איך מסתירים 12 מיליארד שקל נוספים למשרד הביטחון

השתיקה של ניסן, החוצפה של ברק ו-16 רזרבות חבויות

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

1. בדיון שקיימה אתמול ועדת הכספים מחה חבר הכנסת חיים אורון (מרצ) על כך שהאוצר לא דיווח לוועדה על הגידול בתקציב הביטחון, ואף נמנע מלפרט אותו. אורון טען כי התקציב המקורי שאושר ל-2010 הוא 49.2 מיליארד שקל, אך בפועל הוא יסתכם ב-61 מיליארד שקל.

אורון צדק בכך שהתקציב המקורי נטו שאושר ל-2010 הוא 49.2 מיליארד שקל. אך בהודעות שפירסם השנה משרד האוצר נכתב כי תקציב הביטחון ב-2010 "על שינויו", מסתכם ב-61.062 מיליארד שקל. כלומר המספר 61 במיליארדים, כתקציב הביטחון לשנה זו, היה ידוע לאנשי התקציבים באוצר, במערכת הביטחון, לכל מי שקורא את הודעות דובר האוצר ולכל מי שחי את תקציב הביטחון ולא מאתמול.

ובכל זאת - כיצד קפץ תקציב הביטחון מ-49.2 מיליארד שקל בתקציב המאושר ל-2010 - ל-61.1 מיליארד שקל?

2. מערכת הביטחון היא בור ללא תחתית. אנשיה סבורים תמיד כי מגיע להם, כי הם מקופחים וכי בלי המיליארדים שמונעים מהם ישראל תתמוטט. אסור ואין להתרשם ממספרי התקציב המופיעים בתקציב המדינה ככל הנוגע לתקציב הביטחון. הם רק בבחינת המלצה למשרד הביטחון.

כשמתפרסמים ביצועי משרד הביטחון על ידי החשב הכללי באוצר באפריל מדי שנה, מתברר כי התקציב בפועל בשנה הקודמת היה גבוה בכמה מיליארדי שקלים לא מבוטל מהתקציב שאישרה הממשלה ולאחר מכן הכנסת. מבקר המדינה כתב על כך לא פעם בדו"חותיו.

3. למשרד הביטחון יש פריווילגיה שאין למשרדי הממשלה האחרים: למכור ציוד ישן ואת התמורה להכניס לתקציב ההוצאות שלו (משרדי ממשלה אחרים מעבירים את כספי המכירות שלהם לקופת המדינה). ב-2010 עומד תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה של משרד הביטחון על 4.2 מיליארד שקל. כלומר תקציב משרד הביטחון ב-2010 אינו 49.2 מיליארד שקל ("התקציב נטו") אלא 53.4 מיליארד שקל ("התקציב ברוטו").

4. אבל זה לא הכל. לתקציב המדינה יש רזרבה הקרויה רזרבה כללית. ב-2010 הגיעה הרזרבה הכללית ל-5.1 מיליארד שקל. סוד ידוע הוא כי רוב הרזרבה הכללית מיועדת לכיסוי תקציב המוסד והשב"כ. באמצע שנת הכספים, תחת הסעיף רזרבה כללית מופיע המספר אפס, ותקציב הביטחון על שינויו גדל בשיעור הרזרבה, או רוב הרזרבה. כלומר ב-2010, יחד עם הרזרבה, תקציב הביטחון (לא משרד הביטחון, אלא הביטחון במובנו הרחב) הוא כ-58 מיליארד שקל - ואת זה היה נציג האוצר צריך לומר לוועדת הכספים ולח"כ חיים אורון אתמול: תקציב הביטחון גדל ב-2010 לא ב-12 מיליארד שקל מעבר למה שאישרה הכנסת אלא בכ-2.6 מיליארד שקל (מ-5.58 מיליארד - ל-61.1 מיליארד). זה מספר מאוד מכובד. מדובר בתוספות שניתנו לתקציב הביטחון במהלך השנה האחרונה, באישור ועדת הכספים של הכנסת (כולל התחייבויות משנים קודמות).

5. תקציב הביטחון הוא נושא כאוב בכל ממשלות ישראל. בשנים האחרונות מתכופפים כל ראשי הממשלה בפני מערכת הביטחון, למגינת לבם של שרי האוצר. במצב זה לא פלא כי ראשי מערכת הביטחון מרגישים בטוחים יותר משנה לשנה בהתנהלות שלהם מול האוצר בנושא תקציב הביטחון. על רקע זה פרש רק לפני שנה וחצי ראש אגף התקציבים הקודם, רמי בלינקוב, מהאוצר בטריקת דלת. ראש האגף הנוכחי, אודי ניסן, הפיק לקחים, ולא שומעים אותו בציבור בנושא תקציב הביטחון.

6. רק לפני כחמישה חודשים אישרה הממשלה את תקציב המדינה ל-2011 ו-2012, כולל כמובן את תקציב הביטחון. ולמרות זאת שר הביטחון, אהוד ברק, דרש בשבוע שעבר תוספת של 6 מיליארד שקלים לתקציב.

בקצב הזה של תוספת של 6 מיליארד שקל כל חצי שנה, בלי להסביר את הצרכים החדשים שהתגלו פתאום, לא יישאר כסף לכבישים, בריאות, רווחה וחינוך. הסכסוך הסתיים בצורה עמומה. כלומר ברק השיג את שלו. את הפרטים ועדת הכספים של הכנסת תשמע במהלך 2011.

7. תקציב המדינה המקורי ל-2010 היה 325 מיליארד שקל. בלי תקציב הביטחון ותשלום חובות, תקציב המדינה המקורי ל-2010 הוא 235 שקל. ברגיל, ביצוע התקציב עומד על 97%. כלומר בידי האוצר נשארים מדי שנה כ-7 מיליארד שקל.

הגיע הזמן שוועדת הכספים תבדוק מה עושה האוצר במיליארדים אלו. חלק מהם מתגלגל לתקציב הביטחון, כפי שהתברר אתמול, כשהאוצר הציע להעביר עודפים של משרד הבינוי והשיכון למערכת הביטחון. פרופ' אבי בן-בסט וד"ר מומי דהן, לשעבר מנכ"ל האוצר ויועצו הכלכלי, גילו רק לאחר סיום תפקידם באוצר כי בתקציב חבויים עוד 15 רזרבות. באוצר אומרים בחיוך כי יש יותר. חלק מה-7 מיליארד שקל שייוותרו בתקציב 2010 יתגלגל לרזבות אלו ומהן למקומות שונים ומשונים. לתשומת לבה של ועדת הכספים, האמורה לפקח על תקציב המדינה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות