הרווחים שמתחת למים

מחירי האסדות לקידוח נפט גואים, רווחי החברות המפעילות את האסדות הוכפלו, ולמרות זאת המשקיעים מגלים כלפיהן ספקנות. האם נוצרה כאן הזדמנות?

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

מחיר הנפט רשם בשנה האחרונה תנודות חדות: בקיץ 2006 טיפס לשיא של 77 דולר לחבית, לאחר ארבעה חודשים צנח לרמה של 50 דולר בלבד, ובאחרונה נראה שהתייצב בטווח של 60-65 דולר לחבית. מבחינה היסטורית עדיין מדובר במחירים גבוהים. אלה מאפשרים לחברות הנפט הגדולות להמשיך ולהציג רווחי שיא, ולהגדיל את היקף ההשקעות שלהן.

משקיעים שמעוניינים להרוויח בעולם הנפט והאנרגיה יכולים לעשות זאת באפיקים שונים ומגוונים. הם יכולים להשקיע בחברות המפיקות נפט, כמו BP או אקסון מוביל, בחברות המזקקות נפט או בחברות המובילות נפט. מגזר נוסף שדרכו אפשר ליהנות מהגיאות בתחום האנרגיה הוא מגזר שירותי הנפט. החברות במגזר זה כוללות בעיקר חברות שמחכירות ומפעילות אסדות קידוח ימיות, וכן כמה חברות שמספקות שירותים מקצועיים שונים לאותן אסדות.

בין החברות המובילות בתחום שירותי הנפט ניתן למנות חברות המפעילות ומחכירות אסדות ימיות. בהן החברות האמריקאיות גלובל סנטה פה (סימול GSF), טרנסאושן (RIG), דאימונד אוף שור (DO), אנסקו אינטרנשיונל (ESV) והחברה הנורווגית סידריל (Seadrill). חברות מובילות בתחום השירותים המקצועיים לקידוח הן שלמברז'ה (SLB) והאליברטון (HAL) האמריקאיות. אפשרות אחרת להשקעה היא לבחור דווקא בחברות שמייצרות אסדות קידוח וציוד, כדוגמת מקדרמוט אינטרנשיונל (MDR).

העניין במניות חברות שירותי הנפט השונות נובע מסיבה מובנת: רווחי החברות עלו בשנה האחרונה בשיעורים חדים של 50%-200%, ואילו מחירי המניות עלו (אם בכלל) בשיעור זעום. כתוצאה מכך, מכפילי הרווח של חברות שירותי הנפט צנחו בחלק מהמקרים לרמה חד-ספרתית. מכפיל הרווח הממוצע שלפיו נסחרות החברות בתחום שירותי הנפט נע בממוצע בין 8 ל-12, בהתאם לרווחים החזויים לחברות ב-2007. כאשר מצפינים עוד שנה אחת ל-2008, שבה אמורים הרווחים לקפוץ בממוצע בכ-50%, מכפילי הרווח כבר יורדים לרמה של 6-8.

אלו מכפילי רווח נמוכים מאוד בהשוואה למניות אחרות ממגזר האנרגיה, ונובעים כנראה מסיבות היסטוריות. המשקיעים חוששים שמגמת הגידול ברווחים קרובה למיצוי, ושהגלגל עומד להתהפך בתוך שנה או שנתיים. למרות החששות, נראה שנכון להיום מחירי המניות בתחום שירותי הנפט (Oilfield Services) עדיין מציעות הזדמנות השקעה מעניינת עם סיכון מוגבל.

הרוח הגבית שממנה נהנות חברות כמו שלמברז'ה, טרנסאושן ודאימונד אוף שור נובעת מהשקעות הענק שמבצעות חברות הנפט בכל העולם, במאמץ להגדיל או לפחות לשמר את רזרבות הנפט שלהן. בתעשיית הנפט מדברים על השקעות בהיקף של כ-10% מההכנסה השנתית של החברות. רק ההשקעה של חמש חברות הנפט הגדולות בעולם מסתכמת מדי שנה בכ-60-80 מיליארד דולר, בחיפוש נפט ובתחזוקת שדות הנפט הקיימים.

לצד החברות הציבוריות הגדולות, קיימות עוד עשרות חברות ממשלתיות וחצי ממשלתיות בעולם, שגם הן משקיעות הון עתק בהגדלת כושר הייצור. בסך הכל, מדובר בשוק ענק שההשקעות בו נאמדות במאות מיליארדי דולרים מדי שנה.

ההשקעות שמבצעות חברות הנפט העולמיות בחיפוש אחר מאגרים חדשים ובהשבחת המאגרים הקיימים נובעת בחלקה מתת-ההשקעה בתחום האנרגיה בשנות ה-80 וה-90. מחירי הנפט הנמוכים ששררו אז היו הסיבה לכך.

מיעוט ההשקעות בתחום האנרגיה בעשורים הקודמים הוא הסיבה המרכזית לחשש של המשקיעים מחברות שירותי הנפט. אחרי הכל מדובר בתעשייה מחזורית שהיא חלק מענף מחזורי. בשלב הנוכחי, תנופת ההשקעות בענף האנרגיה מרימה את רווחיהן של כל החברות. ואולם המשקיעים חוששים מהיום שבו היצע אסדות הנפט ידביק את הביקוש, ומחזור העסקים יתחיל להתכווץ. לשאלה החשובה ביותר - כמה שנים תימשך הגיאות הנוכחית - אין לרוב המומחים תשובה.

