חיים שני ומשה ליכטמן משלימים גיוס של 250 מיליון דולר לקרן היי־טק

לאומי פרטנרס, שנחשב משקיע עוגן, ישקיע בקרן 70 מיליון דולר בהתאם לאסטרטגיה של בנק לאומי לצמיחה בתחום ההיי־טק. משקיעים נוספים בקרן: 
כלל ביטוח, דיסקונט והבנק האיטלקי אינסנטה סאן פאולו

קרן ההון סיכון שהקימו חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ומשה ליכטמן, לשעבר סגן נשיא מיקרוסופט ומנהל מרכז הפיתוח והמחקר של החברה בישראל, מצויה על סף סגירת גיוס של כ–250 מיליון דולר. הגיוס יתבצע בעיקר ממשקיעים מוסדיים בישראל. הקרן IGP (Israel Growth Partners) מתכננת להשקיע בחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלב הצמיחה שלהן. הכוונה היא לחברות שעברו כברת דרך עסקית, ומתקרבות להנפקה או למכירה לחברה אחרת.

משקיע עוגן מרכזי בקרן היא לאומי פרטנרס, זרוע השקעות ריאליות ובנקאות להשקעות שבבעלות בנק לאומי. את לאומי פרטנרס מנהל ירון בלוך. שני וליכטמן הסתובבו בשוק חודשים ארוכים וניסו לעניין משקיעים פוטנציאליים, אך רק לאחר שסיכמו עם לאומי פרטנרס על ההשקעה צבר הגיוס תאוצה. לאומי פרטנרס תשקיע בקרן 70 מיליון דולר.

בלוך גיבש עם שני וליכטמן מודל ייחודי לקרן. בימים אלה מטפל הצוות המשפטי של לאומי פרטנרס בחוזים של הקרן מול משקיעים פוטנציאליים נוספים. עם אותם המשקיעים נמנים כנ"ף, זרוע ההשקעות של כלל ביטוח, הצפויה להשקיע כ–70 מיליון דולר. היחסים בין כנ"ף ללאומי פרטנרס התחזקו בעקבות מינויו של שוקי בורשטיין, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות, למנכ"ל כנף.

דיסקונט שוקי הון, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק דיסקונט, צפויה להשקיע בקרן כ–20 מיליון דולר. דיסקונט שוקי הון משתפת פעולה עם לאומי פרטנרס בתחום החיתום. משקיעים נוספים בקרן הם הבנק האיטלקי אינסנטה סאן פאולו, המקיים שיתוף פעולה אסטרטגי עם לאומי פרטנרס, וכן קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים וקרנות המורים.

בקרן ישקיע גם אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. מתוך הסכום הכולל של 250 מיליון דולר יש כבר התחייבויות של המשקיעים בסך כ–160 מיליון דולר. בשבועות הקרובים צפויה סגירה מול יתר המשקיעים.

שלבי הגיוס נחלקו לשניים: "גיוס קשיח", שבו התחייב כל גוף על השקעה של סכום כספי, והחלק השני המכונה "גיוס רך", שבו יכול המשקיע לבחור אם להצטרף להשקעה בחברה מסוימת או לא.  היחס בין הגיוס הקשיח לרך הוא כשליש לגיוס הקשיח ושני שלישים לגיוס הרך. בלוך, שני וליכטמן גם נקטו מודל תגמול חדש. הם אינם גובים דמי ניהול, ובמקומם יצרו לקרן תקציב הוצאות בגובה כ–1.6 מיליון דולר בשנה. מעבר לכך ייהנו שני וליכטמן מ–20% מהרווח שתשיא הקרן למשקיעים.

החתימה על הגיוס התעכבה מאחר שהמוסדיים חששו כי השניים עלולים לקבל הצעת עבודה קוסמת מהמגזר הציבורי או הצעה עסקית מפתה אחרת. לפיכך נחתם עמם חוזה הקובע כי השניים יפעלו בקרן לתקופה של חמש שנים לפחות.

עבור לאומי, ההשקעה בקרן של שני באה במסגרת יישום תוכנית אסטרטגית שגיבשו המנכ"לית רקפת רוסק עמינח, המשנה למנכ"ל דני צידון (המשמש גם יו"ר לאומי פרטנרס) ובלוך. תוכנית זו כוללת כניסה מסיבית לתחום ההיי־טק, הן באמצעות מתן אשראי לחברות והן באמצעות השקעות בקרנות. לשם כך סיכמו בלאומי על הצטרפותה של יפעת אורון, שותפה בקרן ההון־סיכון ורטקס שתנהל את יחידת ההיי־טק בבנק ותהיה כפופה לצידון.

מלבד ההשקעה בקרן של שני וליכטמן, לאומי סיכם באחרונה על השקעה של עד כ–50 מיליון דולר בקרן של קבוצת ויולה שבראשות שלמה דברת, הראל בית־און ואבי זאבי. ההשקעה נועדה לחזק את אחיזתו של לאומי בתחום ההיי־טק.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם