ליאורה מרידור מכרה את תיק ההשקעות של אונ' ת"א בשיא המשבר ופיספסה רווח מוערך של 66 מיליון שקל

אחד מחברי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה, שהתפטר מתפקידו בעקבות ההחלטה: "אם האוניברסיטה לא היתה מממשת את תיק ההשקעות היא היתה יכולה להרוויח מאות מיליוני שקלים" ■ מרידור: "נכון לאותה תקופה ולהערכות הקשות ששררו אז, מדובר בהחלטה נכונה"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

"ההחלטה של הוועד המנהל באוניברסיטת תל אביב לממש במארס 2009 את תיק ההשקעות היתה שערורייתית ובלתי מקצועית. ההתנהלות הזו מתאימה לגברת חנה מחדרה, לא לאוניברסיטה" - כך אמר אתמול אחד מהחברים לשעבר בוועדת ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב, שהתפטר בעקבות המהלך.

במארס 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי, החליט הוועד המנהל של האוניברסיטה, בראשות ד"ר ליאורה מרידור, למכור את המניות והאג"ח הקונצרניות בהן החזיק המוסד. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות חריפה למהלך מצד חברי ועדת ההשקעות, שכללה את היו"ר ארנון טיברג, המשמש יו"ר משותף בסמל"ת, אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, עמוס ספיר, לשעבר יו"ר חברת הדירוג מעלות, ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' יאיר אורגלר ופרופ' רוני עופר. לפי הערכות, אוניברסיטת תל אביב מימשה במהלך מארס מניות ואג"ח בהיקף של 300-500 מיליון שקל מתוך כלל השקעותיה, שהסתכמו באותה תקופה ב-1.8 מיליארד שקל. את הכסף שהתקבל מהמכירה העביר הוועד המנהל לאפיקים סולידיים יותר. אלא שמאז 15 במארס 2009 עלה מדד תל אביב 100 בכ-57%, ומדד תל בונד 40, המשקלל את 40 סדרות האג"ח הקונצרניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסת תל אביב, עלה בכ-26% בתקופה זו.

חברי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה, שממלאים את תפקידם בהתנדבות, זעמו על ההחלטה שבוצעה בניגוד לדעתם - והתפטרו באופן מיידי. עם זאת, לאחר שקיבלו הבטחה ממרידור לפיה הוועד לא יפעל כך שנית, החליטו שלושה מחברי הוועדה - ליידרמן, אורגלר ועופר - להצטרף לוועדת ההשקעות החדשה שמונתה. אל השלושה הצטרפו כחברים חיצוניים אבי הראל, לשעבר חבר הנהלה בבנק הפועלים, ויוסי ניצני, לשעבר מנכ"ל הבורסה. לוועדה החדשה אמורים להצטרף שני חברים נוספים בעתיד, וכיום משמש בה אורגלר יו"ר זמני.

לא נביאים

מבדיקת הוועד המנהל של האוניברסיטה עולה כי אם האוניברסיטה היתה בוחרת לפעול לפי עצת ועדת ההשקעות ולא לממש את הנכסים היא היתה מרוויחה בתקופה שחלפה ממארס ועד היום 66 מיליון שקל. מנגד, אחד מחברי הוועדה לשעבר העריך כי אם האוניברסיטה לא היתה מממשת את תיק ההשקעות היא היתה רושמת רווח של מאות מיליוני שקלים על השקעותיה.

"ההתפטרות שלנו מוועדת ההשקעות לא נבעה מכך שמישהו מאיתנו היה נביא וידע שהשווקים יעלו בחזרה", אמר אותו חבר ועדה. "אבל בכספים של מוסדות אי אפשר לתזמן את השוק. אתה חייב להישאר על שיעור חשיפה קבוע".

גורמים נוספים באוניברסיטה העבירו ביקורת על אופן הפעולה של מרידור, שבחרה להתעלם, לדבריהם, מהחלטות חברי ועדת ההשקעות. "הצורה שבה התקבלו ההחלטות היא לא צורה מקובלת ולכן חברי הוועדה התפטרו", אמר אחד המקורבים לוועדת ההשקעות.

"אנשים שמבינים יותר בפיננסים אמרו לוועד המנהל שמה שיורד יכול עוד לעלות, אבל האנשים שפחות הבינו בפיננסים הגיעו להחלטה יחד עם מרידור", הוסיף המקורב. "ההנחיות של מרידור - מה ואיך לעשות עם תיק הנכסים - באו מלמעלה, וזה משהו שלא מתקבל על הדעת. בדיעבד, ברור שזו היתה טעות. אלה שאמרו שמה שיורד יכול לתת הזדמנות חדשה צדקו. למכור בשיא השפל זו לא חוכמה".

יש לציין כי כבר לפני ההחלטה לממש את המניות והאג"ח ספג תיק ההשקעות של האוניברסיטה הפסד של כ-80 מיליון שקל, בעיקר בעקבות המפולת הכלכלית העולמית, אך גם כתוצאה מהשקעות שהיו קשורות להונאת הענק של ברנרד מיידוף.

