.  "זה ייצג כ-15% מהגירעון במאזן החשבון השוטף אותו סגרתי בעצמי", אמר. הוא לא השיב לפניות לראיון או לתגובה שהועברו דרך עורכת דינו. סראף נהנה מעמלה של 1.7% על ייצוא הזהב, לדברי אדם המקורב לפעילותו.

דמות בכירה נוספת הוא צ'אליאן, מהנדס שהפך לתעשיין ונבחר לפרלמנט ב-2007. לדברי החוקרים, הוא קיבל לפחות 50 מיליון דולר מסארף, והעביר חלק מהסכום לאחרים. הוא גם קיבל יהלומים, שעון בשווי 343,000 דולר ופסנתר בשווי 37,000 דולר, לפי המסמכים.

בתמורה, הוא הפעיל את מזכירתו האישית במטלות עבור סראף, מהסדרת אשרות כניסה לקביעת פגישות. צ'אליאן עצמו ייעץ בסחר עם איראן, החליק בעיות מכס, מנע דיווחים במדיה אודות סראף, והעלים עין ממסחר באמצעות מסמכים מזוייפים, לפי החוקרים. השר גם הפעיל לחץ להורדת עמלות הבנקים על עסקות של סראף, והכיר את סוחר הזהב לבכירים בממשל. "בזכותו אנחנו יכולים להגיע לכל מקום כך ולתאם פגישות וכו'", צוטט אחד משותפיו של סראף, עבדאללה הפאני, במסמך.

הדמות הבכירה השלישית הוא אדם ששמו מוכר למשקיעים זרים: סולימן אסלן, אז מנכ"ל טורקיה הלק בנקאסי, או הלקבנק, בנק ממשלתי טורקי בו מחזיקה ממשלת איראן תשלומים עבור גז טבעי ונפט. לטענת החוקרים, אסלן סייע לסראף לזייף מסמכים כדי לייצא לאיראן, הפחית את העמלות הבנקאיות עבורו וסייע לו לנצח מתחרים בתחום הייצוא באמצעות הגברת הביורוקרטיה עבור סוחרים אחרים. הוא גם תיווך הוראות בין צ'אליאן לסראף.

לפי המסמך, אסלן אמור לקבל 2.7 מיליון דולר במזומן מסראף. המזומנים הובאו במזוודות ותרמילים, וכונו "מבקרים" על ידי אסלן ואשתו בהודעות טקסט ביניהם. באחת התכתובות, אסלן כתב לאשתו כי "אירח 5 מבקרים. הם היו ירוקים, ירוקים". הכסף התגלה בביתו של אסלן בסדרה של פשיטות עם שחר בדצמבר, אז עצרו הרשויות עשרות אנשים, בהם גם סראף ואסלן.

כדי לעקוף את הסנקציות הבנקאיות על איראן, סראף פנה לסין. הוא ועמיתיו השתמשו ב-4 חברות קש בסין, שהשתמשו בבנקים סיניים כמתווכים בהעברות כספים בין איראן לטורקיה. אחד הבנקים נקנס על ידי הרשויות בארה"ב בשל הפרת סנקציות.

סראף היה מיודע במיוחד. במארס, פחות מחודשיים לפני פרסום ההידוק הצפוי של הסנקציות, הוא יצא מפגישה והתקשר לעמיתו הפאני. "תוך חודש וחצי הם יעצרו את הזהב", אמר, לפי תמלול השיחה. "בוא נתחיל קצת עם מזון. שלח אותו ממוסקווה, שלח אותו מאזרבייג'ן, מכל מקום ממנו אתה יכול להשיג מסמכים – התחל כבר השבוע". הייתה זו תגובה לידיעה כי ארה"ב מתכוונת להוסיף מתכות יקרות לרשימת הסחורות האסורות להעברה לאיראן. אך המרת הזהב במזון ושימוש בדובאי כתחנה בדרך למשלוח לאיראן, התבררה כדרך פחות יעילה לפצות על אובדן ייצוא הזהב.

החוקרים טוענים כי הקליטו בתחילת יולי שיחה של סראף עם סגן מנהל בהאלקבנק. "בוא נדבר על נושא החיטה", אמר מהמט הקאן אטילה, לפי המסמך. "זו הזמנה של 140 אלף טונה. יהיה קשה לספינה של 5,000 טונה לסחוב הזמנה של 140-150 אלף טונה". הוא ציין קושי נוסף: "המסמך ששלחת מצהיר על מקור החיטה כדובאי. "אתה יודע, זה בלתי אפשרי שמקור החיטה יהיה דובאי". דובאי היא מדברית.