להפריט אוניברסיטה אחת, לא את כל המערכת

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

>> המשבר בהשכלה הגבוהה נמשך זה כמה שנים. מקורו בשחיקה המתמשכת בתקציבי ההשכלה הגבוהה בשנות האלפיים, למרות הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים. הצמצום התקציבי הביא לצמצום סגל ההוראה באוניברסיטאות, להסתייעות גוברת במורים מן החוץ ולאי-עדכון שכר המרצים. השביתה שהסתיימה זה עתה, על השלכותיה הקשות, היא רק ביטוי למשבר מתמשך במערכת ההשכלה הגבוהה. לדעתי, יש למשבר שתי סיבות עיקריות - האחת אידיאולוגית, והשנייה קשורה לאי-הבנה כלכלית של משרד האוצר בנוגע לשינויים שהוא רוצה לאכוף על המערכת.

את הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה יש להבין במסגרת הרחבה יותר של המדיניות הכלכלית והתקציבית של ישראל בשנים האחרונות. מאז סוף שנות ה-90, ובמיוחד מאז 2003, מתבצע צמצום אגרסיווי של חלקו של המגזר הציבורי בכלכלת ישראל, הנמדד בשיעור הוצאות הממשלה ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שיעור שיורד בהתמדה. זה אינו מקרה אלא מדיניות מוצהרת.

כשהממשלה מגבילה את קצב עליית הוצאותיה ל-1% או 1.7% בשנה בשעה שהתוצר גדל ביותר מ-4% בשנה, המשמעות היא שחיקה מתמדת בחלקו של המגזר הציבורי בתוצר. מובן שהקיצוץ המתמשך פוגע לא רק בהשכלה הגבוהה אלא בחינוך בכלל, בשלטון המקומי, בתקציבי הרווחה ועוד. קיצוצים אלה מקטינים בהדרגה את היקפם ואיכותם של השירותים הציבוריים.

מדיניות הקיצוץ בהוצאות הציבוריות בישראל הוצדקה בתחילה במיתון ובגירעון התקציבי בשנים 2001-2003. במבט לאחור, ברור שזה היה תירוץ בלבד לשינוי עמוק במדיניות הכלכלית. ראשית, המדיניות החדשה נמשכת גם כיום. שנית, הקיצוץ בהוצאות לווה בצמצום מקביל של שיעורי מס ההכנסה, מה שמגדיל את הגירעון התקציבי. מכאן שאין מנוס מהמסקנה שלא כורח תקציבי היה כאן, אלא מדיניות ארוכת טווח של הפרטה, ובמקרה זה הפרטת מימון השירותים הציבוריים.

משבר ההשכלה הגבוהה לא נובע רק ממדיניות הפרטה, אלא גם מכך שזו נעשית בצורה הגרועה ביותר האפשרית. יש היגיון כלכלי מסוים בהפרטה חלקית של ההשכלה הגבוהה, אם זו נעשית על ידי הפיכת אוניברסיטה אחת או שתיים לפרטיות. כך ניתן לנצל את כספי העשירים, שישלמו שכר לימוד גבוה כדי שילדיהם ילמדו אצל טובי המורים, לצורך מימון מדע וידע, שהם מוצרים ציבוריים באופיים. שאר האוניברסיטאות הציבוריות יוכלו לקבל תמיכה ציבורית מוגדלת בשל מספרן הקטן יותר, ולהתחרות כהלכה באוניברסיטה הפרטית.

זהו מבנה הדומה לזה של ההשכלה הגבוהה בארה"ב. תחת זאת מנסה האוצר להפריט קצת את כל האוניברסיטאות. ניסיון זה מועד לכישלון, שכן הוא יוביל לירידה במספר הסטודנטים ולמשבר כספי קשה באוניברסיטאות. לכן הרפורמות שמקדם האוצר הן גרועות ומסוכנות, וכמעט כל מי שמכיר את מערכת ההשכלה הגבוהה מתנגד להן, בין אם הוא תומך בהפרטה באופן כללי ובין אם לאו.

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?