מחויבות לתורמים

מרידור עצמה, שנכנסה לתפקידה במארס, טוענת כי באותה התקופה חשה כי ההפסדים עלולים להמשיך לגדול ולפגוע בכספי התורמים. "יש לנו התחייבות משפטית כלפי תורמי האוניברסיטה", אמרה מרידור. "קרן ההשקעות של האוניברסיטה היא קרן צמיתה ובמקרה של הפסדים יש להשלים את הסכום שנגרע מהסכום המקורי באמצעות כספי התקציב השוטף".

מרידור הוסיפה כי רוב ההערכות הכלכליות שהתפרסמו לפני החלטתה קבעו כי יש סבירות גדולה שהשווקים ימשיכו לרדת. "היתה סכנה מוחשית שערכה של הקרן עלול לצנוח עוד יותר", טענה מרידור. "בעקבות זאת, הוועד המנהל החליט להורות לוועדת ההשקעות על מדיניות הקובעת שכל עוד שווי הקרן סמוך לערכה המקורי - לא יושקעו כספי הקרן במניות ובאג"ח מסוכנות, מכיוון שמדובר בפוזיציה עם סיכון רב".

מרידור טוענת כי על פי תקנון האוניברסיטה, ועדת השקעות אמורה ליישם את מדיניות האוניברסיטה שמאושרת בוועד המנהל. "נכון לאותה תקופה ולהערכות הקשות ששררו אז מדובר בהחלטה נכונה", אמרה מרידור.

מרידור, שהחליפה את דב לאוטמן כראש הוועד המנהל, הספיקה כבר לעורר גלים באוניברסיטת תל אביב. בינה לבין סגל האוניברסיטה קיימת מתיחות מאז כניסתה לתפקיד. המתיחות הגיעה לשיאה ביולי השנה, כאשר נשיא האוניברסיטה צבי גליל הודיע על התפטרותו אחרי שנתיים בלבד בתפקיד.

גליל אולץ להתפטר על ידי הוועד המנהל בעקבות מה שהוגדר כ"כשל ניהולי", אך הוא עצמו טען כי "הנשיאות שלי התרסקה בגלל האליטה העסקית, שלא הייתי חבר בה".

מלבד מרידור מכהנים בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברת הנדל"ן אלרוב, ואנשי העסקים רן קרול ושוקי גלייטמן.

מבדיקת הוועד המנהל של האוניברסיטה עולה כי אם האוניברסיטה היתה בוחרת לפעול לפי עצת ועדת ההשקעות ולא לממש את הנכסים היא היתה מרוויחה בתקופה שחלפה ממארס ועד היום 66 מיליון שקל. מנגד, אחד מחברי הוועדה לשעבר העריך כי אם האוניברסיטה לא היתה מממשת את תיק ההשקעות היא היתה רושמת רווח של מאות מיליוני שקלים על השקעותיה.

למעשה, כבר לפני ההחלטה לממש את המניות והאג"ח ספג תיק ההשקעות של האוניברסיטה הפסד של כ-80 מיליון שקל, בעיקר בעקבות המפולת הכלכלית העולמית, אך גם כתוצאה מהשקעות שהיו קשורות להונאת הענק של ברנרד מיידוף.

נכון לרבעון הראשון של 2009 הסתכם תיק ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב ב-1.9 מיליארד שקל. 11%ממנו הושקעו במניות ו-17% באג"ח קונצרניות. שאר ההשקעות הן בפיקדונות ובאג"ח ממשלתיות.

על האוניברסיטאות בישראל נאסר להשקיע את כספי המדינה המופנים אליה, אלא רק את כספי התרומות. האוניברסיטה משקיעה באמצעות "קרן צמיתה" - כלומר התרומה משמשת כהון הקרן, ההון מושקע וניתן לעשות שימוש רק בפירות הקרן שמעבר להון הבסיסי שנתרם. באופן זה האוניברסיטה תלויה בתשואה על מנת לעשות שימוש בכספים, והדבר מעודד להשקיע גם באפיקים לא סולידיים כמו מניות המניבים תשואה גבוהה יותר. אלא שהפסד הון הבסיס משפיע לרעה על תקציבי המוסד. זאת כיוון שלאוניברסיטה אסור להפסיד את הקרן. במקרה של הפסד בקרן, על האוניברסיטה להשלים את ההפסד מתקציבה.

"בשל הערכות כלכליות אשר רווחו באותה עת לפיהן יש סבירות גדולה שהשווקים ימשיכו לרדת, ריחפה סכנה מוחשית שערכה של הקרן עלול לצנוח עוד יותר, הוסיפה. "בעקבות זאת, הוועד המנהל החליט להורות לוועדת ההשקעות על מדיניות הקובעת שכל עוד ערך הקרן סמוך לערכה המקורי - לא יושקעו כספי הקרן במניות ובאג"ח מסוכנות" הסבירה ליאורה מרידור.

