החרדים והערבים לא פוגעים בשוק העבודה

השתתפות בכוח העבודה

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

>> ישראל הולכת וסוגרת את פער ההשתתפות בכוח העבודה בינה למדינות ה-OECD. שיעורי ההשתתפות לגילאי 18-67 במדינות המפותחות מתקבץ סביב 72%, וישראל מרוחקת מהן בכ-2%.

בחלק מהמדינות המפותחות שיעורי השתתפות נמוכים או שווים בהשוואה לישראל, והדבר אינו מונע מהן לקיים רמת חיים גבוהה מזו הקיימת בישראל. מכאן ששיעורי ההשתתפות בישראל אינם מהווים עוד חסם להגדלת הביצועים הכלכליים והעלאה ברמת החיים הממוצעת של האוכלוסייה. מפתיע שסגירת פער ההשתתפות בכוח העבודה בינינו למדינות המפותחות נעשית בלי האוכלוסייה החרדית או הערבית, או ליתר דיוק ללא גברים חרדים וללא נשים ערביות, בניגוד לגישה המקובלת, הגורסת שהעלאת שיעורי ההשתתפות באוכלוסיות אלה היא מרכיב מכריע בסגירת פער זה.

אילו החרדים והנשים הערביות היו משתתפים בכוח העבודה בדומה לשאר האוכלוסייה, שיעור ההשתתפות היה גדל ל-75%, הרבה מעבר לממוצע במדינות המפותחות. כדי שזה יקרה, שיעורי ההשתתפות של האוכלוסיות הללו אמורים לעבור מהפכה: גברים חרדים ונשים ערביות יצטרכו להגדיל פי 2.5 את השתתפותם בכוח העבודה ביחס לשיעורם כיום (30% ו-20% בהתאמה). בעשור האחרון כמעט ולא השתנה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אוכלוסיות אלה, לכן יש לחזור ולבחון האם תפישת הפתרון המיושמת בשנים האחרונות להעלאת שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות אלה היא שגויה.

הפתרון לשילובם של חרדים ונשים ערביות בשוק מתבסס בעיקר על הסרת חסמי הכניסה שלהם לשוק העבודה, בעוד שייתכן שהפתרון אמור להתמקד דווקא בהגדלה של מקומות עבודה מתאימים לאוכלוסיות אלה. אם, למשל, מרבית החרדים והנשים ערביות מבקשים לעבוד בסביבת מגוריהם, יש ליצור מקומות עבודה העונים לתנאי זה, ומכאן שכבר כיום קיים מחסור של 4,000-5,000 מקומות עבודה כדי להעלות את שיעורי ההשתתפות של האוכלוסיות הללו. לנוכח הריבוי הטבעי המהיר של האוכלוסיות האלה, גם יהיה צורך להבטיח עבורם לאורך זמן גידול מהיר במקומות עבודה בשיעור של 5%-7% מדי שנה. התמקדות הדיון בהשתתפות הנמוכה של חרדים וערבים בכוח העבודה יוצרת את הרושם כי היא זו שפגעה ביכולות המשק להעפיל לחזית המדינות המפותחות במונחי תוצר לנפש. כיום, כאשר שיעורי ההשתתפות משתווים למדינות המפותחות, קל יותר להבין שהבעיה אינה בצירופם של עוד קהלים לכוח העבודה, אלא בפריון עבודה נמוך בקבוצות נרחבות של עובדים.

מכאן, שהרצון לסייע בהעלאת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של החרדים והערבים אמור לבוא בעיקר משיקולים הקשורים להשלכות שיהיו לכך על העלאת רמת החיים והרווחה של האוכלוסיות האלה בכלל ועתיד ילדיהם בפרט, וכן בשל הצורך במתן הזדמנות שווה לאוכלוסיות מוחלשות, ולבסוף - גם משיקולים הקשורים ברצון של רבים מאתנו לחיות בחברה שהאי-שוויון בהכנסות בה קטן בהרבה מכפי שהוא כיום.

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?