רפורמה למראית עין בחוק התכנון

כדי להשיג את "הייעול וההתמקצעות" בפעילות הוועדות המקומיות - מטרות מרכזיות ברפורמה - חייבים להעניק ל"נציג בעל דעה מייעצת" מעמד של חבר מן המניין

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

<<בשנה האחרונה מפרסם משרד הפנים ברבים את ה"רפורמה" המתוכננת בחוק התכנון. הדבר הבולט ברפורמה הוא, כלשון הפרסומים, ליישם את "המגמה להעביר בהדרגה את כלל התכנון המפורט לסמכות הוועדות המקומיות וליצור תמריץ להתמקצעות והתייעלות של ועדות אלה".

כל יוזמה להגביר את רמת הידידותיות של "התכנון" ולהשיל ממנו את הדימוי של "ביורוקרטיה לשמה" - מבורכת. אלא שהשאלה היא האם המבנה המוצע ברפורמה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מאפשר לה "להתמקצע ולהתייעל", או שמא - ישמש פלטפורמה לוועדות אלה לעשות כטוב בעיניהן, על פי תכתיבי הקואליציה המקומית.

במרכז הדיון עומדת ההצעה להתאים את הרכב הוועדה להתמודדות איכותית ושקולה עם כל התוכניות שהיא אמורה לדון בהן. השאלה היא, האם זו הדרך הנכונה.

ועדות בלי נציגים

הרקע של העלילה - חוק התכנון והבנייה - מבוסס על שני עקרונות: מבנה הירארכי של תוכניות ברמות חשיבות שונות, שנדונות ומאושרות בהתאמה במוסדות תכנון במדרג הירארכי; והעיקרון השני, מערכת איזונים ובלמים שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בהרכב החברים במוסדות התכנון.

החל במועצה הארצית לתכנון ולבנייה וכלה בוועדת הערר המחוזית, מייצג ההרכב שותפות של שלושה מגזרים: ציבורי, מקצועי וממשלתי. היחס בין מספר הנציגים מכל מגזר משתנה בהתאם לרמתו ולתפקידו של מוסד התכנון, ובכל אחד מהם מכהן כחבר מן המניין נציג ציבור מקצועי בתחום התכנון.

יוצא דופן הוא ההרכב של ועדות התכנון המקומיות, שמושתתות על נבחרי הציבור. הסיבה לכך היא שתפקידן העיקרי של ועדות אלה הוא מתן היתרי בנייה התואמים תוכניות שכבר אושרו בוועדות המחוזיות.

עם זאת, החוק מחייב את הוועדות להזמין נציגים של שרי ממשלה להשתתף בדיוני הוועדה המקומית, אך ללא זכות הצבעה. במקור דובר על 3 נציגים. החל ב-95' גדל מספרם ל-7 (במועצות אזוריות 8) ונציג ציבור אחד. לכל אלה מעמד של בעלי דעה מייעצת, בלא זכות הצבעה.

הדרישות המקדמיות למינוי הנציג נקבעו בחוק - עליו להיות מהנדס, אדריכל או מתכנן ערים. כמו כן צוינו בחוק מגבלות שונות. משרד הפנים, בהנחיית משרד המשפטים, הוסיף תנאים חמורים במטרה למנוע ניגודי עניינים בקרב הנציגים.

בשלהי 2002 קבע שר הפנים כי "העמותה לקידום התכנון, הבנייה והסביבה בישראל" (לשעבר ארגון הגג) תשמש ארגון המייצג וממליץ בפניו על המועמדים. ארגון זה שם לו למטרה לבחור את מיטב בעלי המקצוע בתחום, שייצגו את הארגון במוסדות התכנון ולתרום ממיטב הידע וההבנה - כדי לסייע בקבלת החלטות מושכלות במוסדות אלה.

הבעיה היא שבעוד שבשאר מוסדות התכנון מכהנים בתפקידם חברים מתנדבים, נציגי העמותה, התפקיד של ה"נציג בעל דעה מייעצת" בוועדות המקומיות מאויש רק בכ-15 מתוך כ-130 ועדות אלה הפועלות בישראל.

הסיבות לכשל זה רבות. הנציג חסר מעמד של ממש בעולם של "מי שמצביע, משפיע" - ונותנים לו להרגיש כי הזמן שהוא מקדיש לישיבות הוא "בזבוז זמן". יתרה מזאת, מאחר שמילוי התפקיד כרוך בהקצאה של לפחות חצי יום עבודה בשבוע - מי שיכול להרשות לעצמו להתנדב הם בעל מקצוע עצמאי, מבוסס ובעל מוטיווציה גבוהה, או גמלאי המוכן לתרום מזמנו ולסבסד את הוצאות הנסיעה והחנייה.

בנוסף, התנאים של אי-ניגוד עניינים מצמצמים מאוד את מספר הכשירים לתפקיד בעיני משרד הפנים. בין השאר נקבע כי הנציג חייב לשרת הרחק ממקום מגוריו ועבודתו.

מצב זה פוגע קשות ביכולת ארגון הגג לגייס מתנדבים למשימה בתנאים הנוכחיים. בארבע השנים האחרונות העמותה דורשת שוב ושוב ממשרד הפנים למנות כחבר מן המניין את ה"נציג בעל דעה מייעצת".

הזכות להצביע - ולהשפיע

באחרונה, עם הקניית סמכויות תכנוניות מורחבות במסגרת תיקון 76 לחוק התכנון והבנייה לוועדות התכנון המקומיות, נותר הרכב הוועדה כשהיה - חבריה נבחרי ציבור בלבד. לכ-7-8 נציגי ממשלה בעלי דעה מייעצת ולנציג מטעם ארגון הגג ייתוספו על פי הרפורמה 2 נציגים: מטעם הארגונים ה"ירוקים" ומטעם הארגונים החברתיים - וכן מומחה אחד (בשכר) בתחום השימור. כולם בעלי דעה מייעצת.

"הייעול וההתמקצעות" של הוועדה יבואו לידי ביטוי בהזמנת 12 איש "בעלי דעה מייעצת" לישיבות ול"חיזוק מעמדם על ידי הטלת חובת היוועצות בהם והתייחסות אל חוות דעתם". כאילו שבכוחן של מלים אלה יתבצע שדרוג אמיתי. בדברי ההסבר לרפורמה מנומק אי-מתן זכות ההצבעה מהטעמים של "שמירה על עקרון הייצוגיות וכדי למנוע הפרת האיזון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי".

לדעת ארגון הגג, "הייעול וההתמקצעות" חשובים ביותר - אבל כדי להשיגם יש לשדרג את הבסיס המקצועי של החלטות הוועדה המקומית באמצעות שיתופם המלא כחברים מן המניין של: 1. הנציג המקצועי הבכיר מטעם האדריכלים, המהנדסים והמתכננים. 2. מהנדס הוועדה המקומית. 3. נציג לשכת התכנון המחוזית (שהוא הרפרנט של הוועדה המקומית במחוז). 4. נציג המשרד להגנה על הסביבה.

בדרך זו יושגו הן האיזונים והבלמים שבחוק התכנון והבנייה הן התנהלות אחראית ומקצועית יותר של הוועדה.

-

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"