איך פושט רגל רוכש וילות ומחזיק במטוס פרטי? אליעזר פישמן מגלה את סודותיו

מסמך בחתימת פישמן שהוגש לביה"מ בנובמבר 2013 מלמד איך אפשר להפסיד מיליארדים ולהמשיך לחיות כמו איל הון יותר מעשר שנים ■ הטקטיקה: גלגול חובות, עירוב המשפחה בעסקים, הצגה יצירתית של המצב הכלכלי האישי ובעלות על עיתון

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אליעזר פישמן
אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין
איתן אבריאל
איתן אבריאל

הסאגה של איש העסקים אליעזר פישמן, שעד לאחרונה נחשב טייקון ענקי ועתה הוא פושט רגל שחייב לבנקים יותר מ–4 מיליארד שקל, אינה יורדת מסדר היום הציבורי — ובצדק.

בתחילת החודש עצר בנק דיסקונט את התשלומים לפישמן, ומי שהתרעם על ההחלטה הוא דווקא מנהל הכינוס מטעם בית המשפט, עו"ד יוסי בנקל, שטען כי במהלך זה מבצע דיסקונט העדפת נושים. קודם לכן דחה בית המשפט העליון בקשה של רעייתו של פישמן, טובה, לערער על הצו האוסר שינוי ברישום של הנכסים הרשומים על שמה. בשבוע שעבר החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב כי העיתון "גלובס", שהיה בשליטתו של פישמן, יימכר לאלונה בר און. בהמשך השבוע שעבר הגיש בנקל לבית המשפט תסקיר, שבו הוא קובע כי"אין מנוס מהכרזה לאלתר על פשיטת רגל של פישמן".

אלא שגם אם פישמן עצמו "גמור" כלכלית, הפרשה רחוקה מלהסתיים. עובדות רבות עדיין אינן ידועות, מהמסע שלו למעלה ללא שום הון עצמי לאחר הקריסה של קרן רונית, דרך צבירה אדירה של נכסים, וחובות שהגיעו לכ–6 מיליארד שקל — ועד לנפילה. השאלות לגבי הנכונות של הבנקים להמשיך לתת לו אשראי, נותרו פתוחות. השאלות לגבי ניהול הכספים של הקבוצה, היעדר הפרוטוקולים, הסיבות האמיתיות ליצירת פלונטר של חברות ובעלויות והבתים שהועברו לילדים — עדיין ממתינות לתשובות. אין זה רק סיפור על פישמן, אלא גם על מהות התרבות העסקית שהצמיחה את תופעת הטייקונים הישראלים ואת מערכות היחסים שלהם עם המערכת הפיננסית, עם הפוליטיקאים ועם העיתונות, לרבות העיתונות הכלכלית.

באופן מפתיע, רמזים עבים בעניין נמצאים במסמך שנכתב כבר לפני שלוש שנים וחצי. אם המסמך היה מופץ במלואו בשוק ההון כבר ב–2013, אפשר להעריך שפישמן והפירמידה של החברות הפרטיות שהוא בנה היו מתרסקים כבר אז, ברעש גדול. זהו תצהיר שפישמן עצמו, בחתימתו, נתן למחוזי בתל אביב, כחלק מערעור שהגיש נגד החלטת בית המשפט לחייב אותו בתשלומי מס הכנסה בכ–200 מיליון שקל. חלקים ממנו כבר צצו, אך בסוף השבוע הוא הוגש לבית המשפט על ידי בנקל, כנספח לדרישתו להכריז על פישמן באופן מלא ורשמי כעל פושט רגל.

מה יש בו? הרבה. פישמן מעיד במסמך, בשבועה, על עצמו ועל מצב עסקיו — והוא מציג תמונה הפוכה ב–180 מעלות מהסיפור שהוא עצמו, בגיבוי כלי התקשרות שבשליטתו, הציג לציבור. בעוד הציבור שמע על איש עסקים מצליח, גאון פיננסי שמחזיר תמיד את חובותיו אפילו אם הוא מדי פעם מועד, הרי שלבית המשפט הוא מספר שהוא בצרות כבר שנים ארוכות; שהוא אינו מצליח בשנים האלה לשלם את הריבית על חובותיו; שבכל רגע יכולים הנושים שלו לקחת את כל נכסיו לזרוק אותו מכל המדרגות — ושכל זה נכון מאז 2006, לכל הפחות.

