זה לא הדולר, זה השקל

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

>> גם 2008 נפתחה כשעוצמתו של השקל ביחס לדולר בלתי ניתנת לערעור: מתחילת 2006 התחזק השקל מול הדולר בכ-20%; כתוצאה מכך איבד המשק הישראלי בשנתיים החולפות יותר מ-1% תוצר. המשמעות היא אי מימוש פוטנציאל של יותר מ-25 אלף משרות נוספות, אובדן של כ-2.4 מיליארד שקל להכנסות המדינה ממסים ואיכות חיים נמוכה מהפוטנציאל לכל אזרח במדינה.

היצוא בכלל והיצוא התעשייתי בפרט מובילים בשנים האחרונות את צמיחת המשק הישראלי: מאז 2002 תרם היצוא קרוב למחצית מצמיחת התוצר העסקי. לפיכך, כל פגיעה ביצוא מיתרגמת באופן מיידי להאטה בצמיחת התוצר העסקי.

בשל משקלו הגבוה של הדולר בסך היצוא הישראלי (כ-70%), השפעת היחלשותו על קצב צמיחת היצוא גדולה. על פי סקר שנערך בקרב 160 יצואנים, ב-2007 בלבד הפסידו התעשיינים יצוא בשיעור של כ-6.5% - שהם כ-2.2 מיליארד דולר - בשל הפגיעה בכושר התחרות. מדובר בהפסד תוצר של כ-1%, וכן הפסד התעסוקה וההכנסות ממסים שהיו נגזרים מתוצר אבוד זה.

על פי הטענה הכלכלית הרווחת, המשק הישראלי הוא שחקן שווה זכויות וחובות בשוק הגלובלי, ומרבית ההשפעה על שער השקל נובעת מהיחלשות הדולר בעולם; ואולם בחינת התחזקות השקל בהשוואה להתחזקות היורו מעלה כי בששת החודשים האחרונים התחזק השקל ביחס לדולר בשיעור כמעט כפול מזה של היורו. בחודש האחרון הואצה מגמה זו, ושיעור התחזקותו של השקל הוא כמעט פי שישה משיעור התחזקותו של היורו ביחס לדולר.

היצואן הישראלי סובל מנחיתות כבר בנקודת המוצא מול מדינות היורו: מצב ביטחוני לא יציב, ריחוק משווקי היעד וחומרי הגלם, מערך נמלים בלתי יעיל ויקר, מיסוי גבוה יותר, ביורוקרטיה מעיקה ומחסור בכוח אדם מקצועי. הוספת שער הדולר הנמוך למשוואה הופכת במקרים רבים את התחרות לבלתי כדאית.

הממשלה התמודדה עם ייסוף השקל על פי המודל הישראלי לטיפול במשברים: התעלמות וציפייה שהעניינים יסתדרו מעצמם, הצהרות תמיכה והזדהות, הקמת ועדה ועוד ועדה לבחינת המלצות הוועדה הקודמת. בפועל, לא נעשה דבר לתמיכה במטבע או ביצואן הישראלי.

למדינה תפריט עשיר למדי של אמצעי תמיכה ביצואנים. היא יכולה לעודד גופים מוסדיים להגדיל את השקעותיהם בחו"ל, למסות השקעות ספקולטיוויות זרות ועוד. בנוסף, אולי יש לשוב ולהזכיר לבנק ישראל כי יעד הצמיחה והתעסוקה נלווים ליעד המחירים בחוק בנק ישראל גם במתכונתו הנוכחית. על רקע ההאטה הצפויה בצמיחת המשק ב-2008, החלטות הריבית צריכות להתקבל, בדומה למדיניות הפד האמריקאי, גם כשיעדים אלה נמצאים על השולחן.

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה