כך כבשו מנהלי חברות הביטוח את רשימת שיאני השכר

שיאן השכר בחברות הביטוח הוא מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן, הנהנה מעלות שכר של 18.1 מיליון שקל ■ המקור העיקרי לרווחיות הגבוהה של חברות הביטוח הוא הגידול בנכסים המנוהלים על ידן - שמגדיל גם את סך דמי הניהול שהן גובות מהחוסכים

בכירי חברות הביטוח מחליפים את הבנקאים כקבוצת בעלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות בישראל. עלות שכרם של חמשת הבכירים בחמש חברות הביטוח הגדולות - מגדל, הראל, כלל ביטוח, הפניקס ומנורה - הסתכמה ב–2013 ב–131 מיליון שקל.

עד 2012 מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות היו בכירי הבנקים - אך אנשי חברות הביטוח עקפו אותם. ב–2013 הסתכם שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה בחמשת הבנקים שפירסמו את דו"חותיהם (הפועלים, דיסקונט, מזרחי־טפחות, אגוד והבינלאומי; בנק לאומי יפרסם את דו"חותיו היום, ואז ייחשף שכר הבכירים בו) ב–102 מיליון שקל. שכר הבכירים בחברות הביטוח היה גבוה ב–28.4%.

שיאן השכר בחברות הביטוח הוא מנכ"ל חברת כלל, איזי כהן. כהן נהנה מעלות שכר של 18.1 מיליון שקל. אחריו ברשימה ניתן למצוא את רביב צולר, מנכ"ל חברת הביטוח הישיר איי.די.איי עם עלות שכר של 11.9 מיליון שקל (אף שישיר איי.די.איי אינה נמנית עם חמש החברות הגדולות, והשכר בה אינו נכלל בסיכום השכר בהן). את המקום השלישי מאכלס אייל לפידות, עם עלות שכר של 10.4 מיליון שקל. אחריו נמצאים המנכ"לים המשותפים של הראל - שמעון אלקבץ ומישל סיבוני, עם עלות שכר של 9.4 מיליון שקל לאלקבץ, ושל 9.2 מיליון שקל לסיבוני - כלומר השניים הרוויחו יחד 18.6 מיליון שקל, שכר גבוה מזה של איזי כהן. לעומת זאת, שיאן השכר בבנקים הוא ציון קינן, מנכ"ל הפועלים, עם עלות שכר של 9.8 מיליון שקל. עלות שכר של יו"ר הפועלים, יאיר סרוסי, הסתכמה ב–9.5 מיליון שקל.

הראל פירסמה אתמול את הדו"חות הכספיים שלה ל–2013 (ראו ידיעה בעמוד 35), ובכך הושלם פרסום הדו"חות של כל חמש חברות הביטוח הגדולות. הרווח הכולל הנקי שהציגו החברות הסתכם ב–3.1 מיליארד שקל. המקור העיקרי לרווחיות הגבוהה של החברות הוא העליות בשוק ההון, שהביאו לכך ששווי הנכסים המנוהלים על ידי החברות גדל. בעקבות זאת גדל סך דמי הניהול, הנגזר כשיעור משווי הנכסים.

גורם נוסף שפעל לטובת החברות הוא הרווחיות החיתומית - כלומר היכולת של החברות לתמחר את סיכון הלקוחות ולגבות מהם פרמיה שתכסה את הסיכון הזה. החברות הצליחו לגבות יותר מהצרכנים - ולשלם להם פחות. אפיק נוסף שעזר לחברות הוא ביטוחי הבריאות. כמעט כל החברות הציגו גידול ברווח מתחום זה.

כיום מנהלות חברות הביטוח כ–756 מיליארד שקל בביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, ניהול תיקים וחשבונות נוסטרו. חלק לא מבוטל מהכסף המנוהל בביטוחי המנהלים אינו ניתן לניוד, בעקבות החלטת האוצר לפני כשנה להפסיק את מכירת ביטוחי המנהלים עם הבטחת מקדם קיצבה.

כך נוצר מצב שבעקבותיו מהלך שאמור היה לפגוע ברכיב הרווחי של חברות הביטוח - למעשה יצר עבורן ודאות, על ידי ריכוז של נכסים שניתן לגבות עליו דמי ניהול מבלי שהחוסכים יוכלו לנטוש אותו. כל שנדרש ממנהלי חברות הביטוח הוא לקוות ששוקי ההון ייטיבו עמם - והרווחיות הגבוהה של החברות מובטחת.

רווחי חברות הביטוח לא תלויים 
במנהלים - אלא בשוקי המניות

בימים אלה, עם סיכום הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות ל–2013, נחשף גם השכר הגבוה שמושכים חלק ניכר ממנהליהן. מגמה בולטת ברשימת מקבלי השכר הגבוה ביותר היא העלייה ברף הכניסה לרשימת עשרת הגדולים. אם ב–2012 הספיקה עלות שכר של 8.8 מיליון שקל כדי להכניס מנהל לרשימת עשרת מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, בשנה שעברה טיפס הרף ל–11.9 מיליון שקל – זינוק של 35%.

נתוני השכר בחברות הציבוריות מעוררים שאלות קשות: עד כמה שכר בעלות של 12 מיליון שקל, כלומר כמיליון שקל בחודש, הוא מוצדק ותואם את הביצועים שלהם? האם אותם מנהלים לא היו מגיעים לעבודה אם עלות השכר היתה, נאמר, נמוכה ב–50%?

ניקח לדוגמה את מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, שעלות שכרו הסתכמה בכ–16 מיליון שקל ב–2013, בשעה שהחברה בניהולו רשמה הפסד של כ–1.6 מיליארד שקל. לפני כשנה נשאל גלעד בראיון אם היה מוכן להשקיע את מרצו בניהול החברה לישראל בעבור תגמול נמוך יותר. על כך השיב: "לא בטוח. אני לא יודע להגיד". ואולם נראה שהשאלה הבוערת כעת, לאחר ההפסד הכבד שהציגה החברה בשנה שעברה, היא אם גלעד אינו חושב שכשהחברה שבאחריותו מפסידה עבור בעלי המניות מהציבור 1.6 מיליארד שקל, מן הראוי שהמנכ"ל יקבל על עצמו אחריות מסוימת, ואולי יוותר על חלק משכרו.

גלעד הוא רק דוגמה אחת לכך ששכר המנהלים אינו מצביע בהכרח על הביצועים שלהם, וזאת עוד לפני שהתמודדנו עם השאלה אם יש בכלל תרומה כלשהי של מנהל לשווי החברה שתצדיק שכר של מיליונים. כל השאלות הבוערות האלה נוגעות כמובן גם למלכי השכר החדשים: מנהלי חברות הביטוח. הם כבר עקפו את קבוצת מנהלי הבנקים שהובילו בעבר את רשימות השכר.

חברות הביטוח הפכו בשנים האחרונות לאימפריות פיננסיות, וכוחן צפוי לגדול עוד יותר. קצב ההפרשות לפנסיה גבוה יותר מקצב הצמיחה, כלומר חברות הביטוח ימשיכו ליהנות מתזרים גבוה של כספים לחסכונות הפנסיונים. חמש חברות הביטוח מנהלות כיום 756 מיליארד שקל בנכסים פיננסיים, ולכן די בכך שהמגמה בשוקי ההון תהיה חיובית כדי שחברות הביטוח ייהנו מרווחיות גבוהה. זאת, עוד לפני השקעה של מאמץ כלשהו בתחום הפעילות הבסיסי של החברות - עסקי ביטוח. כך, בתקופה שבה שוק ההון מתנהל באפיק חיובי, המנהלים אינם צריכים להצטיין כלל כדי שחברת הביטוח שהם עומדים בראשה תיהנה מרווחיות גבוהה, והם - משכר שמן. ראוי שמנהלים יתוגמלו בגין הערך המוסף שהשיאו לחברות שבניהולם. אם המנהלים אינם משיא ערך מוסף, אין כל הצדקה לשלם להם שכר הגבוה באלפי אחוזים מהשכר הממוצע במשק.