הדבר אמנם קשה לעיכול, אבל לפישמן יש נרטיב אחד עבור רשויות מס הכנסה ובית המשפט — ונרטיב אחר לחלוטין עבור הבנקים, עבור המשקיעים בניירות הערך שלו בבורסה ובשוק ההון ועבור הציבור. לא מאמינים? הנה ציטוטים מהתצהיר שלו מ–2013, שיוכלו לסייע לטייקון הבא שירצה גם הוא ליהנות מהיחס המפרגן שפישמן קיבל מהבנקים, מבנק ישראל ומהעיתונות הכלכלית.

1.דאג שזה יהיה מסובך

עו"ד יוסי בנקלצילום: מוטי מילרוד

"נושא הערבות ההדדית בקבוצת פישמן הוא מן המפורסמות במשק בכלל ובקהילה העסקית בפרט".

כך כותב פישמן על עצמו, ובהמשך מסביר כמה חברות יש בפירמידה שלו, עד כמה הן קשורות זו לזו, ועד כמה נכון לראות את כולן יחד כקבוצה אחת הנמצאת בבעלות משותפת שלו, של אשתו ושל ילדיו. פישמן מנסה לשכנע את בית המשפט שיש להכיר בהלוואות שנתן לחברות, אבל בדרך הוא מגלה סוד, שיכול לשמש עצה לטייקון המתחיל: בנה מערכת של חברות שתהיה כה מסובכת, עד שאף אחד חוץ ממך לא יידע מה קורה בה, איך לנהל אותה, מה מצבה האמיתי — ומה יקרה אם חס וחלילה נושה יבקש לבצע הליכים נגד אחת מהחברות.

המבנה הביזנטי של חברות פישמן מונע אפשרות מעשית לחייב אותו למכור חברות, למשל כדי להקטין חובות, מפני שאי־אפשר להוציא חברה אחת מתוך הערימה בלי לערער את כולה. הבנקים, שהם הנושים של פישמן, הבינו זאת היטב, ולכן הם אמנם דרשו ממנו למכור נכסים בהיקפים גדולים, אבל לא התרגשו כשהוא לא עשה זאת. בנק לאומי, במסגרת מאבק השליטה מול פישמן על חברת כלכלית ירושלים, כתב את הדברים האלה מפורשות בתצהירים לבית המשפט. ולמה הבנקים איפשרו לו מלכתחילה לבנות את הפלונטר הזה? זו אכן השאלה הגדולה, והיא תעלה כאן יותר מפעם אחת.

2. ספר שאתה תמיד מחזיר חובות

"בלשון העם אציין כי ידוע לכל שאין 'תספורות' להתחייבויות השונות שנטלה על עצמה קבוצת פישמן".

ספר לכולם, כל הזמן, שאפשר לסמוך עליך ושאתה תמיד מחזיר חובות, והבא דוגמאות לחזק את דבריך. זו תודעה שפישמן הצליח להטמיע בקרב רבים, אלא שהיא מנותקת מהמציאות. למה? מפני שהרי כולם מחזירים חובות — עד היום שהם לא מחזירים חובות.

ראשית, פישמן נהג להביא כראיה את ההיחלצות שלו מהפסדי קרן רונית בעת המשבר בבורסה ב–1983, אבל ללא פרטים וכהצהרה כללית — כך שאיש לא יודע אם היא נכונה. שנית, בתצהיר עצמו פישמן מודה שהוא חדל פירעון ואינו מצליח אפילו לשלם את הריבית על חובותיו. שלישית, זה תרגיל ידוע של טייקונים: גם יצחק תשובה נהג לספר כיצד הוא תמיד מחזיר את חובותיו. הוא נהג לספר כיצד כיסה מכיסו האישי את החובות של חברת המחשבים גרין, שהיתה בבעלותו וקרסה, אלא שאז קרסה חברת דלק נדל"ן, ותשובה ביצע למחזיקי האג"ח שלו תספורת של מיליארד שקל.

טובה פישמן ובנותיה רונית פישמן־אופיר וענת מניפז, בבית המשפטצילום: מוטי מילרוד

3.תן ערבות אישית

"מדובר במארג של חברות הערבות זו לזו, כשאני ערב אישית לחובות הקבוצה בכללותה".

האינסטינקט הבריא של האדם המצוי הוא להגן על עצמו מפני תפנית שלילית בעסקיו, ולא לחתום על ערבויות אישיות מעבר לסכום שבו הוא יכול לעמוד. אולם זו לא אסטרטגיה ריאלית עבור מי שרוצה להיות טייקון ולקחת הלוואות של מיליארדים. ממילא, אין אדם שיכול לערוב אישית למיליארדי שקלים, וכך הערבות היא לא יותר מאיתות לבנקים שאתה מאמין בעסקים שלך. ממילא, התוכנית היא לגלגל את החובות והאשראי עד אינסוף — ולעולם לא להחזיר אותם. אם כן, הסוד השלישי: כשמדברים על מיליארדים, כבר אין משמעות כלכלית אמיתית לערבויות אישיות — וממילא אתה חייב לתת אותן כדי להגיע למעמד של טייקון.

4.החזק בבעלותך עיתון

"אדגיש כי לדעתי, הבנקים העניקו ומוסיפים להעניק לי הלוואות מתוך היכרות עם היכולות העסקיות שלי לצאת מהמשבר... מדובר למעשה במנגנון שנועד לצמצם את נזקי המערכת הבנקאית, זאת באמצעות השבחה של נכסים קיימים וביצוע מהלכים חדשים. ברצותם, יכולים הבנקים בכל זמן נתון, על סמך חובות החברות הפרטיות העיקריות בקבוצה כלפיהם, הנאמדים בכ–5.8 מיליארד שקל, להביא לפירוקה המיידי של הקבוצה... מלבד שווייה השלילי של קבוצת פישמן, אציין כי קיימת בעיה תזרימית משמעותית בקבוצה. תזרים המזומנים בחברות הפרטיות, לרבות הדיווידנד המתקבל מהחברות הציבוריות מעת לעת, לא מכסה את כל הריבית בגין קרן חובן של החברות לבנקים, ולפיכך החזר קרן החוב מותנה במימוש נכסים משמעותי בעתיד, זאת אף לאחר השבחתם".

זהו ציטוט של פישמן שראוי לקרוא פעמיים. פישמן כותב שהוא חדל פירעון ולא עומד אפילו בתשלומי הריבית על הקרן. הוא מודה שגם אם הנכסים יושבחו, זה לא יספיק. הוא מסביר שהבנקים יכולים בכל רגע להכריז עליו כעל פושט רגל, והוא אומר שהם אינם עושים זאת כדי לצמצם את נזקיהם שלהם, וכי הם מאמינים ביכולתו. המנהל המיוחד, בתסקיר לבית המשפט שהוגש בשבוע שעבר, כותב שהבנקים "ריחמו עליו".

אלה כולם טיעונים מעט מוזרים: האם הבנקים הם מוסדות צדקה שנוהגים לרחם על מסכנים? האם משפחת פישמן, המחזיקה בכמה וילות בסביון וטיילה באותם ימים במטוס הפרטי שלה ברחבי העולם, היא מושא לרחמים? האם קצין אשראי סביר ימשיך לתת לחייב הזדמנות לשלם את חובו, במשך יותר מעשור? האם פישמן, שהפסיד מיליארדים במשחקי מט"ח ב–2006, שאותם הוא מפרט בהרחבה בתצהיר, וגם ידוע כמהמר כמעט כפייתי במטבעות, הוא "בעל יכולות עסקיות"? הסברים אלה אינם משקפים את ההתנהגות הכלכלית הקרה שבנקים יודעים ליישם כלפי מאות אלפי חייבים אחרים.

אחד הבתים של משפחת פישמן בסביוןצילום: עופר וקנין

סביר יותר להניח שהיו לבנקים סיבות אחרות לגלגל את חובותיו של פישמן. למשל: חשש ממתן דין וחשבון ציבורי על הפרשה וחשש מפני התגובה של פישמן באמצעות "גלובס" שהיה בשליטתו. העובדה שכל הבנקים תמכו בהסדר החוב המגוחך שפישמן הציע בסוף 2016, עשר שנים לאחר שפשט את הרגל ותוך שהוא ממשיך לשלוט בחברות הקבוצה ולמשוך דמי ניהול של מיליוני שקלים יחד עם בני משפחתו, מוכיחה שהבנקים העדיפו כל תרחיש על פני פירוק והפניית הזרקור להיסטוריית היחסים שלהם עם פישמן.

אם כך, הסוד הרביעי: בקלישאות יש לפעמים אמת — כשאתה חייב מיליארדים, הבעיה היא של הבנקים, בעיקר אם יש בבעלותך עיתון.

5.טען לסירוגין שאתה מיליארדר או חדל פירעון — לפי הצורך

"ולראיה, על פי חוות דעת מומחה, שעניינה הערכת שווי קבוצת פישמן ליום 31 בדצמבר 2006, שהוכנה לבקשתי על ידי רו"ח אלי אל־על, שווי אחזקותיה של קבוצת פישמן היה ערך שלילי המסתכם ב–336.2 מיליון שקל".

