ישראל 2010 - השכנים הבלתי רצויים ביותר: ערבים והומוסקסואלים

כך עולה ממדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ■ 76% סבורים שהמדינה רשאית לעודד הגירה של ערבים ■ 51% מכלל הציבור מצדדים בשוויון זכויות מלא בין יהודים לערבים ■ 72% מכלל הציבור סבורים כי הדמוקרטיה הישראלית נפגעת מגידול הפערים בחברה

איריס מרגוליס
איריס מרגוליס

86% מהציבור היהודי (76% מכלל הציבור) סבורים שהחלטות גורליות למדינה צריכות להתקבל ברוב יהודי - כך עולה ממדד הדמוקרטיה שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפרויקט מתבסס על מדדים השוואתיים בין-לאומיים ועל ניתוח של תפיסת הדמוקרטיה כפי שהיא משתקפת בסקרי דעת קהל מייצגים של האוכלוסייה, ובהם 1,203 נשאלים בשלוש שפות. המדד נערך במרכז גוטמן במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, והשנה היו אחראים לו פרופ' אשר אריאן ז"ל, פרופ' תמר הרמן, יובל לבל, מיכאל פיליפוב, הילה צבן ואנה קנפלמן.

גם השנה צה"ל זוכה לאמון גבוה של הציבור הישראלי (81%). מוסד נשיא המדינה ממשיך לשפר את תדמיתו, והשנה יש רוב המביע אמון רב בנשיא המכהן (70% תמיכה).

53% מציבור זה גם סבורים שהמדינה רשאית לעודד הגירה של ערבים אל מחוץ למדינה. מאז פרסום מדד הדמוקרטיה הראשון (2003) נצפים פערים מובהקים בין דעותיהם של היהודים הוותיקים לאלה של העולים מחבר המדינות. מתברר שככלל, העולים הללו הם אחת הקבוצות הפחות ליברליות בציבור הישראלי.

סובלנות לשכנים

בחינת מידת הסובלנות של ישראלים יהודים כלפי שכנים מעלה כי: השכנות המפריעה להם ביותר היא השכנות עם ערבים (46%), לאחר מכן, ובאותה המידה, עם חולי נפש בשיקום ועם עובדים זרים (39%). שכנות עם זוג הומוסקסואלים מפריעה ל-25%, עם חרדים 23%, עם עולים מאתיופיה - 17%, עם מי שאינם שומרים שבת וחג 10% ועם עולים מחבר המדינות 8%.

הציבור הערבי מתברר על פי נתוני הסקר כסובלני פחות בהשוואה לציבור היהודי כאשר מדובר בשכנות עם "אחרים". כאן השכנים הבלתי רצויים ביותר הם זוג הומוסקסואלים (70%), חרדים (67%) ומתנחלים לשעבר (65%). ה"נסבלים" ביותר בעיניהם כשכנים הם העובדים הזרים (48%).

שכנות עם "אחרים" - היה מפריע לי לקבל כשכנים: (לפי מגזרים, באחוזים)

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בכלל הציבור הישראלי השיעור הגבוה ביותר 43% מצביעים על שני חלקי ההגדרה כבעלי חשיבות שווה, 31% מגדירים את הרכיב היהודי חשוב יותר, ורק 20% מגדירים כך את הרכיב הדמוקרטי.

אמון במוסדות

רק מעט יותר ממחצית מכלל הציבור הישראלי כיום - 54% - אומרים שיש להם אמון מלא או חלקי בבית המשפט העליון, לעומת 44% שאומרים בגלוי שאין להם אמון בו. במשטרה מביעים אמון מלא או חלקי כ-41% בלבד מהמשיבים. 72% מכלל הציבור מעידים על עצמם שאין להם אמון במפלגות, ואולם רוב גדול (63%) מתנגד לדעה שבימינו המפלגות אינן נחוצות ואפשר לפיכך לבטלן.

יהודים וערבים

51% מכלל הציבור מצדדים בשוויון זכויות מלא בין יהודים לערבים. חלוקה של הציבור היהודי על פי דתיות מעלה שככל שעולה מידת הדתיות, עולה גם ההתנגדות להשוואת הזכויות בין יהודים לערבים: 33.5% בלבד מהחילונים מתנגדים לכך, לעומת 51% מהמסורתיים, 65% מהדתיים ו-72% מהחרדים.

כמעט שני שלישים (62%) מהיהודים סבורים שכל עוד ישראל נמצאת בסכסוך עם הפלסטינים, אסור להתחשב בדעות של הערבים אזרחי ישראל בנושאי חוץ וביטחון. כשני שלישים (67%) מהציבור היהודי סבורים כי אין לאפשר לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של ערבים להיכנס לישראל במסגרת איחוד משפחות.

שוויון בהקצאת משאבים

רוב המשיבים בכלל הציבור (55%) חושבים שצריך להקצות ליישובים היהודיים משאבים רבים יותר מליישובים הערביים. רק מיעוט (42%) אינם מסכימים עם קביעה זו. בציבור היהודי - בימין יש רוב ברור שמסכים עמה (71%), בעוד שבמרכז מסכים עמה רק מיעוט (46%), ובשמאל מיעוט קטן אף יותר (38%). בפילוח על פי דתיות נמצא כי בקרב החרדים מסכימים עם קביעה זו 51%, בקרב הדתיים 45%, בקרב המסורתיים 28% ובקרב החילונים 18% בלבד.

72% מכלל הציבור סבורים כי הדמוקרטיה הישראלית נפגעת מגידול הפערים בחברה. 54% מהציבור היהודי מתנגדים לטענה שיש לקבוע בחוק עונשים למי שמדבר נגד הציונות. 50% גם מסכימים עם הקביעה שחשוב לאפשר למפלגות לא ציוניות להשתתף בבחירות.

בקרב הציבור היהודי יש קונסנזוס כמעט מלא - 82% סבורים שיש לתת טיפול חירום רפואי חינם בלי להתחשב בשאלה אם יש או אין לחולה ביטוח רפואי. בציבור הערבי, לעומת זאת, תומכים בדעה זו רק 40% מן המשיבים.

אשר לשלילת הזכות לבחור ולהיבחר מחייבי גיוס שלא שירתו בצבא, נמצאו הבדלים גדולים בין המגזרים: 56% מקרב הישראלים היהודים הוותיקים מסכימים עם הרעיון, ואילו מקרב העולים מחבר המדינות 62% אינם מסכימים. בבדיקה על פי הגדרה עצמית של מידת הדתיות נמצא כי 76% מקרב הציבור החרדי שוללים את הרעיון.

רוב המשיבים בסקר (60%) מעריכים את היתרונות שיש במנהיגות חזקה, הפותרת (בעיניהם) בעיות ביעילות. הרוב מעדיפים משטר מומחים (59%), שיקבלו החלטות המבוססות על שיקולים מקצועיים ולא על שיקולים פוליטיים.

גם השנה - כמו בשנים עברו - מאבחן סקר מדד הדמוקרטיה אופטימיות בהתייחסות הציבור לעתיד המדינה. אף שרוב הישראלים מודאגים מאוד מהשחיתות, איבדו אמון בפוליטיקאים ומשוכנעים שבעוד שנים אחדות תפרוץ מלחמה נוספת, הם ממשיכים לרצות להתגורר בישראל, גאים במדינתם ומרגישים שייכים לקולקטיב הישראלי.

>>> לקריאת מדד הדמוקרטיה המלא - לחצו כאן

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"