מי מעניק פטור משירות צבאי ל-60 אלף חרדים? לא צה"ל

לוועד הישיבות הסדר מול צה"ל בתמורה ל-400 אלף שקל

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

>> צה"ל מפסיד מדי שנה כ-13% מכל מחזור גיוס שנתי של גברים, כתוצאה מההסדר של "תורתם אומנותם" - ההסדר בחוק טל שלפיו החרדים מקבל פטור משירות צבאי בתמורה לכך שהם לומדים בישיבה ואינם עובדים.

בצה"ל מעריכים כי עד 2020 ייאבדו 20% ממחזור הגיוס של הגברים, בגלל הגידול המהיר באוכלוסייה החרדית. כיום יש כ-60 אלף גברים חרדים במעמד של דחויי שירות - גברים שלומדים בישיבה ומקבלים מדי שנה דחיית שירות מצה"ל, עד גיל 30 לפחות.

בצה"ל לא אהבו את הפטור משירות שקיבלו החרדים במשך השנים, בגלל ההיבט הערכי של הכרסום במיתוס של "צבא העם". מאז מלחמת לבנון השנייה, בצה"ל לא אוהבים את ההסדר הזה גם מהבחינה המבצעית - בצה"ל יש כיום מחסור בחיילי חובה, ואובדן של 20% ממחזור הגיוס עלול לאיים על ההיערכות המבצעית של הצבא. בנוסף לנזק הצבאי, ההסדר של תורתם אומנותם מסב נזק שנתי של כ-7 מיליארד שקל למדינת ישראל, כתוצאה מתשלומי קצבאות וכן בשל אובדן תוצר בגלל אי היציאה לעבודה של החרדים.

60 אלף גברים, המקבלים פטור שנתי משירות צבאי תוך הסבת נזק ערכי, כלכלי וצבאי למדינת ישראל, עושים זאת כיום על סמך "צעטלע". מי שמנפיק להם את הצעטלע, פעמיים בשנה, הוא ועד הישיבות. זהו גוף תורני שחברים בו חשובי הרבנים - ראשי הישיבות הגדולות. הוועד קיים עוד מלפני קום המדינה, ומאז קום המדינה הוא מאגד תחתיו את כל הישיבות התורניות בישראל, ומייצג אותן מול גופי המדינה. מאז שנות ה-50, כשהחל ההסדר של תורתם אומנותם, הוועד הוא הגוף המנהל את ההסדר מול צה"ל.

למעשה, ועד הישיבות מנפיק שני אישורים. האחד הוא אישור של ישיבה מוכרת; והשני הוא אישור לתלמידי אותה הישיבה. כדי לקבל אישור כישיבה מוכרת מוועד הישיבות - יותר מ-1,00 ישיבות שקיבלו אישור כזה - צריך להציג בפני הוועד רשימה של 25 תלמידים לפחות וכן שתי המלצות מרבנים מוכרים על כך שראש הישיבה הוא איש ראוי. מרגע שהישיבה קיבלה אישור, לא מתבצעים עוד בדיקות לגביה - רשימת התלמידים שהיא תגיש לוועד מדי שנה תקבל אישור כמעט אוטומטי מהוועד (הוועד עורך רק בדיקות מינימליות, כמו אם התלמיד השלים את לימודי התיכון שלו). משמעות האישור - דחיית שירות בשנה נוספת.

זהו, בכך מתמצה תהליך הבדיקה של תלמידי הישיבות. הבדיקה הרופפת עד מאוד יכולה אולי להסביר את העובדה כי אין לוועד הישיבות נתונים לגבי כמה ישיבות וכמה תלמידי ישיבות נפסלים על ידו מדי שנה - מדובר כנראה בפסילות ספורות בלבד. וכמובן שוועד הישיבות גם אינו נוקט כל סנקציה נגד תלמיד או נגד ישיבה שנפסלים, פרט לכך שהם לא מקבלים אישור לדחיית שירות או להיותם ישיבה מוכרת.

ועד הישיבות אינו עורך בדיקות פתע בישיבות, וגם אינו מתכוון לערוך בדיקות כאלה. "אם צריך ביקורות שטח בישיבות - אז שהצבא יעשה אותן", אמרו ל-TheMarker מקורבים לוועד. גם צה"ל אינו עורך ביקורות פתע בישיבות, ואינו מתכוון לערוך ביקורות כאלה. "אם המדינה רוצה לפקח, תתכבד המדינה ותקים גוף פיקוח כזה. זה לא תפקידו של צה"ל", מסרו גורמים צבאיים רשמיים ל-TheMarker.

מדינת ישראל, יש לציין, לא רק הכשירה בחוק את מעמדו של ועד הישיבות כגורם המאשר את תלמידי הישיבות - היא גם מממנת את פעילותו. משרד החינוך, באמצעות האגף התורני, משלם מדי שנה 400-700 אלף שקל לוועד הישיבות עבור פעילות אישור תלמידי הישיבות. אבל לא, גם משרד החינוך אינו מפקח על ועד הישיבות, ואינו רואה בו כלל גוף כפוף לו. "מעמדו של ועד הישיבות", מסר דובר משרד החינוך, "הוגדר בחוק דחיית שירות. על חוק זה אמונים משרד הביטחון ושלטונות צה"ל".

אם כן, המצב שנוצר הוא שגוף תורני וולונטרי, שאינו כפוף למדינה ואינו מפוקח על ידי אף אחד ממשרדי הממשלה, מנפיק מדי שנה אישור ל-60 אלף חרדים על היותם תלמידי ישיבה - מבלי שהוא בודק זאת כלל. האם היעדר הפיקוח הוא פתח לרמאות של המדינה מצד גברים חרדים שגם משתמטים משירות צבאי וגם עובדים (ככל הנראה, עובדים בשחור)? קרוב לוודאי שכן.

היחיד שהמצב הזה ככל הנראה חורה לו הוא ח"כ יוחנן פלסנר, המכהן כראש הוועדה הבוחנת את יישומו של חוק טל. מכתב חריף בנושא ששלח פלסנר לשר הביטחון, אהוד ברק, נענה על ידי השר כי "סוגיית הביקורת הפיסית של צה"ל בישיבות מעוררת קושי, וכיום יש פקודה בדבר עריכת בדיקות מדגמיות בישיבות. אנו נעקוב אחר ביצוע הליך חדש זה". אפשר רק לקוות כי ההליך החדש, שברק התחייב לו, יישא פירות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"