ישאל כבר ב-OECD - עכשיו נשאר לשפר את מדיניות איכות הסביבה

חגיגות ההצטרפות ל-OECD נגמרו - ועכשיו מגיע רגע האמת: בדיקות המעקב שנועדו לבחון את מצבה של ישראל ■ התחום הראשון שייבדק יהיה דווקא איכות הסביבה - וכצפוי, לישראל יש עוד הרבה מה לשפר ■ אבל יש גם נקודות אור - כמו הפעילות בתחום טיהור השפכים, שבו ישראל היא מובילה עולמית

צפריר רינת
צפריר רינת

>> טקסים מחויכים, מסיבות עיתונאים והצהרות בלי סוף - כך חגגו השנה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ את הצטרפות ישראל ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות). אלא שהמעמד המכובד מאלץ את ישראל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הארגון בתחומים שונים - שהראשון שבהם, מתברר, הוא השמירה על הסביבה.

חלק ניכר מהדרישות שהציב הארגון לישראל לפני שאושרה הצטרפותה היו בתחום הגנת הסביבה. באחרונה נודע כי בדיקת המעקב הראשונה שיערוך הארגון תהיה גם היא בתחום זה, ותתחיל כבר בסוף 2010.

"המדינה נדרשה להציג את השימוש שהיא עושה בכלים שונים, ושליש מהכלים היו בתחום הסביבתי", מסבירה ולרי ברכיה, עד לאחרונה סמנכ"לית לתכנון ואחראית על יחסים בינלאומיים במשרד להגנת הסביבה. מדובר בין השאר בטיפול במשק האנרגיה והמים, התעשייה הכימית והשפעותיה על הסביבה, וכמובן שימור הטבע וטיפול בפסולת.

ברכיה פרשה מהמשרד לפני כשנה ומונתה למנהלת המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל. היא ממשיכה לשמש יועצת של המשרד להגנת הסביבה. לדבריה, "העיסוק של OECD באיכות הסביבה לא נובע רק מהרצון להגן טוב יותר על הסביבה, אלא גם מהרצון שכולם ישחקו באותו מגרש, ולא תהיה מדינה שמוזילה עלויות של מוצרים וסחורות בגלל אי עמידה בדרישות, וכך נהנית מיתרון בשווקים".

אז מהו באמת מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות ב-OECD? מי שאמון על התחום בישראל הוא המשרד להגנת הסביבה, שבראשו עומד השר גלעד ארדן. המשרד דל בכוח אדם ובתקציבים, אך מבחינת הארגון שאליו ישראל כה רצתה להצטרף - יש לו תפקיד מכריע. השר כבר הבהיר למשרד האוצר שהוא מצפה לחיזוק משרדו כדי לעמוד ביעדי OECD.

מפגרים מאחור

לא רק המשרד להגנת הסביבה סובל ממחסור בתקציבים. גם בשטח נראה כי יש לישראל עוד כמה יעדים לכבוש עד שתמלא את דרישות OECD. כך למשל, בישראל אין מערכת שמספקת מידע על מידת הסיכון של כימיקלים תעשייתיים ומקיימת מעקב ובקרה אחר השימוש בהם. אחת מדרישות OECD מישראל היא הקמת גוף שבו חברים גם טוקסיקולוגים (מומחים לרעלים), שהוא זה שיקבע את כללי הטיפול והניהול של כימיקלים שונים לשימוש מסחרי ותעשייתי.

לכלי זה יש חשיבות רבה מאחר שהוא עשוי לשפר את יכולתה של ישראל להשתלב ביוזמות חדשות לרישום ומעקב אחר חומרים מסוכנים, שהתגבשו בשנים האחרונות באירופה. לקראת תערוכת CleanTech שנערכה השבוע בתל אביב, ציינה התאחדות התעשיינים שעמידה בדרישות אלה תהיה חיונית להצלחת היצוא התעשייתי מישראל לאירופה וצפון אמריקה.

בישראל גם לא נעשה כיום שימוש באחד הכלים החשובים ביותר לפיקוח ומניעת זיהום סביבתי - מערכת PRTR (רישום פליטה ותנועת מזהמים ופסולת) המחייבת מתקנים תעשייתיים לדווח באופן מלא על פליטות הזיהום שלהם לסביבה.

באירופה, מעבירים דיווח כזה כבר 24 אלף מתקנים מ-65 מגזרים תעשייתיים שונים. מדובר לא רק בדיווח על פליטת הזיהום, אלא גם על אופן הטיפול בפסולת מסוגים שונים. מערכת זו יוצרת שקיפות ומאפשרת מעקב של הרשויות אחר הביצועים הסביבתיים של חברות שונות. "המידע במערכת זו מאפשר להשוות את המצב במדינה אחת למדינה אחרת", מציינת ברכיה. "אמנם המפעל הוא זה שאחראי על הדיווח ולא הממשלה, אבל היא צריכה לוודא שהוא אכן מתקיים".

