להפוך את הפירמידה: להשקיע בילדי הגן

>> רפורמת "אופק חדש" בתחום החינוך היא הזדמנות נדירה שהוחמצה, בבואה לבצע את השינוי המיוחל. מתכונת הרפורמה, כל כולה מכוונת להמשיך ולהתמודד עם החטא הקדמון של צמצום פערים (אותם יצרה המערכת בעצמה), במקום להימנע מיצירתם לכתחילה. הפתרון נעוץ בגננות ובגיל הרך.

הגיעה העת למנות שר חינוך מקצועי, מאובזר בסבלנות ונטול צורך בסיפוקים מיידיים ופופוליסטיים. ראייה ארוכת טווח ותכנון אסטרטגי מלווה בניתוחים כלכליים עשויים אף לרתום את פקידי האוצר למהלך של "היפוך הפירמידה". השקעה נכונה של דולר אחד בגיל הרך תניב חיסכון של שבעה דולרים בהמשך, המבוזבזים על כיבוי שריפות וצמצום פערים.

ילדי הגן נמצאים בשלב הקריטי של קליטת הזרעים ובניית המסד להתפתחות קוגניטיווית, אינטלקטואלית ורגשית. לפיכך, יש חשיבות קריטית לאיכות כוח האדם - קרי הגננת שמעצבת את הפוטנציאל. יש להחיל מיידית חינוך חינם מגיל שלוש, ובמקביל להקטין את מספר התלמידים בכל כיתת גן ל-25 לכל היותר.

בכיתות א'-ב' יש לבצע איתור ואבחון מיידי של תלמידים בעלי לקויות למידה - הללו יטופלו במרכזים אזוריים, במימון המדינה ובפיקוחה.

על המורים חלה האחריות לוודא שכל תלמיד בקיא ומיומן בקריאה ובכתיבה לפני עלייתו לכיתה ג'. מכיתה ג' ואילך יתווספו לתוכנית הלימודים לימודי בחירה במגוון חוגים בלתי פורמליים, על מנת לאפשר לכל תלמיד להצטיין בתחום כלשהו.

את חטיבות הביניים יש לבטל. למרות הכוונות הטובות, הרי שאינטגרציה חברתית לא נוצרה בעקבות הקמתן. הפערים לא צומצמו, ותופעת הנשירה לא פסחה גם על דורות אלה.

בית הספר העל-יסודי יאופיין בשתי תצורות מובחנות ושונות זו מזו במובהק:

א. בית ספר עיוני-מדעי, שתלמידיו יסיימו עם תעודת בגרות בשפות, בפיסיקה, בכימיה, בספרות וכדומה.

ב. בית ספר טכנולוגי-מדעי, שתלמידיו יסיימו עם תעודת בגרות מקצועית במחשבים, ברובוטיקה, במכונאות, בשרטוט, באדריכלות וכדומה.

יש להכיר בעובדה הכואבת שמבנה בית הספר העל-יסודי כיום אינו מאפשר ל-50% מהתלמידים בכל שנתון לקבל תעודת בגרות. בכך כמעט נסתם הגולל על סיכוייהם להמשיך בלימודים על-תיכוניים.

סף הקבלה למורים יהיה גבוה מהקיים כיום, וכשהגננות יאותרו מבין המצטיינים. המדינה תממן השתלמות מתמדת לכלל המורים בבחינת L.L.L (Life Long Learning), כדי להמשיך ולפתח את סגלי ההוראה ולמקצע את איכויותיהם.

מערכת חינוך המשקיעה ביסודות, כמוה כבניין שיוצקים ליסודותיו את המינון הנכון והאיכותי של ברזל ומלט, כדי שזה יתרומם לגבהים של גורד שחקים ולא ייעצר בקומה השנייה. כל מה שנחוץ הוא האומץ להפוך את הפירמידה ולצקת לבסיסה את מיטב החומרים, בנדיבות וברוחב לב. כל חיסכון ויד קמוצה בשלב קריטי זה ימיטו עלינו אסון בהתפוררות המבנה החברתי והכלכלי של המדינה כולה.