עד 2004 התקשו חברות שירותי נפט רבות להראות רווחיות ראויה לשמה. הנה למשל המקרה של דאימונד אוף שור, שמתמחה בהפעלת אסדות קידוח במים עמוקים ומפעילה כיום קרוב ל-50 אסדות בעולם. ב-2002-2004 רשמה החברה רווחים קטנים או הפסדים קטנים, ובסך הכל רשמה איזון. ב-2006 קפצה לפתע לרווח של 700 מיליון דולר.

על פי תחזיות האנליסטים, הרווח של דאימונד ב-2007 צפוי להגיע לכמיליארד דולר וב-2008 לנסוק לכ-1.5 מיליארד דולר. למרות התחזיות האופטימיות, מניית דאימונד רשמה בשנה האחרונה רק עלייה זעומה של כ-2%. התמונה אצל מתחרותיה של דאימונד אינה שונה בהרבה.

מחירי ההחכרה זינקו

הקפיצה ברווחיות של מפעילי אסדות הנפט נובעת מההתייקרות החדה שחלה במחירי ההחכרה של האסדות. אם בתחילת 2004 היה מחיר ההחכרה היומית של אסדת קידוח למים עמוקים כ-50-70 אלף דולר, באחרונה הוא כבר נושק לרמה של 450 אלף דולר ביום.

הזינוק במחיר ההחכרה נובע מהמחסור באסדות (צד ההיצע) ומעודפי הנזילות של חברות הנפט שמופנים להשקעות (צד הביקוש). צד נוסף של המשוואה הוא הביקוש הגובר למתקני חיפוש וקידוח נפט ימי, מתוך הנחה שמרבית רזרבות הנפט בעולם שוכנות כיום בקרקע שמתחת למעמקי האוקיינוס.

חברה אחרת בתחום, רואן (Rowen), הפעילה לפני שנתיים 17 מתוך 19 האסדות שלה במימי מפרץ מקסיקו. כיום מפעילה רואן 8 אסדות מחוץ למימי המפרץ, במקומות כמו המזרח התיכון, הים הצפוני ומול חופי טרינידד. המעבר אל מחוץ למפרץ מקסיקו נובע בחלקו מהזדקנותם של שדות הנפט הוותיקים, ומהצורך הגובר למצוא נפט במרחבים גיאוגרפיים שטרם מופו.

בוול סטריט חוששים שהגלגל יתהפך

משקיעים רבים בוול סטריט חוששים שהגלגל בתחום האנרגיה ייתהפך כאשר מחירי הנפט יירדו מרמת השיא הנוכחית שלהם. זהו כמובן סיכון אפשרי, אבל לא בטוח שייתממש. ראשית, מחירי הנפט כבר הראו כי הם יכולים לעלות גם מעל לרף של 70 דולר, ולא ברור מה כיוונם כעת. בכל מקרה, נראה שגם אם מחירי הנפט יצללו במפתיע לרמה של 50 דולר לחבית, מאמצי החיפוש והקידוח לא ייפסקו.

תעשיית שירותי הנפט נראית מעט פחות רגישה לשינויים תכופים במחיר הנפט. פרויקטים בתחום הנפט מתוכננים ומבוצעים על פני זמן ארוך, של 5-10 שנים. גם אם מחיר הנפט יצנח בין לילה ל-40 דולר לחבית (תרחיש שהסבירות לו אינה גבוהה) עדיין לא יהיה בכך כדי לעצור במידה ניכרת את תנופת ההשקעות הגדולה של הענף.

חוזי ההחכרה לאסדות הנפט חתומים בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים. הפרויקטים הגדולים מתוכננים לרוב שלוש-חמש שנים קדימה. נראה כי גם בתרחיש של ירידה בשיעור של 20%-30% במחירי הנפט, עסקיהן של חברות שירותי הנפט - גם אם ייפגעו מעט - יהיו רווחיים מאוד. רמת המכפילים הנמוכה שבה נסחרות החברות ועודפי הרווחים שהן צוברות כיום, מבטיחים למשקיעים שולי ביטחון מסוימים במקרה שהגלגל יתהפך - וקשה לראות אותו מתהפך בשנה הקרובה.

יצרני אסדות הנפט עובדים היום בתפוקה מלאה, אבל לפי תחזיות שונות היצע האסדות לא ישיג את הביקוש לפני 2010. חלק מהאנליסטים אף צופים שעודפי הביקוש לאסדות הנפט יימשכו עד לאמצע העשור הבא.

כמה מהאנליסטים שמסקרים את חברות שירותי הנפט סבורים כי הן מגלות קמצנות רבה במדיניות הדיווידנדים שלהן, דבר הפוגע בתמחור שלהן. תשואת הדיווידנד הטיפוסית בחברות אינה עולה בדרך כלל על 2% לשנה. לדעת אנליסטים אלו, החברות יכולות להעלות את תשואת הדיווידנדים לרמה של 10%-15% בשנה, ועל ידי כך למשוך ביקוש ממשקיעים תאבי דיווידנדים. עם זאת, מנהלי החברות טוענים שבתעשייה מחזורית אין טעם להגדיל את הדיווידנדים רק בתקופות גיאות, וכי הם משתמשים בעודפי המזומן כדי לבצע רכישה חוזרת של מניות.

תהיה המגמה אשר תהיה, השקעה בחברות שירותי הנפט נראית כמו הזדמנות מעניינת. בהקשר זה אפשר לציין שהמתעשרים האמיתיים מתקופת הבהלה לזהב במאה ה-19 היו דווקא יצרני המכושים, האתים וסרבלי הג'ינס. אלו הרוויחו לעתים קרובות הרבה יותר ממחפשי המתכת הצהובה הנלהבים, ואף עשו זאת תוך נטילת סיכון נמוך בהרבה.

-

תעשייה מחזורית

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"