תחום נוסף שבו ישראל מפגרת הוא שימוש בכלים כלכליים לעידוד פעילות למען הסביבה. בישראל השימוש בכלי כזה הוא עדיין חלקי ביותר ומפגר במידה רבה אחר מדינות OECD המתקדמות, ובראשן מדינות אירופה.

במדינות אלה נעשה שימוש במגוון רחב של מסים ותמריצים, כמו אגרות גודש או מס פחמן - שייכנס בקרוב לתוקף בכמה מדינות. בישראל נעשו בינתיים רק כמה צעדים ראשונים ובהם רפורמת המיסוי הירוק בכלי רכב - שתכלול מיסוי גבוה יותר על כלי רכב מזהמים יותר - וכן היטל הטמנת הפסולת שבו משתמש המשרד להגנת הסביבה כדי להעלות את מחיר ההטמנה ובכך להגביר את כדאיות המחזור. בכוונת המשרד להכפיל היטל זה בשנים הקרובות, ובכך להגביר עוד יותר את פעילות המיחזור.

ואם לא די בזה, הארגון ינהל מעקב קפדני אחר יישום התחייבותה של ישראל להפחית את קצב גידול פליטת גזי החממה. מדובר בתחום מרכזי עבור הארגון, שכבר הבהיר לישראל שהוא מצפה ממנה לעשות הרבה יותר ממה שעשתה עד היום. ברכיה מזהירה כי אם ישראל לא תפעל בעניין גזי החממה, היא תיתפש כמי שמקדמת עסקים מקומיים על חשבון הסביבה. הדבר יפגע בתדמית של חברות ישראליות ויפריע להשגת מימון. ישראל תיפגע גם ברמה הדיפלומטית, מאחר שמדינות הארגון פועלות כקבוצה מתואמת במסגרת המגעים הבינלאומיים להשגת הסכם להתמודדות עם שינויי האקלים.

דוגמה נוספת לסתירה אפשרית בין מדיניות הארגון למציאות בישראל קיימת בחוק החדש לתכנון ובנייה, שאמור לקצר את הליכי האישור של פרויקטי נדל"ן. חוק זה עלול ליצור שינויים ברמת הבדיקה של ההשפעות הסביבתיות שיש לתוכניות בנייה. במסמך שהכינה ברכיה עבור השר להגנת הסביבה היא הבהירה כי ביטול חלק מהדרישות להערכת ההשפעות הסביבתיות יהווה הפרה של התחייבותה של ישראל לקיים מדיניות מקיפה של בדיקות השפעות סביבתיות בתחומים שונים, ובהם כרייה וחציבה.

ממשלה ירוקה

עם זאת, אף שנראה כי מצבה של ישראל בתחום הגנת הסביבה הוא בכי רע, יש סיבה להתעודד. בהליך ההצטרפות התברר שבתחומים רבים המדינה עמדה בדרישות בסיסיות גם בהשוואה למדינות מפותחות - לפחות בגיבוש המדיניות הנכונה ברמת החקיקה והחלטות הממשלה.

"יש לנו חקיקה ייעודית בנושא שימור חופים והוקמה ועדה סטטוטורית העוסקת בעניין", מסבירה ברכיה. "אפילו בתחום הטיפול במים, למרות הביקורת הרבה שיש גם אצלנו, אנחנו עומדים בדרישות הארגון, ובהן תשלום של הצרכנים עבור המים ועידוד אמצעי חיסכון".

בנושא הטיפול במים מזוהמים, ישראל אף זוכה למחמאות. בדו"ח מקיף שפירסם השבוע OECD על החקלאות בישראל, על סמך בחינה שביצע לפני השלמת הליך ההצטרפות, נכתב שישראל מנצלת להשקייה חקלאית 70% מהשפכים שהיא מייצרת, והיא ככל הנראה המובילה בעולם בשיעור הניצול. הארגון הוסיף שהניסיון של ישראל בתחום זה יכול לשמש מדינות נוספות בעולם.

ישראל עומדת גם בדרישות למניעת מפגעי רעש, ותשפר עוד יותר את מצבה בעקבות האישור הצפוי של תקנות חדשות למניעת רעש שמקדם המשרד להגנת הסביבה. היא גם פועלת לשפר את תכנון התחבורה ועורכת תוכניות מתאר ארציות בתחום זה, בודקת השפעות על הסביבה של פרויקטים תחבורתיים וכן מקדמת כמה פרויקטים גדולים של הסעת המונים. העובדה שחלק מפרויקטים אלה, כמו הרכבת הקלה בתל אביב, נקלעו לקשיים פיננסיים - אינם משנה מבחינת OECD, כל עוד השתכנע הארגון שהכיוון שבו הולכת המדינה תואם את העקרונות הנכונים.