לדבריה, "מכיוון שמדובר בפוזיציה עם סיכון רב. על פי תקנון המוסד, סמכות ועדת השקעות היא ליישם את מדיניות האוניברסיטה אשר מאושרת בוועד המנהל. נכון לאותה תקופה ולהערכות הקשות ששררו אז מדובר בהחלטה נכונה".

כיום לא קיים פיקוח חיצוני על אפיקי ההשקעה של האוניברסיטאות בישראל. המועצה להשכלה גבוהה מפקחת על כך שלוועדת ההשקעות של המוסדות ימונו בעלי תפקידים ראויים לכהן בה ובוחנת מדי רבעון את הדו"חות הכספיים שמעבירים לה האוניברסיטאות, אך אין בסמכותה לבדוק את מהות ההשקעה מכיוון שמדובר בכספי תרומות ולא בכספי ציבור. מהמל"ג נמסר כרגע הם עדיין בוחנים את המצב שנוצר באוניברסיטת תל אביב.

אין פיקוח על אפיקי ההשקעה של האוניברסיטאות

>> על האוניברסיטאות בישראל נאסר להשקיע את כספי המדינה המופנים אליהן. הן רשאיות להשקיע רק את כספי התרומות. הכסף מושקע באמצעות קרנות צמיתה, המשקיעות את ההון הראשוני ומאפשרות למוסד לעשות שימוש ברווחים. במקרה של הפסד בקרן שמקטין את ההון הראשוני, על האוניברסיטה להשלים את ההפסד מתקציבה.

לפי התחייבות של האוניברסיטה לתורמים, הרווח מקרנות הצמיתה משמש לטובת המוסד. האוניברסיטה, שתלויה בתשואה חיובית כדי לעשות שימוש בכספים, משקיעה גם באפיקים מסוכנים כמו מניות. למעשה, הפסדים בקרנות הצמיתה עלולים לפגוע בתקציבי המוסד.

כיום לא קיים פיקוח חיצוני על אפיקי ההשקעה של האוניברסיטאות בישראל. המועצה להשכלה גבוהה מוודאת כי לוועדות ההשקעה של המוסדות ימונו אנשים מתאימים וראויים, ובוחנת מדי רבעון את הדו"חות הכספיים שמעבירים לה האוניברסיטאות, אך אין בסמכותה לבדוק את מהות ההשקעה מכיוון שמדובר בכספי תרומות ולא בכספי ציבור. מהמל"ג נמסר כרגע הם עדיין בוחנים את המצב שנוצר באוניברסיטת תל אביב.

ליאור דטל

"מרידור לא טרחה להגיע לדיון בוועדת השקעות"

>> "אוניברסיטת תל אביב מימשה את ההפסדים ברגע הכי לא נכון" - כך אמר אתמול אחד מחברי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה, שהתפטר בעקבות המקרה. "ליאורה מרידור, שהגיעה לוועד המנהל זמן קצר לפני כן, אפילו לא טרחה להגיע לוועדת השקעות. היתה ישיבה מיוחדת שכינסנו בעקבות ההחלטה, אבל ?נבצר ממנה להגיע' לדיון".

לדברי חבר הוועדה, שיעור ההשקעה של אוניברסיטת תל אביב במניות היה סביר ביחס לנהוג במוסדות דומים. "אלה כספים שמושקעים, לפחות באופן תיאורטי, לטווח זמן של אינסוף", הסביר חבר הוועדה, "הטרגדיה הכי גדולה היא שהאוניברסיטה תיכנס שוב לשוק המניות רק אחרי שהוא יעלה ב-100%".

"זה לא הסתכם רק במימוש ההשקעה בזמן לא מתאים", הוסיף חבר הוועדה. "עוד קודם לכן היתה ההחלטה שאחד מחברי הוועד המנהל ינהל את הכסף בחו"ל. אז השקיעו את הכסף בכל מיני קרנות גידור, וגם את ההשקעות האלה מימשו בלי ידיעתנו - גם כן בשיא ההפסד".

חבר ועדה נוסף אמר אתמול כי תיק ההשקעות של האוניברסיטה היה מאוד שמרני במשך שנים. "ההשקעה במניות הסתכמה ב-10%-15% מהתיק". אמר חבר הוועדה. "מתוך 1.5 מיליארד שקל, רק 150-200 מיליון שקל הושקעו במניות. 10%-15% נוספים הושקעו באג"ח קונצרניות, אבל רוב התיק הושקע בפיקדונות בבנקים שלא מושפעים מהשוק".

לדברי חבר הוועדה, במשך 15 שנים לא הפסידה האוניברסיטה כסף מניהול השקעותיה. "אבל אז הגיעה מרידור, נכנסה כמו רוח סערה ואמרה למכור הכל. בשביל זה מספיק פקיד, לא צריך ועדת השקעה", אמר חבר הוועדה. "ביקשנו שנציג שלנו ייפגש איתה שוב. נקבעה פגישה ל-24 במארס, אבל בינתיים קיבלנו דיווח שהאוניברסיטה עברה להשקעה באג"ח ממשלתיות. הם לא חיכו עד לפגישה".

חגי עמית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט