משרד הביטחון יקבל עוד 7 מיליארד שקל, בעוד משרד הבריאות יסתפק ב-2 מיליארד שקל ■ בתקציב לא כלולים שינויים מבניים בשלטון המקומי, בגמישות הניהולית ובחברה החרדית ■ אבל יש בו צעדים חשובים ברגולציה, בהכשרות מקצועיות, בחברה הערבית - ובעיקר בהגדלת בסיס התקציב
קפיצות מדרגה כלכליות של ישראל מתרחשות בחלונות הזדמנות צרים ונדירים - כמו זה שנפתח ממש עכשיו ■ חוק ההסדרים הנוכחי הוא הגדול והחשוב מאז 2003, והוא חייב לעבור
דחיית הנפקת מניות בשווי 105 מיליון דולר בעיתוי בעייתי, היא החלטה שלבעל השליטה, קני רוזנברג, עניין אישי בה ■ לא ברור מדוע ההחלטה לא הובאה לאישור אסיפת בעלי המניות ■ אל על: "לא היתה אפשרות לבצע את ההנפקה במועד שנקבע"
בשמים הם התמרוק היחיד שנמכר בישראל במחיר סביר בהשוואה לעולם, עקב היבוא החופשי שלהם ■ בכל הנוגע למוצרי טואלטיקה אחרים - משרד הבריאות מתעקש להשאיר את ישראל שבויה בידי קומץ יבואנים ויצרנים בלעדיים
חשוב יותר לבצע תהליכים נכונים מלשפוך כסף ולחשוב שהכל יסתדר. בעיקר, חשוב להשתמש נכון במקלות וגזרים: לשלוח אנשים לשוק העבודה, אבל גם לצייד אותם בכלים המתאימים
חופשת לידה לאבות היא בעלת אפקט חיובי משולש - מסייעת להתפתחות הילדים, משנה את הגברים והופכת אותם אבהיים וקשובים יותר ומסייעת לסגירת פערי שכר בין גברים לנשים בשוק העבודה
מה מסתתר מאחורי הסעיפים היצירתיים ששרי ממשלת השינוי יאשרו ביום ראשון?
שרת החינוך חזרה אתמול על הקביעה כי בספטמבר יהיו רק שישה ימי לימוד. מה לגבי הבטחת הבחירות שלה בנושא?
האוצר מציע מנגנון הגנה חדש לחוסכים לפנסיה, שכספם יושקע בשוק ההון ■ מהם הסיכונים הטמונים בהצעת האוצר - ואיך ניתן לשפר אותה?
בישראל אין מספיק רוח כדי לייצר מספיק אנרגיה מטורבינות רוח, אבל הן הוקמו בכל זאת ברמת הגולן וגורמות נזק סביבתי ותיירותי. יש להסיר אותן, ובוודאי שאסור לאפשר הקמת טורבינות נוספות
יו"ר בנק לאומי טוען שהוא מעולם לא ראה תקרת זכוכית. נכון, כי לא תקרת זכוכית אלא תקרת פלדה חוסמת את דרכו של הדור הצעיר בחברה הערבית. תשובה לדברים שנשא סאמר חאג' יחיא בוועידה הכלכלית של החברה הערבית
הרעיון האוצרי להטלת מס גודש על הנכנסים לתל אביב הוא הגשמת החלום הליברטריאני: במקום מיסוי פרוגרסיבי על בעלי ההון, גובים מכלל הציבור אגרות שימוש, לעני ולעשיר במחיר זהה ■ הפתרון? להטיל מס גרימת גודש על שוכני מגדלי העסקים, שיעבור למדינה ולא לעירייה
בעוד הפוליטיקאים מתחבטים בין מה שנראה כבחירה בין רווחת הצרכנים לרווחת החקלאים, מי שמחזיק את המפתח לרפורמה במחירי הפירות והירקות הם בכלל המשווקים ורשתות השיווק ■ רק 30%–40% מהמחיר שמשלם הצרכן לכל ק"ג של ירק או פרי מגיעים לידי החקלאים
הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט מסייע בעיקר לשכבות החזקות. אנחנו לא זקוקים לו. הבעיה היא שמרגע שנותנים הטבה, קשה עד בלתי אפשרי לקחת אותה בחזרה (נסו להגיד לצרפתים שהם צריכים להתחיל לשלם חשבון מים)