האינטרס הישראלי

הליך ההצטרפות הוא שלב ראשוני בלבד בבניית המחויבות הסביבתית שדורש הארגון. המשרד להגנת הסביבה יידרש להכין בקרוב דו"ח מפורט על המצב הסביבתי בישראל, ובהמשך יגיעו משלחות של הארגון כדי לבדוק את יישום המדיניות.

"לא מוציאים מדינות מהארגון אם הן לא עומדות ביעדים שלהם התחייבו", מציינת ברכיה. "אבל יש לארגון שיטות ואמצעים של Name and Shame - ביקורת פומבית שפוגעת במעמדה של המדינה ועשויה להיות מאוד לא נעימה. לכן אני חושבת שיהיה לישראל אינטרס לפעול ליישום מדיניות התואמת את זו של OECD. אני לא חושבת שהם מצפים מאתנו לעמוד בראש רשימת הביצועים בין המדינות, אבל בהחלט מצפים שנעמוד ברמת הביצועים הממוצעת של המדינות השונות בארגון".

על פי התפישה הכוללת של מדיניות סביבתית שמציגה ברכיה, מי שיחולל את השינוי הגדול בישראל הם לא בהכרח פעילים למען איכות הסביבה, אלא אנשי כלכלה במגזר התעשייתי והפיננסי והרגולטורים של מגזרים אלה. תפקידה של הממשלה הוא רק לאפשר את יצירת הכלים הכלכליים שיאפשרו פיתוח של מדיניות נכונה. "המדינה צריכה, למשל, לקבוע שמדיניות הרכש והמכרזים שלה יביאו בחשבון שיקולים סביבתיים, כך שיהיה משקל לחיסכון במים או באנרגיה בפרויקט שהיא רוצה לבצע או במוצר שהיא צריכה לרכוש", אומרת ברכיה.

עניין הרכש הירוק עלה במהלך דיוני ההצטרפות, וישראל דיווחה לארגון שהיא מיישמת מדיניות זו באמצעות הפנמת קריטריונים סביבתיים במכרזי המדינה. הארגון הודיע מצדו שהוא מצפה מישראל להרחיב את הפעילות בתחומים אלה, ובין היתר לקבוע עשרה פריטים לפחות בשנה לרכש ירוק מטעם הממשלה, החל מהשנה הנוכחית.

בנוסף, ההצטרפות ל-OECD תשפיע להערכת ברכיה באופן מרחיק לכת על תהליכים רבים. כך למשל, מפעלים כימיים יצטרכו להתאים את עצמם לדרישות מחמירות יותר של בדיקת הסיכון בשימוש בכימיקלים שונים, והחקלאים בישראל ייאלצו להתאים את עצמם לדרישות השווקים בכל הקשור לשאריות חומרי הדברה במוצרים השונים.

עם זאת, בהסתגלות לתנאי OECD טמונה גם הזדמנות: פעילים למען איכות הסביבה טוענים כי השקעה ירוקה תניב לישראל פירות כלכליים משמעותיים. "הצטרפותנו לארגון תהיה מנוף ליצירת הקשר בין כלכלה לסביבה", אומרת ברכיה. כך למשל, חברות ישראליות העוסקות באנרגיה ומים יוכלו להשתלב ביוזמות הכלכלה הירוקה במדינות אירופה וארה"ב. "אנחנו צריכים להיות בין המובילים של החדשנות הטכנולוגית בענייני סביבה", מסכמת ברכיה. "הצטרפנו לארגון שהוא בקדמת החזית הזו, במדיניות שלו ובעקרונות שהוא מקדם".

הפוטנציאל: חשמל מביוב ודלק מקקטוס
>> ענף תעשייה שצפוי להרוויח רבות מהצטרפות ישראל לארגון ה-OECD הוא הקלינטק. השבוע נערכה התערוכה ה-14 של תעשיית הקלינטק בישראל, ובה ניתן היה להתרשם מכמה מהמוצרים והטכנולוגיות שחברות ישראליות יכולות להציע לשוק מתפתח זה.

בין השאר הוצגו בתערוכה צמח בושם שיכול לטהר קרקעות מזוהמות בדלקים וכן קירות המייצרים חשמל, על ידי החלפת קיר זכוכית בקיר של קולטני שמש. עוד נראו בתערוכה "טלפון היברידי" שבו סוללה רגילה וסוללה המבוססת על תאים פוטו-וולטאיים, וזנים מיוחדים של קקטוסים שמהם ניתן להפיק דלק.

פיתוח מעניין במיוחד הוצג על ידי חברת אמפסי, שפיתחה מערכת להפקת חשמל ממתקן טיהור שפכים. מדובר במתקן שיכול לנצל את האנרגיה המופקת בתהליך ביולוגי של טיהור שפכים שנעשה באמצעות חיידקים.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"