ההתחלות קשות ההמשך עוד יותר

מבחני הכניסה הקשים הם רק תחילת הדרך של הסטונדנטים לאדריכלות: הקיצוצים בהשכלה הגבוהה לא פסחו על הפקולטות לעיצוב, הכיתות צפופות יותר, ולבסוף יש להתחרות בשוק בו יש הרבה יותר אדריכלים מהנחוץ

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

מבחני הכניסה ללימודי העיצוב והאדריכלות נראים כמו פרק של מצלמה נסתרת - בלי הסיגר בסיום. ה"רוצים-להיות-מעצבים" מגיעים למבחנים עם הבעה של "רק קפצתי לפה להתרשם ואני מקווה שזה לא יפריע לזרם היצירה שלי". אבל כל זה לא מחזיק מעמד כשהם נדרשים להתמודד עם המשימות במבחני הכניסה.

בתי הספר לעיצוב מתייחסים לציוני הבגרות והפסיכומטרי כאל סרח עודף של האקדמיזציה. למעשה, הכישורים שמופגנים במבחנים ובתיקי העבודות קובעים מי ייכנס בשער. השוני בלימודי העיצוב והאדריכלות אינו מתבטא רק במבחני הכניסה. בעוד שסטודנט רגיל יזדקק במשך לימודיו לעט ונייר, מקסימום למחשב נייד, סטודנט יצירתי יוציא אלפי שקלים בשנה על חומרים, הדפסות ענק, ומודלים מסוגים שונים.

לא רק הסטודנט מוציא יותר, אלא גם האקדמיה שבה הוא לומד. "ללמד עיצוב זה נורא יקר. צריך סדנאות, ציוד מתקדם, אנשי צוות שיפעילו את הסדנאות השונות ובעיקר הנחיה אישית לסטודנטים שדורשת סגל רחב יותר", מסבירה ד"ר יערה בר און, המשנה לנשיא בצלאל לעניינים אקדמיים.

צורת העבודה בלימודי העיצוב מבוססת בעיקר על "סטודיו", מפגש של סטודנטים עם מנחים אנשי סגל וקבלת ביקורת על ההתקדמות בפרויקטים שנעשתה משבוע לשבוע. מכיוון שרוב הפרויקטים הם אישיים, העבודה מול המנחה גם היא כזו.

"אין לנו בעיה של מועמדים ללימודים. אנחנו מקבלים ללימודי אדריכלות סטודנט אחד על כל שמונה פונים, לעיצוב גרפי אחד לשבעה. כדי להגדיל את מספר הסטודנטים אנחנו לא צריכים חדרי הרצאות גדולים יותר, אלא עוד סגל שאין לנו יכולת להעסיק בגלל תקציב חסר", מוסיפה בר און.

תחום העיצוב והאדריכלות סובל מהקיצוצים התקציביים שפוגעים בכל האוניברסיטאות והמכללות. לימודי האדריכלות באוניברסיטת תל אביב הם חלק מהפקולטה לאמנות שנמצאת בבעיה תקציבית וחלקים בה נסגרים כתוצאה מכך. "הפקולטה לאמנות נמצאת בבעיה כי האוניברסיטה רואה את עצמה כעסק כלכלי ומעוניינת לפתח את הצד המזרחי, ה'הנדסות' והמדעים המדויקים למיניהם שמכניסים יותר כסף", טוען האדריכל הלל שוקן, ראש בית הספר עזריאלי לאדריכלות.

בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב נקרא על שם דוד עזריאלי, שתרם לצורך הקמתו 6 מיליון דולר שיחולקו על פני 20 שנה. "התרומה נותנת מרחב נשימה ללימודי האדריכלות בתל אביב, אך בית הספר פועל בתת תקציב", מוסיף שוקן. היחס בין מספר המרצים לסטודנטים הורע, ובמקום 15 סטודנטים ב"סטודיו" יש 20, ובמקום 70 סטודנטים בהרצאה מכניסים 150.

הקושי ללמד אדריכלות במוסד אקדמי שאינו מוטה עיצוב מורגש גם בפקולטה לאדריכלות בטכניון. מרצים בפקולטה מרגישים שהטכניון אינו נותן ללימודי האדריכלות את הכבוד הראוי להם. מינוי דיקן לפקולטה שאינו אדריכל גרם לחלק מן המרצים הבכירים לקום ולעזוב את המשרה בפקולטה כצעד מחאתי. מרצים מסוימים חשים שבטכניון היחס לפקולטה הוא תוצאה מהיותה "בת חורגת" במוסד, המתגאה דווקא במהנדסים שהוא מנפיק.

פרופ' משה צור, בעלים של משרד משה צור אדריכלים ומרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות בטכניון, טוען שהסיבה למינוי הדיקן, פרופ' ירח דויטשר, היא בעיות של פוליטיקה פנימית שנובעות מחוסר איזון בסגל האקדמי בפקולטה המחולקת ל"עיר ואזור" ול"ארכיטקטורה". לדברי צור, האיזון יחזור כאשר מחלקת האדריכלות תמנה לסגל האקדמי אקדמאים צעירים מהתחום ואדריכלים העובדים בשוק כדי להביא את הידע המעשי לעולם האקדמי. "הפקולטה עדיין נחשבת בתחומה ויש לה הישגים, אבל צריך להמשיך ולשאוף לטוב ביותר. הדיקן הביא איתו פרט לניסיון רב וסדר, גם גיבוי של הנהלת הטכניון לפקולטה".

מהטכניון נמסר בתגובה כי "הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים היא הפקולטה הוותיקה בטכניון. הטכניון מכיר בחשיבות הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ובתרומתה, הן לפעילות האקדמית במסגרת הטכניון, והן ובעיקר בחשיבותה לפיתוח התשתית התכנונית של מדינת ישראל. במסגרת זו ולאור חשיבות התחום למדינה, הטכניון והנהלתו תומכים תמיכה מלאה בפיתוחה וקידומה של הפקולטה. אין כל כוונה להפלות את הפקולטה מבחינה תקציבית ובוודאי שאין כל כוונה לסגור אותה. בקיץ האחרון הגיעו חמישה פרופסורים בכירים מהפקולטה לגיל פרישה, ויצאו לגמלאות. לאור פרישתם ובתיאום עם הפקולטה, מינתה הנהלת הטכניון בתחילת השנה הנוכחית את פרופ' ירח דויטשר לדיקן חדש לפקולטה. תחום התמחותו של פרופ' דויטשר - הנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה - נושק לתחומי הפעילות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ויתרום לה רבות.

אקדמיזציה הכרחית

למרות כל הקשיים, בתחום לימודי העיצוב יש מקומות שפותחים תוכניות חדשות או מעוניינים לזכות בהכרה מהמל"ג. "בישראל חודרת בשנים האחרונות ההבנה שבכדי ליישר קו עם בתי הספר לעיצוב בעולם, יש להעניק חשיבות לתואר הראשון. האקדמיזציה היא הכרחית. הכל הולך ומתמסד, והסטודנטים מעוניינים באפשרות להמשיך לתואר שני", אומר אבירם מאיר, ראש המסלול לתקשורת חזותית בבית הספר גורן במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

הרצון לקבל את התואר נתקל במכשולים, ובהם הקושי למצוא מרצים שעומדים בדרישות המועצה להשכלה גבוהה לאנשי הסגל. "במל"ג לא מאשרים אנשי סגל שאין להם תואר שני למרות שבתחומים כמו עיצוב הגרפי, פרט למקום אחד לא היה בישראל אפילו תואר ראשון עד לזמן האחרון", מתלונן מאיר.

את מקצוע העיצוב אפשר ללמוד במקומות רבים ובמסגרות שונות. בישראל פועלים חמישה מוסדות המעניקים תואר באדריכלות המוכר על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים, ובנוסף עוד מכללות ובתי ספר שונים העוסקים בתחום ובפריפריות שלו כמו עיצוב פנים (חלקם אף נותנים תואר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה).

