"בקרוב נרגיש את המחסור במים"

מה מנכ"ל מקורות, עידו רוזוליו, רוצה בסך הכל? להוביל מים למדינת ישראל. בדרך הוא צריך להתמודד עם חקיקה לא ידידותית, תשתיות לוקות בחסר וארבע שנים שחונות. "הגיע הזמן להתחיל להשקיע במים"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ביום מן הימים יגיעו המים לברזים שלכם רק פעם או פעמיים בשבוע, ולכל משק ביתי תוקצב מכסת מים שאותה יוכל לצרוך בתשלום רגיל. זה נשמע אולי דמיוני - אך בקפריסין ובירדן השכנות התרחיש הזה כבר נהפך בחלקו למציאות. מנכ"ל חברת מקורות, עידו רוזוליו, אומר שישראל עודנה במצב טוב יחסית, אך לדבריו, הרגע שבו נרגיש על בשרנו את המחסור במים - כבר לא כל כך רחוק.

"פני הכנרת ומפלס מי התהום מעידים שכמות המים הזמינה יורדת והולכת", אומר רוזוליו. "אנחנו מבצעים עשרות קידוחים באזור הצפון כדי להגדיל את היצע המים, וכלי הקידוח שלנו עובדים 24 שעות ביממה - דבר שמעולם לא נעשה. מבחינה משקית אין לנו פתרון אחר מלבד התפלה, אבל בה בעת צריך להבין שמים הם אנרגיה ואנרגיה היא מים. ברגע שאתה עובר להתפלה, המים נהפכים לצרכני אנרגיה משמעותיים יותר - ובהקשר הזה חשוב לציין את משמעותה של תגלית הגז בקידוח "תמר". הגדלת העצמאות של משק האנרגיה חשובה גם למשק המים, שיהיה תלוי יותר ויותר בכושר ייצור החשמל. צריך לזכור שזיקוק חבית נפט, למשל, עולה לך בחצי חבית מים באיכות סבירה". בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד טוען רוזוליו ש"אף על פי שאנחנו מתמודדים עם בצורת, קבלת ההחלטות במדינה עדיין אורכת זמן רב מדי. כדי להניח צינור שיחבר בין מתקן התפלה למוביל הארצי אני צריך לעבור דרך 45 חלקות פרטיות ועם כל אחד מבעליהן אני צריך לריב כי כל אחד מהם מנסה לסחוט אותי. וזה כשאני בסך הכל מבקש להוביל מים למדינת ישראל". בחיוך מריר הוא מוסיף: "רק הביורוקרטיה והחקיקה יביאו אותנו למחסור במים".

עד תחילת מארס נדמה היה כי ישראל ניצבת בפני שנת בצורת חמישית ברציפות, המעמידה אותה בגירעון חסר תקדים במאגרי המים. ינואר 2009 הוכתר לשחון בהיסטוריה המתועדת, וממוצע המשקעים בו היה 20 מ"מ בלבד - 10% מהכמות הממוצעת הרב שנתית לחודש זה במרכז ובצפון.

מצב הנחלים דן, בניאס ושניר היה בשפל היסטורי, כניסות המים לכנרת היו הנמוכות ביותר מאז החלו המדידות באגם בשנות ה-20 של המאה הקודמת, מפלס הכנרת הגיע עד כדי 214.38 מטר מתחת לפני הים - 62 ס"מ בלבד מן הקו השחור, שחצייתו עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למי האגם.

גשמי הזלעפות שירדו לפני כשבועיים שיפרו באופן ניכר את ממוצע המשקעים לעונה זו והפיחו חיים בנחלים. ואולם גם לאחריהם נמצא מפלס המים בכנרת ב-213.58 מטר מתחת לפני הים - נמוך ב-70 ס"מ מן המפלס באותה תקופה אשתקד, ורחוק ב-60 ס"מ מהקו האדום התחתון.

"באיזשהו מקום חסרה ההבנה של בעיות המים במדינת ישראל או הדגש ששמים עליהן", אומר רוזוליו. "לא היינו צריכים להגיע למצב הזה. שיעור ההשקעות במשק המים ביחס להכנסה כפול מזה של משקי החשמל והתקשורת, והוא פי שלושה לעומת משק הגז. צריך להבין שהמים דורשים השקעות מאוד אינטנסיוויות, ואם לא השקענו בהם עד היום - זה הזמן להתחיל. נכנסתי לשנת משבר ועכשיו אני נכנס לעוד אחת. אני מוכרח להודות שעדיין לא יצא לי להכיר את כלל מערכת קבלת ההחלטות בתחום".

"חייבים למצוא עוד מקורות מים"

ביוני 2008 רוזוליו נבחר פה אחד לתפקיד מנכ"ל מקורות אחרי הליך מכרזי ממושך. שמונה חודשים בלבד לאחר מכן הוא נדרש להתייצב בפני ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. "התמקדנו במה שצריך לעשות בהמשך ומה מקורות יכולה לעשות. הדברים די פשוטים וברורים: לבנות מוביל חדש כדי להתאים את מערכת ההולכה הארצית לעידן החדש, להקים מוביל נוסף מהשפד"ן לירושלים ולנגב ולבנות כמה מפעלים של השבת מי קולחין כדי לתת מענה לצורך הגובר במים אלה באזורים החקלאיים".

איזו חברה מצאת כשהגעת למקורות?

"חברה מרשימה מבחינת הפרישה שלה, העשייה והמוטיווציה. חברה שמספקת שירות חיוני הנתפש כמובן מאליו, אבל מאחוריו עומד ארגון טכנולוגי גדול שמפעיל תשתיות כבדות מסביב לשעון. זאת חברה עם עוצמה אדירה, שמתמודדת כיום עם משבר מים חמור.

"המשימה המרכזית שלנו כיום היא לשנות את כל מבנה מערכת ההולכה הארצית ומפת מקורות המים של מדינת ישראל: ממצב שבו מקורות המים העיקריים הם הכנרת והאקוויפרים - שהידלדלו בשנים האחרונות - למצב שבו מקור מי השתייה המרכזי יהיה מתקני התפלה; מפעילות של שאיבה ממאגרים למצב שבו המים מוזרמים מהים באופן רציף בהתאם לשינוי בהיקפי האוכלוסייה ופרישתה. ברור שכל מערכת המים צריכה לעבור שינוי. זו המשימה המרכזית של מקורות היום".

מה המשמעות המעשית של הדברים?

"נצטרך לתגבר את מערכת ההולכה באזור הצפון, שניזונה עד היום מבארות מקומיות בלבד. באזור המרכז נבנה מוביל מערבי חדש שיספק בעתיד את המים לערי החוף, יגבה את המוביל הארצי ויחובר למתקני ההתפלה. המוביל הארצי נבנה ב-1964, כשאוכלוסיית ישראל מנתה שני מיליון נפשות. כיום חיים כאן כשבעה מיליון בני אדם, שרובם מרוכזים לאורך החוף, וצריך לתת לכך מענה. באזור הדרום נידרש לקלוט את המים ממתקני ההתפלה באשדוד ובשורק, ולפעול להקמת פרויקט קו המים החמישי לירושלים.

"היקף תוכנית ההשקעות של מקורות הוא כ-5 מיליארד שקל, שרובם יופנו לפיתוח מערכת המוביל המרכזית. במקביל אנחנו בודקים את האפשרות לשנות את ניהול מערכת ההובלה הארצית. כיום אי אפשר לשאוב מים מתי שרוצים, כי הגענו למצב שבו אנו מחויבים לקלוט מים מותפלים בכל רגע נתון. נידרש לעבור לניהול בזמן אמת, והחברה תצטרך להיות זריזה ודינמית יותר בכל הדרגים".

עם אילו קשיים אתם מתמודדים?

"במשק המים חסרות תוכניות אב, וקצב הביצוע משיג לפעמים את קצב התכנון; אנחנו מתמודדים עם הסרת חסמים ביורוקרטיים וחוקתיים לגבי מעבר במקרקעין; יש צורך בהסדרת רגולציה במשק המים כדי ליצור למקורות אופק עסקי, ברור וארוך טווח. צריך להבטיח לנו תשואה גבוהה יותר מ-6.5%, להגדיר כללי משחק ושחקנים ולקבוע אמנת שירות. כיום אנחנו עובדים לפי הסכם עלויות שיוחלף באמצע 2009, ואי אפשר לנהל חברה עם הסדרה שמשתנה כל שנה-שנתיים".

יש טענות כי קו המים החמישי לירושלים, שהקמתו אושרה לפני כמה חודשים בעלות של 2.5 מיליארד שקל, מיותר למעשה, ומוטב להשקיע את הכסף במיחזור מי קולחין ובחינוך לחיסכון.

"ההערכות הן שבתוך כמה שנים צריכת המים בירושלים וסביב לה תעלה על כושר ההולכה הנוכחי, ולכן האזור הזה זקוק לתגבור במים. שמעתי את הרעיון להסב מי קולחין למי שתייה בטיפול שלישוני, אבל יש אולי מקום אחד בעולם שבו זה נהוג. זה לא יהיה בהכרח פתרון מספק בגלל הרתיעה הציבורית".

איזה פתרון מקורות יכולה להציע ברמה המיידית?

"אנחנו מפעילים 30 מתקני התפלה בבארות מים מליחים. ביקשנו במשך שנים להגדיל את מספרם, אך לא קיבלנו אישור. רק באחרונה, מתוך הכרה כי זאת אחת הדרכים המהירות ביותר להביא מים נוספים למשק, האישורים האלה מתחילים להפשיר. אנחנו מדברים על תוספת של 55 מיליון קוב בתוך שלוש-ארבע שנים. תחום נוסף שנחסם בפני מקורות הוא השבת מי קולחין, מאחר שהמדיניות היתה להעבירו לידיים פרטיות. אין לי בעיה שהמגזר הפרטי יבצע זאת - רק שלא מתבצע דבר. יכול להיות שזה לא פרויקט כלכלי דיו, יכול להיות שזה מסובך - אבל צריך להגביר את הביצוע".

מה הפתרון הנדרש ברמה לאומית?

"קודם כל לחסוך. זהו הפתרון המהיר, הזול והנכון ביותר. אין ספק שחיסכון במים הוא הכלי הכי זול לייצור מים. כבר כיום יש מודעות גדולה בציבור: מתקלחים פחות, לא משקים את הגינה. אלה פעולות קטנות, אבל מיליוני פעולות כאלה מתרכזות להיקפים משמעותיים. הדבר השני שחייבים לעשות הוא למצוא מקורות מים נוספים - ומהר".

יהיה מנוס מהגבלת הצריכה הביתית?

"אני מעריך שנעבור את הקיץ הקרוב בשלום, אם כי יהיה צריך להתאמץ. יכול להיות שיש צורך להגביל את הצריכה הציבורית ברשויות, בייחוד בקרב אלה שבכרי הדשא שלהן המים זורמים חופשי. חיסכון הוא גם שדרוג תשתיות עירוניות, כי שם מתרחשים רוב איבודי המים. יש רשויות שמגיעות לפחת מים של עשרות אחוזים, בעוד שבכל הצינורות והמאגרים שלנו מגיעים הפחת והאידוי ל-3%".

מה אנחנו יכולים ללמוד מן הדיווחים על הפסקות שאיבת המים המינרלים עבור מי עדן ונביעות?

"נכון שהסיכוי לזיהום מקורות המים גדל עם ירידת מפלס מי התהום, אבל זיהום מקורות כתוצאה מגשמים וסחף הוא תופעה מוכרת. גדלתי על מעיינות כברי, ואני זוכר עוד מילדות שבכל גשם המים במעיינות היו נהפכים לחומים. מערכות הסינון והבקרה אמורות להתגבר על בעיות אלה, ואני לא רואה בזה בעיה מיוחדת".

מהקיבוץ לבית הזיקוק

רוזוליו, 57, נולד בקיבוץ כברי שבגליל המערבי למשפחה מיוחסת ומעורה היטב בהווי המדינה הצעירה. אביו המנוח, דני, שימש מזכיר תנועת הקיבוצים וח"כ מטעם מפלגת העבודה. אמו מרגלית היתה מורה לחינוך גופני ולפיזיותרפיה. שניהם נמנו על הגרעין המייסד של הקיבוץ. סבו, דוד רוזוליו, היה נציב שירות המדינה הראשון, וממייסדי משרד רו"ח קוסט-לב ארי - לימים פירמת ראיית החשבון הגדולה בישראל. סבתו, דרורה, מוכרת לתלמידי החליליות בישראל כמחברת הספר העברי הראשון ללימודי חליל.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים יצא רוזוליו לשנת שירות בתנועת הנוער של הקיבוצים, ולאחר מכן התגייס לחיל האוויר. הוא סיים את קורס הטיס ב-1972 כטייס קרב. אחרי שחרורו משירות הקבע הוא המשיך לפקוד את טייסת הסקייהוק המבצעית של החיל כאיש מילואים, עד שפרש ב-2002 ועבר להדריך בבית הספר לטיסה.

עם שחרורו מהשירות הסדיר התחתן רוזוליו עם בת הקיבוץ, נועה. יחדיו יצאו לטיול בן חצי שנה מסביב לעולם. כשחזרו רוזוליו למד הנדסת מכונות בטכניון והתמנה למהנדס הראשי של מפעל הקיבוץ, "כבירן", שעוסק בייצור חלקים תעופתיים. ב-1988, בימי משבר הקיבוצים, מונה רוזוליו לגזבר הקיבוץ ("זה היה בית ספר של החיים. בנינו את המערכות הפיננסיות מחדש"), וב-1991 מונה למנכ"ל כבירן - תפקיד שבו כיהן שבע שנים.

לאחר קדנציה קצרה בתור מנכ"ל חטיבת הדשנים של חיפה כימיקלים, רוזוליו מונה לתפקיד מנכ"ל בית הזיקוק באשדוד (בז"א), שהיה נתון לשליטת חברת בתי זיקוק לנפט הממשלתית (בז"ן). "חיפשו לתפקיד מישהו חיצוני, הציעו לי להגיש מועמדות וחשבתי שזה יהיה מעניין", הוא נזכר. "בבז"ן ובבז"א מינו אז שני מנכ"לים חיצוניים, מקרה די חריג. אני מעריך שהם לא כל כך מצטערים על זה".

איך היה המעבר מן השמורה שבקיבוץ לחברת תעשייה ממשלתית?

"מאוד מעניין ומורכב. זאת גם תעשייה שונה לחלוטין מזו שהכרתי ובהיקפים שונים, וגם ארגון ממשלתי המנוהל לצד ועד עובדים. המעבר לשם דרש הרבה מאוד מחשבה והשקעה. בהתחלה זה היה מורכב, אבל בסוף הרמנו עסק יפה".

רוזוליו ניהל את בית הזיקוק באשדוד ב-1999-2006, בתקופה שבה עמד עתידו בצל סימן שאלה מתמיד נוכח הוויכוח אם למזגו עם בתי הזיקוק לנפט או להפריטו בנפרד. "תמיד נחשבנו לאח הקטן של בית הזיקוק בחיפה", מנתח רוזוליו. "בז"א נוהלה במידה רבה דרך המשקפיים של הפיצול וההפרטה. הניהול ביטא את חוסר הרצון של בז"ן להתפצל, ולכן סבלנו מהשקעות מועטות ביחס לחיפה. היינו במעין מחנק, כשכולם מנסים לצייר תמונה שלפיה אנחנו לא מסוגלים להסתדר ללא חיפה. הכנתי את הבסיס לכך שבז"א יוכל לעבוד עצמאית, ובמאמצים גדולים הבאתי אותו לרמה תפעולית גבוהה כך שערב ההפרטה דורגנו במקום השני בין בתי הזיקוק הדומים באירופה".

עיקר גאוותו של רוזוליו על החלטתו לחתום על עסקה מוקדמת לרכישת גז טבעי מספקית הגז ים-תטיס, במחירים הזולים יחסית של תחילת שנות ה-2000, וכן בהחלטה על הקמתו של מסוף התזקיקים המודרני בשטח בית הזיקוק. "אוהד מראני, יו"ר בז"ן, וישר בן מרדכי מנכ"ל בז"ן, אמרו עוד ב-2005: ?הגז הטבעי בבז"א - זה עידו'", הוא מספר בחיוך. "הם לא רצו להשקיע לפני הפיצול, אבל אני התעקשתי שלא יכול להיות שאנחנו נמצאים שני מטרים מצינור הגז הטבעי אך לא יכולים לעשות בו שימוש. נכנסנו למו"מ עם ים-תטיס וסגרנו על מנה ראשונה שתחליף את שריפת המזוט במפעל. הפרויקט כיסה עצמו בתוך שבעה חודשים. השארנו אופציה לרכוש גז נוסף עבור תחנת כוח עתידית שהתחלנו לתכנן אז. בית הזיקוק שינה את פניו בתקופה ההיא, ועל התוצאות קראת כמוני".

"ניקוי מנכ"לים זה דבר שקורה"

ביולי 2006 זכתה קבוצת פז שבשליטת צדיק בינו במכרז להפרטת בז"א תמורת סכום מפתיע של 3.5 מיליארד שקל. שנה וארבעה חודשים לאחר מכן נפרדה פז מרוזוליו במסגרת הארגון מחדש בקבוצה. הגז הטבעי עדיין משמש את בז"א לצרכים תעשייתיים, ובקרוב ישמש להסקת אותה תחנת כוח שתיכנן רוזוליו, ושהקמתה תסתיים כבר בשבוע הקרוב.

מאכזב לראות אחרים קוטפים את הקרדיט?

"אני לא מצפה לקרדיט. אני יודע את חלקי בעניין, ואני מאוד מסופק מזה. זה טבעו של עולם".

העזיבה היתה רגע כואב?

"ניקוי מנכ"לים זה תהליך שקורה, והייתי מוכן לזה. הפרידה היתה מסודרת ועניינית, שנה וחצי לאחר שפז קנתה את בז"א. עזבתי עם המון סיפוק. אני מאוד גאה על מה שעשיתי שם".

במה מתבטא המעבר מידיים ממשלתיות לבעלים פרטיים?

"יש הבדל בין ניהול עסק תעשייתי כבד וממוקד לבין חברה קמעונית. שמים יותר דגש על הוצאות קטנות, ומתמקדים בזה - כי זה מה שמבינים. דיונים של חצי שנה על עוד גרוש או פחות לקבלן שמירה, אך כשנדרשת החלטה על החלפת חלק ב-200 מיליון יורו אתה נשאר לבד. אבל אני מעריך שזאת היתה בסך הכל תקופת לימוד".

חצי שנה עברה בין סיום תפקידו בפז לבין כניסתו לתפקיד במקורות, שבמהלכה "הסתובבתי, נפגשתי עם אנשים, הפלגתי לטורקיה וטיילתי במקסיקו". את רוב זמנו הוא בילה במילואים, כמדריך תורת קרבות אוויר בבית הספר לטיסה בחצרים ("מלמד את בני ישראל להילחם").

