היה חרם על ישראל?

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

יחסים כלכליים איתנים הם נדבך חשוב ביצירת אווירה של ידידות בין מדינות. העובדה שיחסי המסחר וההשקעות בין ישראל ובריטניה מתחזקים מדי שנה מלמדת על היחסים הידידותיים בין המדינות. לחברות בריטיות כבריטיש אייווייס ובריטיש גז יש עניין רב באזור והנתונים מדברים בעד עצמם: המסחר בין ישראל ובריטניה הגיע בשנה שעברה ל-2.4 מיליארד ליש"ט (כ-5 מיליארד דולר).

אני יכול להבין את הכעס שמרגישים ישראלים רבים לנוכח ניסיונם של קומץ ארגונים בריטיים, דוגמת ארגון האיגודים המקצועיים (UNISON) וארגון האוניברסיטאות והמכללות בבריטניה (UCU), לתמוך בחרם על ישראל. חשוב לזכור שבאופן כללי, הניסיונות להטיל חרם על ישראל נכשלו או שלא היתה להם השפעה משמעותית. ההחלטה שהתקבלה ב-UCU במאי היתה קריאה לחברי הארגון לשקול הטלת חרם על מוסדות אקדמיה ישראליים ולא היו בה צעדים אופרטיוויים. ההצבעה האחרונה של UNISON לקרוא לחרם על ישראל היתה רק חזרה על העמדה הוותיקה של הארגון ואין בה כל חדש.

החרמות והקריאה לחרמות אינם עולים בקנה אחד עם מדיניותה הרשמית של ממשלת בריטניה. UCU ו-UNISON הם גופים עצמאיים ומדיניותה של בריטניה היא לא להתערב בשיקולים ובהחלטות ארגונים אלה. עם זאת, ממשלת בריטניה הבהירה באופן ברור שהיא מתנגדת להטלת כל חרם על ישראל.

אנו מאמינים שהדרך לפתור סכסוכים היא באמצעות מו"מ והידברות כנה בין הצדדים. אני רואה בקריאה של גורמים ישראלים שונים להטיל חרם נגדי על מוצרים המיובאים מבריטניה דבר מצער. אני שמח שקריאות אלה, בדומה לקריאות בבריטניה להטלת חרם על ישראל, אינן זוכות לתמיכה ציבורית רחבה.

ממשלת בריטניה מעודדת את היחסים עם ישראל בכל המישורים החשובים: מדע, השכלה, מסחר ותעשייה. לא מדובר רק בהצהרות, אלא בפעילות ממשית שאנו עדים לה כל הזמן. לא מכבר ביקר בישראל השר הבריטי להשכלה גבוהה, במטרה לקדם את הקשרים האקדמיים בין המדינות. לפני כחודש הגיעו לכאן שישה מדענים שהשתתפו בכנס מחקרי שנערך במכון ויצמן בנושא תאי גזע. גם ביקורו של הפיסיקאי סטיוון הוקינג, בחסות ממשלת בריטניה, נועד כדי לקדם מטרה של שיתופי פעולה בתחום המדעי בין המדינות. בנוסף, מעניקה ממשלת בריטניה מדי שנה מלגות לסטודנטים ישראלים ששואפים ללמוד בבריטניה.

פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המדינות הוא רב. בתוכנית המסגרת האירופית, שבה משתתפת ישראל, מצוינים 262 פרויקטים משותפים בין בריטים וישראלים בכ-1.5 מיליארד יורו. אני קורא לחברות ישראליות להמשיך להשקיע בבריטניה ולחברות בריטיות לגלות את ההזדמנויות הרבות שיש בישראל להשקעות ופיתוח טכנולוגי ועסקי.

יש לנו עתה ממשלה חדשה בבריטניה, בראשות גורדון בראון, שמביא עמו ניסיון של עשר שנים כשר אוצר. ישראל תמשיך להיות בעדיפות עליונה בעבור ממשלת בריטניה, וזו תמשיך לפעול במלוא המרץ להמשך שגשוגם של הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?