סיכון מוסרי עדיף על סיכון פיננסי

<<הביקורת על הבנק הפדרלי בפרשיית מכירתו של בר סטרנס מתמקדת בסיכון המוסרי שהתעורר מפעולות הבנק.

סיכון מוסרי הוא מונח המתאר את האפשרות שאנשים ייקחו על עצמם סיכונים מטופשים משום שהם מאמינים כי יקבלו הגנה מפני ההשלכות של החלטותיהם. במקרה זה, המבקרים חוששים כי בתי השקעות ימשיכו להשקיע בחוסר אחריות, בהתבסס על האמונה כי הממשלה תחלץ אותם מצרותיהם שוב כאשר יפלו.

הדוגמה הקלאסית לסיכון מוסרי קשורה לביטוח. כשאנשים יכולים לבטח את עצמם נגד אירוע שלילי כמו תאונה עם מכוניתם, הם עלולים לנהוג בצורה מסוכנת שתוביל לאירוע כזה בפועל.

"אם יש לכם ביטוח שטפונות, יש סיכוי גבוה יותר שתבנו בית במקום המועד לשטפונות", אמר נ. גרגורי מנקיב, פרופסור בהרווארד ומחבר ספר הכלכלה הפופולרי. "ll be less careful about smoking on the couch, If you have fire insurance, you" (אם יש לכם ביטוח שריפות, אתם תיזהרו פחות בעישון על הספה).

בשנים האחרונות עלה בצורה ניכרת מספרם של האמריקאים החיים במקומות המועדים להוריקנים. אם פוליסות הביטוח שלהם היו יקרות יותר - אם התושבים האלה היו צריכים לשאת בעלויות המלאות של החלטותיהם - היו פחות מהם גרים באזורים כאלה, הסמוכים בדרך כלל לחוף.

חשיבותו של הסיכון המוסרי לעתים מופרזת. מחקרים הראו, למשל, כי חגורות הבטיחות הפחיתו את התמותה בתאונות, גם אם גרמו לעלייה בנהיגה פרועה.

הביקורת נגד סיוע לפירמות בוול סטריט או לבעלי בתים שלקחו משכנתאות שלא יכלו לפרוע, טוענת כי המלווים והלווים צריכים לשאת במלוא האחריות להשלכות החלטותיהם.