גם כיום, כמנכ"ל מקורות, הוא פושט אחת לשבועיים את החליפה, מכבה את מכשיר הפלאפון ויוצא במכוניתו דרומה לבסיס חיל האוויר בחצרים. שם הוא מטפס על מטוס סקייהוק וממריא לטיסה בשמי ישראל כשפרחי טייס במגמת קרב עוקבים אחר מהלכיו.

"אני מלמד בעיקר יסודות תקיפת אוויר-קרקע ואת יסודות הלוחמה האווירית, אבל ההנאה היא מעבר ללימודים או לטיסה", אומר רוזוליו. "אחד הדברים הטובים שיש בעיסוק הזה הוא ההזדמנות לפגוש נוער מאוד איכותי עם מוטיווציה מרקיעת שחקים, שרוצה ללמוד, להתקדם ולהשקיע. אני מאוד נהנה להתרועע עמם".

במה הם שונים מבני הדור שלך?

"אני חושב שהם יותר פתוחים. הם עושים תואר ראשון במהלך הקורס כך שהם משכילים יותר ובוגרים מאתנו בזמנו. הם משרתים בצבא בתקופה שבה השירות הצבאי למען המולדת אינו מובן מאליו כמו שהיה בתקופתנו. הם מתכננים קריירה ארוכה בחיל - שלוש שנות קורס טיס ועוד תשע שנות שירות לעומת חמש שנים וחצי אצלנו - וזה משפיע עליהם".

מה אימצת מהשירות בחיל האוויר?

"אופן ההתנהלות בחיל האוויר מאוד נכון ומאוד טוב בכל מה שקשור בלימוד, הסקת מסקנות ויישומן. אתה רוכש שם טבע תחקירי, שמקנה לך ערכים חשובים לאורך השנים. אנשים שבאים מחיל האוויר מביאים את זה אתם למקומות אחרים, וזה מוסיף רק ברכה".

איך זה תורם לעבודה במערכות ממשלתיות שבהן ההיררכיה לא ברורה בהכרח, בייחוד לנוכח מעמדם הרם של ועדי העובדים?

"ועד העובדים במקורות מאוד חזק ויודע מה שהוא רוצה, אבל אני חושב שגם הנהלת החברה יודעת מה היא רוצה ומגבשת את דרכה בצורה ברורה. ארגון העובדים אחראי ויודע לשמור על האינטרסים שלו, אבל גם מבין את טובת החברה ואת בעיות משק המים ומתנהל תחת הפרמטרים האלה. הסכמי העבודה בחברה חזקים, וצריך להתנהל בתוך הגבולות שנקבעו - עד שהם ישונו.

"כיום אין לנו זמן להתקוטט, כי יש לנו הרבה מאוד עבודה, וכולם מבינים את זה. לכן אנחנו נמצאים בתחילת מהלך לבחינת ההתנהלות המשותפת לעתיד לבוא. אנחנו יושבים עם הוועד בימים אלה על שורת דברים, ואני מאמין שנגיע להבנות שיתאימו לצורכי מקורות".

מה עושים במקרי קיצון, שבהם נדרשת, למשל, ענישה?

"אם עובד סרח - הרחק אותו. אם לא - פתור את הבעיה. לא כל דבר נמדד בשכר ועונש. זה אחד הדברים היפים בחיל האוויר: יש המון בעיות ותקלות שמקורן בגורם האנושי, טעויות שלא במתכוון שהן טבע האדם. בודקים איך מונעים טעות כזו בעתיד, אך לפעמים האדם שטעה הוא הנכס החשוב ביותר לארגון, כי הוא יהיה זה שלא יטעה יותר. אם תעיף את כל מי שטועה תישאר עם אלה שאמנם לא טעו - אבל עוד יעשו את הטעות שלהם".

יבוא מטורקיה? גם להם אין מים

שעת משבר היא שעתם היפה של יזמים נועזים ומדענים יצירתיים, שמציעים פתרונות למצוקת המים של המדינה: החל בעיבוי עננים מלאכותי מעל תל אביב, עבור באידוי במגדלי ענק ("ארובות שרב") וכלה ביבוא מים מטורקיה. הרעיון האחרון עבר לפסים מעשיים לפני כמה שנים עם פרסום מכרז שאליו ניגשו שני מציעים. המציע שלא נפסל הציע לייבא את המים במחיר 1.5 דולרים לקוב (למרות התחייבות לרכישתם במשך 20 שנה) לעומת 3-2.6 שקלים לקוב במתקני ההתפלה.

ברשות המים הודיעו באחרונה כי ישקלו פרסום מכרז נוסף, אך בה בעת הביעו ספק ביכולתו של רעיון זה לספק פתרון מיידי לתקופה מוגבלת - שכן ב-2013 אמורים שני מתקני התפלה נוספים להיכנס לפעילות בהיקף של 250 מיליון קוב בשנה. עם זאת, בכנס מהנדסים שנערך בחודש שעבר הפתיע סמנכ"ל בכיר לפיתוח ברשות, עודד פיקסלר, כשאמר כי גם טורקיה עצמה כבר אינה משופעת במים כבעבר, וניצבת כיום בעצמה בפני התמודדות עם ירידת ספיקת המים בנהרות הפרת והחידקל.

הנחת היסוד של רשות המים מתבססת כיום על תחזית ביקושים שנתית למים של 1,474 מיליון קוב - לעומת היצע מים נתון של 1,283 מיליון קוב בלבד. המשמעות היא מחסור צפוי של כ-200 מיליון קוב ב-2009 - ששווה ערך לתפוקת שני מתקני התפלה נוספים. תחזית זאת הביאה את הרשות להחליט על סדרת פעולות להגדלת ההיצע לצד הפחתת הביקוש, אם כי כל אלה הם בגדר פתרונות מינוריים יחסית, אשר אינם חותכים עדיין ב"בשר החי".

בתחום הגדלת ההיצע החליטה הרשות על עשרות קידוחי חירום במעלה הכנרת ובגליל, הגברת התפלת מים מליחים, וכן פרסום המכרז להרחבת מתקני ההתפלה הקיימים - אשר עתיד להוסיף בתוך שנה 57 מיליון קוב מי ים מותפלים. נבחנת גם האפשרות להצבת מתקני התפלה יבילים (ניידים) באשקלון, חדרה, פלמחים, מעגן מיכאל ואשדוד. מתקנים אלה עשויים אמנם לספק פתרון החל בסוף 2010, אך בנייתם כרוכה בתפיסת שטח חוף רב (שבעה-שמונה דונם למתקן) ועלות מים יקרה פי שניים-שלושה מן המים הנרכשים ממתקני ההתפלה הגדולים (שישה-שבעה שקלים לקוב).

בתחום צמצום הביקוש יצאה רשות המים בקמפיין מתוקשר לעידוד החיסכון במים. ברשות טוענים כי הקמפיין תרם בחודשים האחרונים לירידה משמעותית בטווח של 50-100 מיליון קוב בצריכת המים הביתית. שתילת דשא נאסרה, תעריפי המים לגינון התייקרו משמעותית ובשבועות הקרובים צפויים ברשות להחליט על הטלת מגבלות קשות על היקף הגינון הציבורי והפרטי, שצורך לפי הערכות כ-180 מיליון קוב מדי שנה (25% מצריכת המגזר הביתי).

עם זאת, עיקר הקיצוצים בשימוש במים שפירים הוטל שוב על החקלאים, שסבלו ב-2008-2007 מקיצוץ מכסות המים ב-90 מיליון קוב, וייאלצו לקצץ 100 מיליון קוב נוספים (20%) ב-2009.

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?