מי צריך בריכה באמצע הים?

הוויכוח הנצחי על בריכת גורדון בתל אביב מתלהט שוב. התוכנית החדשה למקום מקטינה את ממדי הבריכה כדי להפחית את פגיעתה בסביבה, אבל גם כך היא מעוררת ביקורת קשה

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

>> הריסתה של בריכת גורדון היתה עוד תו בסימפוניה שמחברים מתנגדי חולדאי, אחרי הריסת אולם אושיסקין, סגירת שוק הסיטונאי ואישור המגדלים בנווה צדק. גורדון היא אמנם הבריכה העירונית היחידה בלב תל אביב, אבל מחירי השימוש בה ממש לא עממיים והיא מדיפה ניחוח של ידוענות שמקשה על זיהויה כמטרה כלל-ציבורית משותפת.

הוויכוח על הבריכה כבר מזמן אינו ענייני ועוסק במיתוסים ותחושות עמומות. כך, בדיון הסוער סביב ההריסה או השיפוץ של הבריכה, שהגיע גם לערכאות משפטיות, נשכחה קצת האדריכלות.

הבריכה, שנבנתה לפני 54 שנים, נהרסה בחודש שעבר. במקומה תוקם בריכה חדשה, שאמורה להיפתח באוגוסט 2008. התוכנית למקום, שאותה מקדמת עיריית תל אביב ומתכננת אדריכלית הנוף יעל מוריה ממשרד האדריכלים מוריה סקאלי, לא זכתה כמעט לחשיפה עד כה.

מנסים לרצות את כולם

נתוני הבסיס של הבריכה בעייתיים. אמנם מדובר בבריכה עירונית, אך היא הופעלה על ידי יזמים פרטיים, ותפסה חלק מן החוף שלא היה פתוח לציבור הרחב. מתנגדי הבריכה קושרים אותה לכיכר אתרים וטוענים כי שני האלמנטים הללו מפריעים להתנהלות בחוף ויוצרים מחסום בין הים לעיר.

חובבי הבריכה, מנגד, גורסים כי היא חלק חשוב ממורשת תל אביבית, ומדברים על הצורך בכיבוד העבר ועל הייחודיות של הבריכה נטולת הכלור שמוזנת ממי התהום המליחים.

מצד שני, התיאורים של מתנגדי התוכנית גורמים לתחושה שהעירייה מתכננת לכלוא את המבקרים בבריכה בכלוב רשת צר, ולהניח להמוני הצועדים בטיילת המתוכננת לזרוק להם בוטנים. בפועל, המצב מעט שונה.

פרופ' מוריה, שותפה במשרד מוריה סקאלי ומרצה בטכניון, מסבירה כי התכנון הוא תוצאה של משא ומתן שהתנהל בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי במקום. לדבריה, "הצורה האובאלית היא תוצר של הרצון ליצור מקום בתוך מקום, שמאפשר זרימה מסביב עם פתיחה מזמינה מכיוון הירקון. משתמשי הבריכה יקבלו בריכה משודרגת, חדשה ונקייה, שכוללת בריכת פעוטות ובריכת ילדים, בנוסף לבריכה האולימפית".

מטרת התכנון היתה להרחיב את המבטים לים, ובמקרים מסוימים ליצור אותם. כך לדוגמה נעשה בכניסה מכיוון מלון קרלטון ורחוב הירקון, שבמצב הקיים לא ניתן היה לראות ממנה את הים בגלל הבריכה; בתכנון החדש נחשפים בה מבטים לדרום ולצפון. מיקום הבריכה החדשה נקבע בגלל הרצון להתבסס על גוף המים הקיים שהזין את בריכת גורדון במצבה הקודם. הדקלים שיקשטו את הבריכה יישמרו כולם: גזעיהם ינוקו כדי למנוע את ההסתרה של הים, אך הפיזור שלהם ישונה מעט.

מוריה טוענת כי "ההתמודדות עם התכנון החדש של הבריכה נבעה מניסיון להבין שהמרחב שייך לסוגים רבים של משתמשים. לבד ממשתמשי הבריכה, יש גם משתמשים אחרים - והסוגיה המרכזית במרחב הציבורי היא למצוא את שיווי המשקל שיכול להיווצר בין הצרכים השונים והגישות השונות של צריכת המרחב. זה ניסיון אמיתי לתת תשובה מקסימלית לכל הקהלים ולמקסם את סיפוק הצורך של כל אחד".

הפתרון היה הפיכת הבריכה למעין אי שמגודר מסביב בגלל בעיות של תפעול ורישוי ממשרד הבריאות. במטרה למנוע את תחושת הכליאה, תוכננה גדר ייחודית בהשקעה גדולה, ועל תכנונה הופקד משרד האדריכלים Somma, בבעלות אלון בן נון.

לדברי מוריה, "הגדר תוכננה בצורה מעט פיסולית, כדי להפוך את הבריכה לתכשיט בעל ערך במרחב. גם קודם יכולת ליהנות מן הבריכה, אבל מבחוץ הבריכה יצרה מפגע. עכשיו נהפכת הגדר למקום ישיבה בהיקף הבריכה, ואינה חוסמת את המבט לים".

אדריכלית מאירה מור, הבעלים של משרד מור אדריכלים ויו"ר עמותת נאמני בריכת גורדון, אינה מרוצה מהתכנון החדש. לדעתה, היה צריך להוציא את תכנון הבריכה המחודשת לתחרות אדריכלים שיכלה להפיק יותר מן המקום.

למור יש טענות ספציפיות לתכנון החדש: "אפשר היה לשלב את האינטרסים של הטיילת, של הולכי הרגל והשוחים, וניתן היה לייצר מקום מדהים שתורם לסביבה. גישת העירייה הביאה לבריכה קטנה ומצומצמת שכל הזמן מנסים להקטין אותה. אין פרטיות בגלל התנועה הסובבת. את המלתחות הפרידו מן הבריכה. רצו לאפשר תנועת אנשים מכיוון מערב ובגלל זה הפכו את הבריכה לנכה".

מוריה משיבה לטענה: "יש הכנות להגדלה מחודשת של המסלולים שקוצרו ורוחב הבריכה נשמר כמו היום".

מור סבורה כי "לא עסקו באספקט השימור ויצרו תוצאה מקוממת בהקשר של תל אביב. זה אחד המקומות היקרים בעיר שעדיין לא תוכננו, ויש בו הרבה פוטנציאל. בעבר, כדי ליצור את הבריכה האולימפית ייבשו את הים ונאבקו באיתני הטבע; כיום העירייה הורגת את המתחם".

לדברי מור, "לא רק שהקטינו את הבריכה, אלא גם ביטלו את הבריכה האינרטית שבה התעמלו במים. בריכת הילדים נורא קטנה ואין שטחים מסביב לשבת, אין שמשיות ובשביל לשלוח את הילדים למלתחות צריך להוציא אותם לטיילת. זה לא פרקטי".

מוריה משיבה כי במסגרת התכנון נבחנו בריכות שונות בעולם, למשל בברצלונה שם מתקיימת הפרדה בין המלתחות לבריכה והדבר אינו פוגע בתפקוד המקום. לגבי הטענות על אי השימור מסבירה מוריה ש"המקום כבר היה במצב של ריקבון והתפוררות. כל טענה אחרת היא נוסטלגיה שמנותקת מהמציאות. הקיוסק בבריכה עובר שיפוץ ויהיה בית קפה ציבורי על שפת הים. המבנה המרכזי יישאר וישופץ".

תכנון הבריכה המחודשת וסביבתה אולי אינו מושלם, אבל הוא מתמודד עם קושי לרצות קהלים שונים וליצור מרחב ציבורי במיקום לא פשוט: בצל החניונים של כיכר אתרים. הביקורת העיקרית נגד התכנון נובעת מהתנהלות העירייה. ההריסה באישון לילה של הבריכה יוצרת אנטגוניזם נגד חולדאי וגם נגד התכנון שלא הועמד לבחינה אמיתית. מור טוענת ש"חולדאי לא ראה בבריכה שום ערך ובמסגרת הפשרה רצה להקטין אותה כמה שיותר. הוא מתייחס לבריכת גורדון כמו אל עצם בגרון ולא כמקור משיכה ייחודי שלא קיים בשום מקום אחר".

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?