פישמן מבהיר שוב, פעם אחר פעם, כי השווי שלו שלילי, והוא אינו יכול לשרת את החוב. למה? מפני שעובדות אלה מחזקות את טענתו שאין לחברות יכולת להחזיר את הלוואות שהוא עצמו העמיד להן, ולכן אין עליו לשלם למס הכנסה בגין החברות הרווחיות בקבוצה. אלא שבימים אלה, במסגרת מאבקו מול המנהל המיוחד בעניין הווילות בסביון שהוא רכש לילדיו, פישמן טוען כי היה אז מיליארדר, ומותר לאדם להעניק בתים לילדיו. כלומר: לצורך קניית דירות לילדים הוא מיליארדר, אבל לצורך מס הכנסה וערעור בבית המשפט הוא חדל פירעון עם הון נטו שלילי של 336 מיליון שקל.

כלומר, הסוד החמישי: אפשר להחזיק מקלות משני הקצוות שלהן, ולכל הפחות אפשר לנסות.

6.חבר את משפחתך לעסקיך

"בבעלותי — רעייתי ואנוכי כנישום יחיד — ובבעלות ילדי, מבנה החזקות של חברות, חלקן פרטיות (להלן 'קבוצת פישמן') וחלקן האחר ציבוריות".

על פי התצהיר ועל פי פירוט בעלי המניות המופיע ברשם החברות, פישמן אכן מחזיק את חברותיו יחד עם אשתו וילדיו. אלא שכשעלה נושא העברת הכספים ומתן הבתים לאישה ולילדים, טענו פישמן, אשתו וילדיו בפני בית המשפט כי הם ישויות נפרדות, ולכן אין קשר בין פשיטת הרגל של הקבוצה לבין הנכסים הנמצאים בבעלותם. העיקרון חוזר על עצמו: כשנוח, הקבוצה היא משפחה אחת משותפת ומלוכדת. כשמגיע זמן תשלום החובות — כל אחד עצמאי, ושאר בני המשפחה אינם קשורים אליו כלכלית.

אם כן, הסוד השישי: חיבור בני המשפחה לבעלות ולניהול יכול להיטיב עמם למשך שנים ארוכות, שבהן ימשכו שכר, דמי ניהול ודיווידנדים. ההליך המשפטי המתנהל עתה בין המנהל המיוחד לבין משפחת פישמן יגלה וילמד טייקונים מתחילים אם האסטרטגיה מוצלחת גם באירוע של פשיטת רגל.

7.בחר מאיזה ספר כלכלה ללמוד

"בחינת שוויין הכלכלי של החברות 'המרוויחות' מבין חברות הקבוצה החייבות אינה מעניקה תמונה כלכלית מהימנה על מצב הקבוצה, שכן בהתאם לחוות דעת המומחה שהובאה לעיל, הערך הכלכלי של הקבוצה באותה עת עמד על גירעון בסך של 336 מיליון שקל".

כאן מעניק פישמן שיעור בכלכלה לכל שוק ההון: כשבאים לאמוד את הונו של טייקון, אסור לבחון — כפי שעושים רבים — רק את שווי השוק של החברות שיש עליהן מידע מפני שהן נסחרות בבורסה. מי שרוצה לעשות עבודה רצינית צריך לבחון את הנכסים והחובות של החברות הפרטיות ש"מעל" החברות הציבוריות, במעלה הפירמידה, וגם לשקלל את החובות האישיים של הטייקון. זהו בור שרבים נופלים בו, והוא משמש את הטייקון עצמו כשהדבר נוח לו.

הנה דוגמה: בחודש שעבר שלחה בתו של פישמן, ענת מניפז, הודעה לבית המשפט שבה היא כתבה: "ב–6 באפריל 2014, אז נרשם הבית בסמדר (רחוב סמדר בסביון; א"א) על שם רונית (פישמן־אופיר, בתו של אליעזר פישמן; א"א) בלשכת רישום מקרקעין, עמד שער מניית כלכלית ירושלים על 36.03 שקל. בהתחשב בכך שאבי וחברות מקבוצת פישמן... החזיקו יחדיו בתקופה זו ב–54,998,187 ממניותיה של כלכלית ירושלים, הרי ששווי האחזקות המצטבר של אבי והקבוצה בכלכלית עמד על 1.98 מיליארד שקל". בדיוק כך: בעוד פישמן כותב בנובמבר 2013 שהונו שלילי בהיקף של יותר מ–300 מיליון שקל, בתו טוענת באפריל 2014 שאביה שווה 2 מיליארד שקל.

הסוד השביעי, והאחרון להיום, בשיעור לטייקון המתחיל: את שיעורי הכלכלה של אביך אתה לא חייב להפנים, אפילו אם ניתנו בתצהיר לבית המשפט, אם זה לא מתאים לך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים