ילדי ישראל, במעצ דואגים לכם

בחברה הלאומית לדרכים התחילו לגבש תוכנית אב לדרכים בישראל לשנת 2030, ומבטיחים מהפכה

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

מה יהיה חלקם של כלי הרכב הפרטיים בישראל במערכת התחבורה הארצית, וכמה מהנהגים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית בעוד 25 שנה? עד כמה תושפע מערכת התחבורה מהגידול במספר העובדים מהבית באמצעות האינטרנט, ועד כמה תתרום הטלתן של אגרות גודש להפחתת מספר המכוניות בנתיבים הפקוקים? האמת היא שלאף אחד אין מושג - אבל בחברה הלאומית לדרכים, מעצ החדשה, החליטו שלא להמתין לעתיד אלא לתכנן אותו.

החברה התחילה לגבש באחרונה תוכנית אב לדרכים למדינת ישראל לשנת 2030, שעקרונותיה נחשפים כאן לראשונה. מנכ"ל החברה אלכס ויז'ניצר מסביר את ייחודה של התוכנית בתכנון המקדם את יעדי התכנון הלאומי מתוך ראייה אינטגרטיווית של כל המשק.

לתוכנית האב האסטרטגית חמש מטרות עיקריות: גיבוש רשת דרכים בין-עירונית יעילה מבחינה כלכלית וחברתית; שיפור רמת הבטיחות בדרכים; שיפור רמת השירות לנוסע בדרכים; השתלבות מערכת הדרכים במרחב הפתוח והבנוי, והכנת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית ותוכנית ביצוע. הכנת התוכנית אמורה להסתיים בדצמבר 2007.

בגיבוש תוכנית האב, שהכנת השלב המקדים שלה הסתיימה לפני כשבועיים, שותפים עשרות אנשי מקצוע מתחומים וגופים רבים: תחבורה ותנועה, כלכלה, תכנון דרכים ונוף, תכנון סטטוטורי, איכות סביבה, רכבת, כביש חוצה ישראל, אקדמיה, רשות הטבע והגנים וכן ממשרדי ראש הממשלה, האוצר והשיכון.

"מדובר במהפכה, לא רק בפרק הזמן - אלא גם בגישה", אומר ויזניצ'ר. "במעצ שהוקמה לפני 85 שנה, וברשויות התכנון של המדינה שקמה בהמשך, ההתייחסות היתה בעיקר למרכיב של פריצת דרכים וסלילת כבישים. כיום, הראייה היא אינטגרטיווית. החברה רואה את מערכת הדרכים כמכלול שהנהג במרכזו - והוא למעשה הלקוח מספר אחת שלנו".

כבסיס לתוכנית של החברה הלאומית שימשה תוכנית "רבדים", שהיוותה גם בסיס לתוכנית החומש המיושמת בימים אלה, עד 2010. רבדים הציעה שתי רמות למערכת הדרכים: "הרובד העליון" - מערכת הדרכים הראשית המבוססת על ארבע דרכי אורך ו-16 דרכי רוחב - ו"הרובד המשני" - כל שאר הדרכים הארציות.

לתוכנית רבדים שתי תוצאות עיקריות: תוכנית ארוכת טווח ל-2030, שממנה ייגזרו בעתיד גם תוכניות החומש של החברה הלאומית לדרכים, והמלצות לתוכנית החומש הבאה ל-2011-2015.

השפעת התקשוב

מה יהיו קווי המתאר ו"הצבעים" שישלטו בתמונה העתידית של השימוש בתחבורה בישראל? בפרק הראשון של התוכנית מפורט האופן שבו גורמים דמוגרפיים, תעסוקתיים - בעיקר השימוש הגובר בתקשוב - וכלכליים ישפיעו על הביקושים לנסיעות בעשורים הקרובים. מסקירת גורמים אלה והשוואה לאירופה, עולה ההנחה כי הביקוש הכולל לנסיעות יגדל לכל היותר לפי קצב הגידול בתמ"ג. ההערכה היא כי זמן הנסיעה הממוצע לנוסע לא ישתנה למרות העלייה בביקושים, בעיקר בשל שיפורים תחבורתיים וטכנולוגיים.

עוד מעריכים עורכי התוכנית כי המענה לביקושים לנסיעות אינו יכול להסתמך על אמצעי תחבורה אחד בלבד. כך למשל, השקעה בתחבורה ציבורית אינה בולמת את העלייה בביקוש לנסיעות פרטיות. באירופה, למשל, הביקוש הכולל לנסיעות גדל בקצב איטי, הנמוך מקצב הגידול בתמ"ג. ואולם גם גידול זה מצריך השקעות ניכרות בתשתית הדרכים. חרף מאמצים רבים לקידום התחבורה הציבורית, חלקן של הנסיעות ברכב פרטי מכלל הנסיעות ממשיך לגדול כמעט בכל ארצות אירופה.

על פי המפורט בתוכנית, נראה כי חלקן של הנסיעות ("ק"מ נוסע") ברכב פרטי יתייצב ברמה של 83%-87% מכלל הנסיעות בארצות שונות. נתון זה מתייחס לממוצעים כלל ארציים. באזורים מטרופוליניים חלקה של התחבורה הציבורית גדול יותר. חלקה של הרכבת באירופה, כולל רכבות קלות, נמוך מ-8% מכלל הנסיעות (בק"מ נוסע), ונמצא במגמת ירידה.

לצד ההשקעה המאסיווית בתחבורה מסילתית באירופה, הוקצו משאבים ניכרים להמשך פיתוח רשת הכבישים הבין-עירוניות. רשת הכבישים המהירים באירופה גדלה בקצב של 2.5% בשנה, ובמזרח אירופה בכ-4.5% בשנה. השקעות אלו נעשות גם בארצות שחרתו על דגלן את פיתוח התחבורה הציבורית, כמו דנמרק והולנד.

אגרות הגודש בדרך

לצד הפעולות להגדלת הקיבולת של רשת הדרכים וחיזוק התחבורה הציבורית, גובר העיסוק בפיתוח אמצעים לניהול ביקושים לנסיעות. בעולם גוברת ההכרה במגבלות ההרחבה של תשתית הדרכים כאמצעי יחיד למתן מענה לביקושים הגדלים. אחד האמצעים העיקריים לניהול ביקושים שמקודמים בארה"ב ובאירופה הוא הטלת אגרות גודש.

אגרת גודש שונה מכבישי אגרה קלאסיים - שנועדו למימון סלילת הכביש ותחזוקתו - בכך שתפקידה גם לנהל את התנועה בכביש. ניצנים ראשונים להחלת אגרות גודש כבר קיימים בלונדון, נורווגיה ושטוקהולם. האסטרטגיה קיבלה תנופה רבה בעקבות הצלחתה בלונדון, שם הוחלט באחרונה על הגדלת שטח הכיסוי שבו מיושמת האגרה.

גם במשרד התחבורה מקדמים תכנון להטלת אגרות גודש, בינתיים במטרופולין תל אביב. יישום תוכניות אלו אינו פשוט, בעיקר בשל החשש מתגובות הציבור - לכן נראה כי היישום המקומי יתבצע בהדרגה.

נתיבי אגרה מהירים הם אמצעי נוסף לניהול ביקושים. הכוונה לנתיבים ה"מוכרים" עודף קיבולת של נתיבי תחבורה ציבוריים לכלי רכב פרטיים, דוגמת פרויקט נתיב האגרה בכניסה לתל אביב. מדובר בנתיב כניסה לתל אביב מכיוון ירושלים (על כביש 1) ממחלף שפירים ועד הכניסה הדרומית לנתיבי איילון, שבו ייקבע גובה האגרה בהתאם לנפח התנועה בכל זמן נתון. ככל שנפח התנועה יגדל - כך יעלה מחיר הנסיעה בנתיב. בארה"ב למשל, רשת כזו מתפתחת במהירות גדולה בשנים האחרונות.

התוכנית שמגבשת החברה הלאומית לדרכים מתמקדת גם ברמת המינוע בכבישי ישראל. מהנתונים עולה כי 70% מהק"מ הנוסע ב-2004 נעשו באמצעים פרטיים ו-30% בתחבורה ציבורית: 6.7% באוטובוסים, 5% באוטובוסים זעירים, 6.4% במוניות ו-2% ברכבת. הרכבת הגדילה את חלקה כמעט פי 5 בין 1994 ל-2004 - אך נותרה עם "נתח שוק" קטן מכלל ק"מ הנוסע. חלקה של התנועה באוטובוסים מצטמצם, הן מתנועת הנוסעים הן מהתחבורה הציבורית.

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"