גם ישראל תסבול מההתחממות הגלובלית

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

לאחר שכבו האורות על הבמות ברחבי העולם, ותמו השידורים הטרנס-אטלנטיים של אירועי Live Earth להצלת כדור הארץ, יש מקום לשאול כמה שאלות קשות.

ראשית, האם אפשר להתייחס ברצינות לטענה כי ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם (הדעה הרווחת בקרב מדעני האקלים של האו"ם), או שמדובר בתופעת טבע המתרחשת ללא קשר לחיים המודרניים, ולכן אין לנו השפעה עליה (כדעת המיעוט)?

ניתן להשיב על כך, שבמצב של חוסר ודאות עדיף לבחור באפשרות הראשונה ולפעול. שהרי אם קיים חלון הזדמנויות של פחות מעשר שנים, שבו אפשר לצמצם את היקף ההתחממות הגלובלית ולמתן את השפעותיה, ואנחנו לא ננצל אותו, צפויות לנו תוצאות קשות.

שאלה חשובה עוד יותר, היא אם ישראל צריכה להציב על סדר היום הלאומי שלה את המאבק בהתחממות הגלובלית, על אף שתרומתה להתחממות קטנה, ולכן גם תרומתה להפחתת ההתחממות תהיה קטנה. ייתכן כי עדיף לשבת בצד ולהמתין שמדינות העולם המפותחות והמתועשות, שתרומתן להתחממות הגלובלית היא המשמעותית, יעשו את העבודה. הציניקנים יכולים להוסיף, אולי בצדק, שממילא יש כל כך הרבה דברים שחשוב להיאבק עליהם.

התשובה ברורה. קודם כל, ברמה המוסרית. לפי תחזית מדעני האקלים, צפויה ישראל לסבול מההתחממות הגלובלית לפחות כמו המדינות המתועשות, ואולי אף יותר מהן, לנוכח מיקומה במזרח התיכון. היקף גזי החממה שמייצר בממוצע ישראלי דומה לזה שמייצר אדם במדינות המערב. מכיוון שיש לנו חלק יחסי דומה באשמה, צריך להיות לנו חלק בפתרון. לא ראוי שנעמוד מן הצד.

ואולם גם אם נניח את המוסר בצד, קיים נימוק נוסף. מבחינה פרקטית, אימוץ דפוסי התנהלות המביאים בחשבון שיקול סביבתי בתהליך קבלת ההחלטות, טומן בחובו תועלות נוספות. למשל, הפחתת פליטת גזי חממה מביאה, באותו מאמץ, להפחתה של פליטת מזהמים נוספים ומסוכנים ברמה המקומית, כמו תחמוצות חנקן ופחמימנים.

השקעה כזו מוצדקת גם מהבחינה הכלכלית. ראשית, היא מובילה לחיסכון בעלויות רבות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לזיהום סביבתי, כמו תרופות, אשפוזים ואובדן ימי עבודה. הכלכלה תרוויח, הציבור ירויח בבריאותו ובחייו, וגם משאבי הטבע המתכלים שלנו ירויחו מכך - ובגדול.

היבט כלכלי נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא השתייכותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות, OECD. השתייכות זו מעניקה לכלכלתה יתרונות פיננסיים. מדינות אלה אימצו מדיניות סביבתית ברורה, ונטלו על עצמן זה כבר יעדי הפחתה של פליטת גזי חממה מדידים ותחומים בזמן. כמי שמשתייכת למועדון היוקרתי, חייבת ישראל להעלות על סדר היום שלה גם העניין הזה.

לבסוף, ישראל חתומה על אמנת קיוטו, המחייבת את המדינות המפותחות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן. ישראל זכתה למעמד המפוקפק של מדינה מתפתחת, ולכן למעשה לא חלות עליה עדיין חובות הפחתה. ואולם ברור כי לא לעולם חוסן וחובת ההפחתה תגיע אלינו. מדוע, אם כן, לא להיערך לכך מראש, לצמצם את העלויות הכרוכות בשינוי הנדרש ולהוביל פיתוח של תוכניות וטכנולוגיות?

הגיעה העת להפסיק להתעלם מהבעיה. אין די בהירתמות הפרטית של הציבור. לממשלה יש תפקיד מכריע בהקטנת הנזק, ובעת קביעת מדיניותה עליה להציב על סדר היום את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?