הדולר-שקל: הסיכון הגיאו-פוליטי מצטרף לצעדים של פישר ושטייניץ ומביאה לבריחה של הזרים מהשקל

למרות שבימים כתיקונם השקל משתייך לקבוצת מטבעות ה-OECD ונהנה מתחזית הצמיחה הגבוהה של כלכלת ישראל, היציבות הפיסקאלית ופערי הריבית לעומת מרבית מטבעות ה-G11, הרי שבימים האחרונים השקל יוצא ניזוק מהשיוך הגיאו-פוליטי של ישראל למזרח התיכון. למרות היחלשותו של הדולר בשוק המטבעות העולמי.

המהומות במצרים, המערערים את היציבות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון, פגעו בביטחון של המשקיעים במטבעות המזרח התיכון, ובכלל זה גם השקל. מעניין לציין כי אי-הוודאות הגיאו-פוליטית מצטרפת לצעדים החריגים שנקטו באחרונה נגיד הבנק פישר ושר האוצר שטייניץ להגבלת הספקולנטים הזרים.

למעשה, הצעדים שנקטו הרשויות בישראל, ובכלל זה הגבלת המינוף, העלו את הסיכון שבהשקעה בשקל עבור משקיעים זרים, ולכך מתווסף כעת הסיכון הגיאו-פוליטי בעקבות המשבר במצרים, שמעורר חשש להתערערות היציבות הגיאו-פוליטית ברחבי המזרח התיכון וכן מטיל עננה מעל הסכם השלום עם ישראל. השילוב הזה מרתיע את המשקיעים הזרים שמעדיפים למצוא מפלט בנכסים בטוחים יותר.

ראוי לציין כי מאז הודיע בנק ישראל על שורת הצעדים, אנו עדים לסטייה בולטת בין מגמת ההתחזקות של הדולר-שקל לבין מגמת היחלשותו של הדולר בעולם. כך למשל, בעוד השקל נחלש בשבעת ימי המסחר האחרונים בשיעור של 1.93%, האירו התחזק אל מול הדולר בשיעור של 1.56%.

הנפט: נפילת המשטר תביא לזינוק נוסף במחירי הנפט, עקב החשש משיבוש הסחר הבינלאומי

בפתחה של שנת 2011 סימנו המשקיעים את הנפט כמועמדת להיות הסחורה החמה של 2011, ואולם איש יכול היה לשער כי הגורם לכך יהיה התערערות היציבות השלטונית במזרח התיכון. הנפט זינק מאז יום שישי בשבוע שעבר מ-85.12 ל-92.8 דולר לחבית, שיא מאז אוקטובר 2008.

מצרים אמנם אינה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם (מייצרת כ-600 אלף חביות ביום), אולם היא חולשת על תעלת סואץ, המהווה עורק עולמי ראשי של תובלה ימית ושיבוש התנועה הימית בתעלה עשוי לפגוע בסחר הבינלאומי כולו.

לא זו בלבד, החשש הוא כי נפילת המשטר בתוניסיה וההתקוממות במצרים מבשרים על התערערות היציבות ברחבי המזרח התיכון והחשש הוא כי התסיסה העממית תגלוש למדינות אחרות במזרח התיכון, ובהן יצואניות הנפט הגדולות במפרץ הפרסי.

במידה והמשטר הקיים לא יצליח להשיב את השליטה לידיו, אנו צפויים לראות זינוק נוסף במחירי הנפט, וכן לעלייה בביקוש לנכסי מקלט בטוח כדוגמת הין, הפרנק והדולר, וכן אגרות חוב.

הסקירה נכתבה על ידי מחלקת המחקר של FXCM ישראל.