מדינת ישראל מייצאת מי ביוב

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

<<בניגוד לדעה המקובלת, ישראל אינה מייצאת מי שתייה יקרים לאירופה בפרחים, עגבניות ובשאר ירקות. נכון שהיא מייצאת מים באמצעות היצוא החקלאי, אלא שהיא מייצאת בעיקר מי ביוב.

השבוע התעורר פרופ' אמריטוס הלל שובל, ופסק: "זהו שיגעון לסבסד פרחים, הגוזלים המון מים ולייצא אותם לחו"ל, למרות שהתרומה של הכלכלה הזאת היא שולית". שובל גם בדק ומצא שישראל השחונה, מייצאת לחו"ל באמצעות פרחים ותוצרת חקלאית נוספת 300 מיליון מ"ק מים שפירים ויקרים. אלא שהעובדות לא ממש מסתדרות עם הנתונים שמציג שובל. העובדות הן שכמעט כל היצוא החקלאי של ישראל גדל על מי ביוב מטוהרים, מים מליחים (שאינם מתאימים לשימוש ביתי) ומי שטפונות. שובל טוען שהתפוז, האשכולית והלימון אינם משלמים את המחיר השולי של המים השפירים ומחיר המים המותפלים (כשלושה שקלים למ"ק).

שובל צודק, הם באמת אינם משלמים את המחיר הזה מפני ש-80% מהפרדסים בישראל מושקים במי ביוב מטוהרים (קולחין) במחיר של 50-70 אגורות למ"ק - כחמישית ממחיר מים מותפלים. מעבר לכך, האלטרנטיווה היחידה למים האלה, מלבד השקיה חקלאית, היא לשפוך אותם לנחלים ולזהם בהם את מי התהום של ישראל. אכן, ישראל מוכרת מים לעולם, אבל היא מוכרת לו מי ביוב.

אבל לא רק בפרדסים. 60% לפחות מהחממות הפרחים ליצוא, ששובל מציע לחסל אותן ולשלוח את החקלאים המתפרנסים מהן ללשכת הרווחה, צורכות מי קולחין. כך גם תפוחי האדמה, הגזר, הבוטנים וירקות נוספים שגדלים בנגב המערבי . המים להשקיית הגידולים הללו הם תערובת של מי קולחין בטיהור גבוה (מי שפד"ן), מים מליחים ומי שטפונות. 70% ממטעי האבוקדו, אחד מענפי היצוא הרווחיים ביותר של ישראל, מושקים במי קולחין. את עגבניות השרי, המבוקשות בעולם בזכות בטעמן הייחודי, מגדלים ברמת נגב, בפתחת ניצנה ובערבה על מים מליחים שאין להם כל שימוש אחר. כמעט כל הכותנה, אחד מענפי היצוא החקלאיים הוותיקים ביותר, גדלה על מי קולחין. מחצית התפוקה של מפעל טיהור מי הביוב קולחי ירושלים משקה את מטעי התמרים בערבה. יצוא התמרים הוא הרווחי ביותר לאחר הפלפל.

עדיין, מחצית המים להשקיה חקלאית, כ-450 מיליון מ"ק, הם מים שפירים. חלקם מנוצל להשקיית גידולים האסורים בהשקיה במי קולחין, כגון ירקות עלים (חסה, כרובית, כרוב וחצילים) וירקות הגדלים על פני הקרקע (תות שדה, מלפפונים, מלונים ואבטיחים). גם זו תוצרת המיועדת כמעט כולה לשוק המקומי. יתרת המים השפירים בחקלאות נצרכת באזורים שעדיין אין בהם מי קולחין כמו הגליל, עמק החולה ורמת הגולן. גם זו חקלאות של מטעי פרי שתוצרתה מיועדת לשוק המקומי.

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה