רוצים לדעת לאן המייל ששלחתם התגלגל?

אנחנו מתקשרים באמצעות מיילים, אבל לא יודעים מי קיבל איזה מייל ומה מצבו של הדוא"ל שלנו כרגע. הסטארט-אפ פרוליפיי מנסה לתת לזה פתרון

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

בשנתיים האחרונות, מאז פריחתה של תעשיית ווב 2.0, צומח תחום ניהול פרויקטים מקוונים וכלי שיתוף. לא מעט ארגונים מנסים להתמודד עם אחת הבעיות הקשות שיש כיום בעולם המידע: מערכות המחשוב לא מסוגלות להתמודד עם מידע שאינו מובנה. אנחנו מתקשרים באמצעות מיילים, אבל אף אחד מאתנו לא באמת יודע מהי התמונה הגדולה. מי קיבל איזה מייל, מה הוא עשה בעניין ומהו הסטטוס של הפרויקט שעליו עובדת קבוצת עובדים.

אנחנו מתקשרים באמצעות תוכנות מסרים מיידים, אבל המידע הולך ומתפוגג כשהשיחות מסתיימות. אין סיכומים ואין שום דרך לאפשר לתובנות ולמידע שצץ באותן שיחות לצוף למעלה.

האתגרים האלה הובילו לא מעט חברות טכנולוגיה לפתח שירותי שיתוף בין עובדים, אבל מבין מבול השירותים הקיימים מנסה חברת הסטארט-אפ הישראלית פרוליפיי (Prolify) להציע דרך שונה שתאפשר לעובדים לעבוד באמצעות תוכנה משותפת. בפרוליפיי בחנו את המצב והבינו שכדי לאפשר לעובדים לעבוד במסגרת פלטפורמת עבודה משותפת, עליהם ליצור סביבת שיתוף סביב הדואר אלקטרוני. התוצאה היא פיתוח שזכה אף להכרה בתערוכת דמו היוקרתית בארה"ב, וקיבל את התואר "אל הדמו", לאחר שזכה במקום הראשון בתחרות.

הכלי שעובדים אתו יותר מכל

פרוליפיי הבינה שהכלי שעובדים משתמשים בו יותר מכל בארגונים הוא הדואר האלקטרוני. אבל שקיים נתק בין העובדים. עובד אחד שולח מייל לעובד אחר מהפרויקט, אבל המנהל של שניהם לא ממש מודע לתכתובת הזו. התוצאה: נוצר מגדל בבל של מידע דיגיטלי. פרוליפיי מאפשרת לעובדים לשייך, לתאם ולעקוב אחר עבודתם החל מתהליכים מאולתרים ולא מתוכננים ועד לפרויקטים כלל ארגוניים וחוצי ארגונים.

בנוסף, פרוליפיי מאפשרת חיבור בין דואר אלקטרוני לבין כל המערכות העסקיות הקיימות בארגון, כמו ניהול קשרי לקוחות (CRM), ניהול משאבי ארגון (ERP) ופיקוח ובקרת איכות (QA). פרוליפיי מארגנת את המידע לפי הקשר, חושפת עיכובים פוטנציאלים ומוודאה שמשתמשי מכשירים ניידים יכולים לשתף פעולה בין אם הם בדרכים או במשרד.

איפה עומד כל פרויקט?

איך זה עובד: המוצר של פרוליפיי מתלבש על מערכות דואר אלקטרוני של המשתמש (בדסקטופ, למשל אאוטלוק, או מייל וובי) ומספק מפה ויזואלית של מצב המיילים בארגון. כך, כל אחד יכול לדעת מה מצב המייל ששלח, מי ראה אותו, מי מטפל ובמה. מאחר וכל מידע מקוטלג באמצעות התוכנה של פרוליפיי ניתן לנהל את הפרויקט באופן משותף. זה מאפשר לדעת מה מצב כל פרויקט ובאיזה שלב הוא. בחברות קטנות עם עשרות עובדים זה פחות קריטי, אבל זה הרבה יותר קריטי כשמדובר בחברות ענק עם עשרות אלפי עובדים שמטפלים באלפי פרויקטים בו-זמנית.

נאמר שהורדתם את התוכנה של פרוליפיי ושלחתם מייל למישהו שלא הוריד את התוכנה. הוא מקבל מייל עם לינק שאם הוא לוחץ עליו הוא מוריד את התוכנה. אם הוא בחר שלא, תקבלו ממנו מייל תשובה רגיל. מבחינת פרטיות, המשתמשים לא יכולים לראות את תוכן המייל, אלא רק את הפרטים שמסביב. מי מעורב סביב המייל ומה הסטטוס של מצב הפרויקט שאליו מתקשר המייל. העדכון של כל המעורבים סביב המיילים נעשה בצורה שקטה, מבלי שהמשתמשים צריכים לעדכן במשהו באופן אקטיווי.

המערכת של פרוליפיי בוחנת כל הזמן את מצב המשתמש ובודקת אם יש מה לעדכן. כך אפשר גם להחליף מחשב ולעבוד ממחשב אחר, ועדיין התוכנה תדע לנתח את מצב המייל. מי שעומדת כיום מאחורי פרוליפיי היא אריאלה אבני, שלה עבר עשיר בהיי-טק הישראלי, בחברת אופרוטק (לימים אורבוטק) ומרקורי.

החברה הוקמה על ידי היזמים אלון הוכברג וולדימיר מורגרשטרן. אבני החליפה את ברק בן אבינועם, ששימש כמנכ"ל החברה. יו"ר החברה הוא גיורא ירון, המשקיע הראשון בחברה, שהוא יזם סדרתי, בין המצליחים בישראל. פרוליפיי היא החברה השביעית שהוא מקים. שלוש מאלה שכבר הקים - נמכרו. בהמשך דרכה גייסה פרוליפיי שישה מיליון דולר מפיטנגו ואיסטרוניקס, אך נאלצה לבצע התנעה מחדש, לאחר שלא צלחה דרכה בתחום ניהול פרויקטים משותפים.

לתפוס את האינטראקציה והשרשור

אבני מסבירה כי הרעיון הטכנולוגי שעומד מאחורי התוכנה הוא לתפוס כל אינטראקציה שמתקיימת במייל ולשמור את השרשור. "אנחנו בונים מפה ויזואלית לאן הולך המייל. נאמר שאתה שולח כתבה לעיתון. אתה שולח את זה עם קובץ מצורף. כל מיני דברים קורים סביב הכתבה. חלק מעירים הערות. כיום אי אפשר לדעת מה קורה עם המסמך כשכל מיני גופים רואים אותו. בסופו של דבר נוצר מצב שבו שולח מסמך שכותרתו: סופי, סופי, סופי מעודכן אחרון. כי כל פעם מישהו מוסיף משהו ומעדכן. התוכנה שלנו מאפשרת לשלוח את הגרסה האחרונה לכל המעורבים במייל".

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?