להציל את ההיי-טק הישראלי

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

באחד מימי ינואר 2005 התפניתי לבחון מה קרה ב-2004 בשוקי ההיי-טק העולמיים. נדהמתי מקפיצת הדרך העצומה שעשו סין והודו בפיתוח תעשיות ההיי-טק שלהן ומכמות ההשקעות הזרות שהוזרמו אליהן. הבחנתי גם בתמיכה הגוברת של ממשלות סין והודו בתעשיות ההיי-טק המקומיות. לראשונה התחוור לי מעל לכל ספק שסין והודו נהפכות למעצמות היי-טק שאי אפשר להתעלם מהן. ובינתיים, בישראל הסתיימה לה עוד שנת היי-טק מוצלחת, ועתיד ההיי-טק הישראלי נראה ורוד מתמיד.

שנה לאחר מכן, כשהחלו להגיע סיכומי ההשקעות בהיי-טק ל-2005, כבר עברו השקעות ההון הסיכון בסין את סך ההשקעות בישראל והסתכמו ב-1.43 מיליארד דולר, לעומת 1.34 מיליארד דולר בישראל. ב-2006 המשיך הפער לגדול וסך ההשקעות בסין עלה על ההשקעות בישראל ב-35%!

אנו כבר במחצית 2007, והצמיחה במדינות במזרח אסיה ומזרח אירופה אינה עוצרת. עם זאת, עדיין לא מאוחר למנוע את הפגיעה הצפויה בהיי-טק הישראלי. מאחר שתעשיית ההיי-טק משמשת כיום מנוע הצמיחה העיקרי של התעשייה הישראלית ומהווה 50% מסך היצוא הישראלי, אין ספק שפגיעה בתעשיית ההיי-טק המקומית תפגע קשות גם בכלכלה הישראלית.

נשאלת השאלה, כיצד עלינו להתמודד עם שינויים דרמטיים אלה? תוכנית ראשונית שמגבשים בימים אלה בכירים בתעשיית ההיי-טק ומוסדות האקדמיה בישראל עשויה להתמודד עם ההתפתחויות העולמיות ולהבטיח את עתיד תעשיית ההיי-טק המקומית. התוכנית מתמקדת בשלושה נושאים עיקרים:

1. טכנולוגיה: על תעשיית ההיי-טק המקומית לאתר את התחומים הטכנולוגיים שבהם יש לישראל יתרון יחסי בידע, ניסיון וכוח עבודה מיומן, ולהתמקד בהם כדי למצות את הפוטנציאל העסקי שלה.

2. חינוך: יש לדאוג לשינויים ושיפורים במערכת החינוך הישראלית כדי להבטיח את הכשרתם של יותר בני הנוער במקצועות הריאליים ולאפשר למספיק סטודנטים ללמוד באוניברסיטאות אלקטרוניקה, מחשבים, רפואה ומדעים, כדי לספק את צורכי התעשיות המתקדמות.

3. מקורות מימון: עלינו לפעול להקצאת יותר כספים בשוק ההון המקומי לתעשיית ההיי-טק תוך מתן הקלות וביטול מגבלות חוקתיות, במטרה לאפשר גם לקרנות הפנסיה וקרנות אחרות להשקיע בהיי-טק הישראלי.

יש לזכור כי ישראל פועלת במחסור וכי יש קושי להגדיל את התקציבים הממשלתיים לתמיכה בפיתוחים טכנולוגיים ובחינוך. יש למצוא אפוא פתרונות יצירתיים לשימוש בתקציבים הקיימים בצורה נבונה ויעילה יותר.

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"