נדיבים על חשבון הציבור

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

בפעם הבאה שתשבו מול פקיד השומה שלכם, נסו לומר לו: "תן לי פטור ממס, על אף שזה מנוגד לחוק; תאמין לי, זה למטרה ראויה". נכון, זה נשמע מופרך, אבל אם זה עבד בעסקת מכירת תנובה, בהיקף חצי מיליארד שקל - למה שזה לא יעבוד גם אצלכם?

בשנת 1989 עוגן הסדר חובות הקיבוצים והמושבים, במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה. כהשלמה להסדר זה, חוקקו בשנת 1990 תקנות להקלות מס בקשר להסדרי הסיוע לחקלאים. תקנות אלו העניקו לקיבוצים ולמושבים, למשך תקופה שתסתיים בשנת 2012, פטורים ממס הכנסה, מס שבח, מס מכירה במקרקעין ומס רווח הון על מכירת שליטה בחברות ובתאגידים; הכל בתנאים שנקבעו.

פטורי מיסוי נדיבים אלו, שבאו כמובן על חשבון קופת הציבור, היו חלק מהשתתפותה של המדינה בהסדר הקיבוצים, ואף נמתחה עליהם ביקורת בהקשר זה. מכל מקום, לפטורים ממס נקבעה תקרה ברורה בתקנות עצמן. סעיף 11 לתקנות קבע חד משמעית: "סך כל הסכומים שיותרו בניכוי בתוספת סך כל ההכנסות הפטורות ממס על פי החוק ועל פי תקנות אלה, בכל שנות ההסכם, לא יעלה על 1.5 מיליארד שקל", (וצמוד לערכי 2007: כ-3 מיליארד שקל). ואולם עד היום כבר ניתן הפטור לעסקות המסתכמות ביותר מ-30 מיליארד שקל (עמירם כהן, 25.10.07 ,TheMarker). היינו יותר מהתקרה החוקית הקבועה בסעיף 11 לתקנות.

במארס השנה אישרה אסיפת בעלי המניות של תנובה, יותר משש מאות קיבוצים ומושבים, את הסכם מכירת תנובה לחברת אייפקס, במחיר של קצת יותר ממיליארד דולר. רק תנאי אחד הציבו מוכרי תנובה לעסקה - כי יינתן לרווחיהם ממנה פטור ממס.

מתוך יותר ממיליארד הדולרים בהם נמכרה תנובה, אמורים היו הקיבוצים והמושבים לקבל כ-890 מיליון דולר, והיתרה יועדה לבנקים ולעובדי תנובה. המס שביקשו הקיבוצים והמושבים מוכרי תנובה לחסוך באמצעות פטור זה הוא כחצי מיליארד שקל. קל להבין את חשיבות הפטור עבורם, ומכאן, לנחש איזו מסכת לחצים הופעלה לאישור פטור זה. כך, למשל, דווח ב"הארץ" על איומו של "מקור בכיר במגזר החקלאי" כי ועידת תנובה תדון בביטול העסקה, אם לא תיפתר בעיית הפטור ממס, המונחת על שולחנו של היועץ המשפטי של רשות המסים.

לא ידוע אם הלחצים השפיעו; אבל הנה, קבע היועץ המשפטי של רשות המסים, כי הניגוד בין הפטור לעסקת תנובה לבין התקרה הקבועה בסעיף 11 אינו אלא "תקלה טכנית-פורמלית, שניתן להתעלם ממנה כשמדובר במטרה ראויה"; והיועץ המשפטי לממשלה קיבל את עמדתה זו של רשות המסים. אם נכונים הדברים שפורסמו, הרי שזו שערורייה הנוגעת ליסודות שלטון החוק.

ראשי מערכת אכיפת החוק, בתחום המיסוי ובכלל, מרשים לעצמם להגדיר סתירה חזיתית לחוק כ"תקלה טכנית-פורמלית", ונותנים יד להתעלמות מדבר חקיקה ברור ומפורש "כשמדובר במטרה ראויה".

אם סבורה הממשלה כי יש להגדיל את היקף הפטור, תתכבד ותביא לתיקון החקיקה. כל עוד לא תוקנה החקיקה, פטור זה מנוגד לה, ואינו מתיישב עם החוק. יתר על כן: איזו רלוונטיות יש למטרת הפטור, אם ראויה היא אם לאו? אם הפטור חורג מן החוק, האם "מטרה ראויה" תכשיר אותו? ומי מינה את רשות המסים לקבוע כי פטור ממס לעסקה ספציפית, העומד בניגוד לכוונת המחוקק, הוא למטרה ראויה? האם הגנה על כיס הציבור, שיישא בעלות של חצי מיליארד שקל למימון פטור זה הנה מטרה ראויה פחות?

רק שיקול דעת לקוי, ושמא תחת לחץ בלתי תקין, יכול להביא את רשות המסים והיועץ המשפטי לממשלה לאשר פטור בלתי חוקי כזה לכאורה. נדמה שתשומת לבם של שומרי הסף שלנו, ברשות המסים ובמשרד המשפטים, לא כוונה לתפקידם: שמירת החוק. עדיין לא מאוחר לתקן את הטעות.

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"