פרופ' צבי אפרת, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ושותף במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים, מתייחס לריבוי בתי הספר ברגשות מעורבים. "החדשות הטובות הן שיש הרבה בתי ספר לעיצוב ואדריכלות, וזה אמור לדרבן את בתי הספר להגיע לתוצאות טובות יותר. החדשות הרעות הן שיש הרבה בתי ספר לעיצוב, אבל לא נגרמת תחרות חיובית. לצערי הרב, כולם עושים פחות או יותר אותו דבר".

בתחום האדריכלות ריבוי בתי הספר בעייתי גם בגלל עודף הבוגרים שיוצאים בכל סוף שנה לשוק. "השוק זקוק לקצת יותר מ-10% ממספר הבוגרים. בכל שנה מסיימים 350-400 אדריכלים, וצריך 50-60 איש - וגם הם במשכורות נמוכות ובתנאי עבדות. הקושי למצוא עבודה עדיין לא השפיע על הביקוש לתחום האדריכלות והעיצוב בישראל. באירופה כבר רואים ירידה", טוען אפרת.

בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בחרו להקטין את מספר הבוגרים על ידי עריכת סינון בשנה השנייה. את אלו שאינם מתאימים למקצוע מעבירים לתוכנית לתואר ראשון באמנות. "לא כל מי שרוצה ללמוד אדריכלות הוא מוכשר, ויש דברים שאי אפשר ללמד. לכן מסננים על פי דירוג העבודה", מסביר שוקן.

עד לפני כעשר שנים היו בישראל רק שתי אקדמיות שבהן היה אפשר לקבל תואר מוכר באדריכלות. אפרת סבור שמבחינת מספר האדריכלים שיצאו לשוק, המצב בעבר היה עדיף על פני המצב כיום. לדעתו, יש לסגור שלושה מבתי הספר לאדריכלות שפועלים כיום, אך הוא בוחר שלא לומר איזה.

לשוקן יש תיאוריה מרחיקת לכת על הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה. לדעתו, המשבר בהשכלה הגבוהה הוא תוצר של החלטה מדינית להשאיר את האזרחים בורים כדי שיהיה קל יותר לשלוט עליהם, החלטה שלדעתו מתבטאת בכל תחומי החינוך. הוא אינו חוסך את הביקורת שלו גם מהתלמידים: "הסטודנטים בישראל הם שפנים. הם אינם מפגינים כשמעלים את מספר הסטודנטים בהרצאה, אלא רק כשהקיצוץ מתבטא בכיסם".

בבצלאל בונים על מרכז ירושלים

בעיות התקציב והקיצוצים בהשכלה הגבוהה לא עוצרים את בצלאל מלבנות משכן חדש לאקדמיה במרכז העיר בירושלים. "אנחנו מקווים שהמועצה להשכלה גבוהה והמדינה ישתתפו במימון הפרויקט, אבל התקציב למהלך הוא מכספי תרומות ולא מכספי מדינה", מדגישה ד"ר יערה בר און, המשנה לנשיא בצלאל.

פרופ' צבי אפרת, ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, מסביר ש"בבצלאל ההנהגה החדשה והצוות המוביל חושבים שאקדמיה לא צריכה להיות מחוץ לעיר, אלא בתוכה, לתרום לעיר ולשאוב ממנה. המצב כרגע (בצלאל והאוניברסיטה נמצאים בהר הצופים המרוחק, ש"ש) בלתי נסבל".

בבצלאל בחרו שלא למסור את הפרויקט לאדריכל כלשהו, אלא לקיים תחרות אדריכלים בינלאומית כדי ליצור אירוע מקצועי שיזכה לתשומת לב בעולם. עד עתה נרשמו לתחרות כ-200 אדריכלים, רק שליש מהם מישראל. "רצינו ליצור עניין תרבותי סביב השאלה מה זה לתכנן אקדמיה לאמנות ולתכנן בניין ציבורי במרכז ירושלים", מסביר אפרת.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"