תכנון מוגבל

נכים, עיוורים ובעלי מוגבלויות אחרות נתקלים בקשיי נגישות רבים במקומות ציבוריים

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

שאיפתו של סטיבן הוקינג - המדען הבריטי המפורסם והמרותק לכיסא גלגלים, שרואה בחלל החיצון מרחב נגיש לבני האדם - להגיע לסופרמרקט, למסעדה או לסרט, עמדה במרכזו של קמפיין פרסום שהעלתה עמותת נגישות ישראל. המסר של הקמפיין שצולם בחצי שעה וזכה השנה בתחרות קקטוס הזהב התמקד בזכותו של כל אדם להגיע למקומות ציבוריים, גם אם הוא מוגבל. הזכות חשובה ומגובה בתקנות ובתיקונים שהוכנסו לחוק התכנון והבנייה, אשר מחייבים לבצע התאמות במבני ציבור קיימים וכמובן להקים חדשים באופן שיתאימו לנכים. אבל בפועל מבנים ומרחבים ציבוריים רבים לא מתוכננים בהתאם, גם כאלה שהגישה אליהם היא חיונית, כמו קופות חולים וסניפים של ביטוח לאומי.

האם האדריכלים לא הפנימו את חשיבותה של הנגישות? האדריכל אריאל גרדשטיין, מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה: "אין אדריכלים רעים, יש כאלה שלא מבינים את משמעות הדבר. לדוגמה, מדרגה קטנה בכניסה למבנה מהווה בעבור אנשים עם מוגבלות שער נעול. אדריכלים לא מודעים לכך. הפרטים הקטנים הם אלה שהופכים את המקום לשימושי גם לאנשים עם מוגבלות. לפעמים לא מבצעים את ההתאמות בגלל חוסר מודעות ובגלל שלא מבינים כי המרכיבים האלה הופכים את המקום לבלתי נגיש, כזה שלא מאפשר עצמאות לנכים.

"דוגמאות נוספות לחשיבות הפרטים הקטנים: מיקום מאחזי יד, שימוש בגוונים מסוימים, גובה הריהוט. במקרה של מוגבלות ראייה, לדוגמה, שקעי החשמל והידיות צריכים להיות בצבע ברור, כדי שלא יצטרכו לגשש על הקיר ולחפש אותם", מפרט גרדשטיין.

בעיות של אדריכלים

יותר מ-10% מהאוכלוסייה סובלים ממוגבלות כלשהי. מדובר בכ-700 אלף אנשים בישראל, שבמקרים רבים מתעלמים מצרכיהם. גרדשטיין: "האדריכלים חושבים דבר ראשון על נכה בכיסא גלגלים ועל איך הוא נכנס. אבל קיימות מוגבלויות מסוגים שונים. כמה מההתאמות מסייעות גם לאוכלוסיות אחרות, כמו אנשים מבוגרים, כבדי משקל והורים לתינוקות".

המודעות לתחום הנגישות גברה בשנים האחרונות, אבל יש עוד מקום רב לשיפור. היכל המשפט בחיפה, למשל, שתיכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין, זכה בפרס רכטר לאדריכלות ב-2006 - למרות הביקורת שנמתחה על המבנה בגלל בעיית הנגישות לנכים. "האדריכלים מוכנים להוסיף שטחים ולהגדיל את השירותים, שינויים הגוררים עלויות גדולות, אבל מתווכחים על הפרטים. כשמגיעים לגוונים ולדברים אסתטיים, כמו פס שחור על הריצוף המוקפד, מתעוררות התנגדויות, על אף שלכאורה הם הכי קלים וזולים לעשייה, מכיוון שהם משפיעים על מראה הבניין. אדריכלים רבים מרגישים כי היופי של המבנה נפגע. מכיוון שאני אדריכל, אני מבין את הבעיות של האדריכלים".

קיימים פתרונות מגוונים לשיפור הנגישות למבנים, מה שמאפשר גמישות למתכננים. דוגמה: את הרמפות שגוזלות, בגלל מגבלת השיפוע, שטח רב ומשפיעות על התכנון, ניתן להחליף בקלות במעליות ומעלונים המורכבים על המדרגות. על השאלה מה יעשו הנכים במקרה של הפסקת חשמל או שריפה, משיב גרדשטיין: "במקרה של שריפה במבני מגורים, נכים לא יכולים לרדת ולברוח מהשריפה - יש דברים שאי אפשר לפתור. אבל אפשר ליצור מקומות מבטחים שיאפשרו להמתין יותר זמן למכבי האש. נגישות מתאפשרת עד לגבול מסוים, אי אפשר לעטוף כל בניין ברמפות".

גרדשטיין מדגיש כי מבנה, על אחת כמה וכמה ציבורי, חייב להיות פונקציונלי ולשרת את כולם. "אי אפשר לסגור אנשים בבתים מכיוון שהם לא יכולים לרדת מהמדרכה. בטיפול במדרכות יש כשל גדול. בגופים האחראים, הרשויות, לא שמים דגש על העניין ולא מבינים את משמעות הדבר. יש חוק המחייב לטפל כל שנה ב-10% מהמדרכות, עד שכולן יהיו תקינות. לפעמים קפיצה קטנה באריח כבר מפריעה לתנועה באופן קשה".

במקומות רבים, מעבר עם עגלת תינוק הוא בעייתי, כפי שיכולה להעיד כל אימא שבגלל נהג שהחנה את רכבו על המדרכה או פח שלא החוזר למקומו היתה צריכה לרדת לכביש. אבל התמודדות עם המדרגה בין המדרכה לכביש היא פשוטה יחסית עם עגלת תינוק. מה אמור לעשות נכה המרותק לכיסא גלגלים?

מיכאל הנדלזלץ, המסתייע בקלנועית חשמלית, תיאר את המצב בטורו השבועי בעיתון "הארץ": "כדי שלא תחשבו שנפילה עם קלנועית היא ענף ספורט אתגרי שפיתחתי, או שאני נהג פרוע, חשוב שתדעו כי הנפילות שלי היו תוצאה של מצבן העגום של מדרכות ומעברי החצייה של תל אביב".

ההתמודדות עם סוגיית הנגישות היתה משמעותית מאוד בפרויקט שתיכנן האדריכל יהושע שושני, בעלים של משרד יהושע שושני אדריכלים, בעבור המרכז הישראלי לכלבי נחייה במושב בית עובד. מטרת המרכז היא הגברת המודעות לצורכי העיוורים וכבדי הראייה, והוא כולל בית ספר למועמדים לקבלת כלבי נחייה ופנסיון לגידול ולאימון הכלבים.

שושני, שהגיע לפרויקט לאחר שתיכנן פרויקטים הקשורים בילדים ובנוער עם צרכים מיוחדים, אם כי בתחום הפדגוגי, נדרש להציג את התוכנית לוועדת היגוי ששניים מחבריה הם עיוורים. מספרים כי כבר בשלב זה, לאחר שתיאר את התוכנית בפני חברי הוועדה, הבין כי כבדי הראייה והעיוורים קולטים את המרחב באמצעות חושים אחרים, באופן שרואים כמעט ואינם מודעים אליו.

ביטחון ועצמאות

"פיתחנו, לצורך תכנון המרכז, כלים המתקשרים עם חושים המפותחים בקרב העיוורים וכבדי הראייה. המטרה העיקרית היא לתת להם ניידות בטוחה ועצמאות. דוגמאות: שימוש בצמחייה ריחנית עוזר בהתמצאות; שינויים טקטוניים, כמו תחושה שונה של חומר ברצפה; משחקים באור-צל וצבע שכבדי הראייה יכולים לקלוט, ולבסוף - גם שימוש בכלים אקוסטיים על מנת להדגיש את המעבר בין האזורים", מסביר שושני.

שושני אומר כי בתכנון נגישות לנכים חשוב להתבסס על סכימה פשוטה ובהירה, הכוללת צירים הנפגשים בצמתים שבהם מתרחש שינוי בתחושה, כדי להדגישם. "במרכז לכלבי הנחייה הושם דגש רב על פתיחות לקהילה ולסביבה מכיוון שהמרכז חייב להיות נגיש, אבל זה לא פוגע באסתטיקה שלו".

ים של בעיות

הוראות התכנון בעניין הנכים והמוגבלים אינן מרוכזות במקום אחד. חלקן נכללות כבר שנים בחוק התכנון והבנייה ואחרות הוכנסו לחוקים סוציאליים שונים. השינוי העיקרי בתחום התחולל ב-2005, כאשר חוקק התיקון לחוק שוויון הזדמנויות, שעיקרו נגישות לבעלי מוגבלויות. כפועל יוצא מהחוק, הנוגע בתחומים מגוונים, מנסחים כיום את התקנות בכמה משרדי ממשלה.

משרד הפנים מטפל בתיקון התקנות בתחום התכנון והבנייה והגשת בקשות. משרד המשפטים אחראי על תקנות הנוגעות להנגשת מבנים קיימים, להנגשת שטחים פתוחים ולהנגשת מקומות שאינם בניינים, כמו חוף הים.

משרד החינוך מטפל בהנגשת מוסדות חינוך והשכלה גבוהה. משרד הבריאות אחראי על הגישה למוסדות הבריאות, ומשרד הביטחון על התקנות לשעת חירום ועל נגישות למרחבים מוגנים. נקווה שהשנה לא תפרוץ מלחמה שכן הנכים עדיין נתקלים בבעיות גישה קשות למקלטים.

מכיוון שהתקנות עדיין לא אושרו - הן לא מחייבות. ואולם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהוקמה בעקבות התיקון לחוק, פנתה לציבור בבקשה לא לחסוך ולאפשר גישה לנכים במבנים חדשים; בין השאר מכיוון שכאשר יאושרו התקנות, הן יחייבו גם הנגשת מבנים קיימים. כך, גם אם הקבלן חוסך כיום בכך שאינו מתקין מעלית המותאמת לנכים, הוא יוציא סכום גדול פי כמה כשייאלץ להגדילה ולשנות את סידור הלובי.

גם בתחום המדרכות עדיין אין תקנות מפורטות בנוגע לנגישות, אבל בחוק הרשויות המקומיות מ-1988 נכתב כי כל עירייה צריכה לטפל במדרכות וליצור ירידות נוחות. הטיפול במדרכות היה צריך להסתיים כבר לפני כחמש שנים - כך שלמעשה רוב העיריות הן עברייניות בתחום.

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?