שני פרדוקסים, מכנה משותף אחד

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

הבריטים לא לבד: גם שוק הבנייה הישראלי נתון לפרדוקס. הנסיבות שונות אמנם, אך יש מכנה משותף מפתיע אחד. אם נסתכל על שוק הבנייה הישראלי, נראה שמאז 2001 מספר התחלות הבנייה בישראל היה כ-30 אלף בשנה - ליתר דיוק, בין 29 ל-33 אלף דירות חדשות בשנה. לו היינו חושפים בפניו של אורח מהמאדים את הנתונים האלה בלבד, הוא היה מסיק שמדובר במשק יציב, ללא התרחשויות מיוחדות בתחום הנדל"ן וללא שינויים שימריצו או ידכאו את הקבלנים. המסקנה הזאת אולי הגיונית, אך בהכירנו את המציאות בישראל אנו יודעים שהיא שגויה לחלוטין.

2001 מצאה את שוק הנדל"ן במיתון, שעה שספג מכה נוספת, עם פקיעת בועת ההיי-טק, שקיזזה אלפי ביקושים לדירות חדשות. בהמשך פקדה את המדינה האינתיפאדה השנייה, שגבתה מחיר גם מתחום הנדל"ן. המיתון העמוק נמשך עד לפני שלוש שנים, אז החלו להופיע בישראל תושבי חוץ שחיפשו לעצמם דירות במחירים גבוהים, בעיקר בירושלים וביישובי החוף - בתל אביב, הרצליה פיתוח, נתניה, אשדוד וקיסריה. בהמשך הצטרפו לחגיגה גם יישובים נוספים.

עליות השערים בבורסה והתאוששות מגזר ההיי-טק הביאו עימם ביקושים חדשים לדירות, וגם זוגות צעירים החלו לחזור אל השוק, שאותו נטשו בעשור הקודם. ירידי דירות שמשכו עד לפני שנתיים מבקרים מעטים בלבד, התמלאו בקהל מתעניינים.

בחינה של פרטמטרים כלכליים, מראה שגם כאן בישראל חלו שיפורים גדולים שמדרבנים אנשים מהשורה לרכוש דירות: הצמיחה במשק, ירידות הריבית על המשכנתאות והירידה בשיעורי האבטלה היו אמורות לדחוף את השוק למעלה. ואכן הביקושים זרמו לשוק הדירות - בשנה שעברה נרשמו בישראל כ-87 אלף עסקות נדל"ן, גידול של 6% יחסית ל-2005 ושל 26% יחסית ל-2002. ההיגיון אומר שרמת הבנייה בישראל צריכה היתה לעלות בשיעור ניכר.

אז אומר. אם לבריטים יש את הפרדוקס שלהם, מותר גם לנו להחזיק באחד משלנו. שוק הנדל"ן הישראלי מורכב משני שוקי משנה - האחד כולל את ירושלים, השרון ותל אביב, שרשמו עליות מחירים בשלוש השנים האחרונות.

מצד שני ניצבת שאר המדינה, להלן הפריפריה, שבה מחירי הדירות ממשיכים לרדת או לשמור על יציבות ברמת מחירים נמוכה. הקבלנים מעדיפים לבנות באזורים הצומחים, ואכן במגזר הפרטי נרשמו ב-2005 ו-2006 עליות במספר התחלות הבנייה, רובן המכריע במרכז.

ואולם יש גם בנייה שמבוצעת ביזמות ממשלתית - בעיקר באזורי הפריפריה. בנייה זו נחלה בשנים האחרונות כשלון מבחינת הביקושים. מנתוני משרד השיכון עולה כי בעקבות צניחה מתמשכת במכירת הדירות בסקטור הציבורי, נרשמה גם ירידה בהתחלות הבנייה. לצורך הדגמה: ב-2005-2006 נרשמה ירידה של 23% במכירת הדירות בסקטור הזה.

התוצאה היא, אם כך, שהירידה בהתחלות הבנייה בסקטור הציבורי מקזזת את העלייה בהתחלות הבנייה במגזר הפרטי, והרי לכם הסבר למספר הבלתי משתנה כמעט של התחלות בנייה בישראל בשנים האחרונות.

האם, למרות הנסיבות, יש משותף בין הפרדוקס האנגלי לזה הישראלי? לפחות באופן חלקי. הסיפור על התוכנית הממשלתית הבריטית ליזום הקמת 120 אלף בתים מזרחית ללונדון, שנעצרה משום שהממשלה לא הקצתה משאבים לתשתיות תחבורה ואף לא תיכננה מערכי רכבות וכבישים שיובילו מאזור זה אל הבירה, מזכירה את ממשלות ישראל ויחסן לפריפריה שלנו.

כתבות מומלצות

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"

שיעור בבה"ד 15 . "אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד"

"לא תיארתי לעצמי שיש דבר כזה בצה"ל": בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות

אילנית פינטו־דרור. "על פי המחקר שלי, מורות ומורים בבתי ספר אליטיסטיים מגיעים מרקע דומה לזה של התלמידים"

"ההורים שלהם משלמים אלפי שקלים בשנה - והם מסתובבים בעולם כמו בעלי בית"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

רחוב חרות, רמת גן. לדברי המתווך, זוהי עסקה טובה לשני הצדדים

כללי המשחק השתנו: הדירה שנמכרה "על הנייר" - עם מלכוד

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות