על נדל"ן וערכים

גם בעולם הגלובאלי, הצלחה של פרויקט תלויה בהבנה של המאפיינים התרבותיים של כל מקום

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

ההבטחה הגדולה של הגלובליזציה עבור חברות ויזמים היא היכולת להגיע עם המוצרים או השירותים לשווקים גדולים בהרבה מהשווקים המקומיים שלהם. אלא שלמרות ההתלהבות הראשונית, כיום כבר ברור שלגבי מוצרים רבים אי אפשר להציע את אותו המוצר בדיוק בכל מקום. ההבנה הזו זכתה כבר למונח משלה - גלוקליזציה - כלומר שילוב של גלובליזציה ולוקליזציה. המשמעות של השילוב היא שיש לבצע התאמות מקומיות למוצר או שירות שרוצים להציע באופן גלובלי.

הדבר נשמע הגיוני ופשוט, אך למעשה מדובר בתהליך מורכב ביותר שרק מיעוט מבין החברות מצליחות לעבור אותו בהצלחה, וגם אז לא בכל המקרים. כדי להבין במה מדובר, ניתן להתבונן במוצרים המוצעים על ידי מקדונלד'ס ישראל. מקדונלד'ס הבינה שהקהל הישראלי אוהב "על האש" ולכן הכניסה בישראל מוצר חדש, ה'מק רויאל' - המבורגר הנצלה על גחלים, ולא מטוגן כמו ההמבורגרים המסורתיים שלה. גם ה"מק קבב" הוא דוגמה להתאמה מקומית. במקרים אלה ברור הקשר בין ההתאמה המקומית למוצר הבסיסי - קציצה המשולבת בסוג כלשהו של לחם; אם לעומת זאת מקדונלד'ס היתה מנסה למכור חומוס או גפילטע פיש בסניפיה בארץ סביר שההצלחה לא היתה גדולה.

לצורך ההתאמה המקומית יש צורך להכיר היטב את התרבות המקומית. המבורגר הוא מוצר פשוט יחסית, אבל הצורך בהכרת התרבות המקומית נהפך לחשוב ככל שהמוצר יותר מתוחכם. הכרת התרבות המקומית היא עניין מורכב ובעל רבדים רבים, והוא גם מושפע מהמרחק בין שתי התרבויות, כלומר מרמת הזרות.

וכאן מגיע הקשר לענף הנדל"ן. חברות נדל"ן ישראליות רבות פועלות מזה שנים - בהצלחה רבה בדרך כלל - במזרח אירופה. אלא שהתרבות המזרח אירופית מוכרת לישראלים ברמה זו או אחרת, גם לאלה שלא הם ולא הוריהם עלו משם. עכשיו, כאשר הטרנד החדש הוא מעבר להודו, הזרות התרבותית גדולה יותר.

ישנו מידע רב בנוגע לתרבות ההודית, חלקו מסתובב ברשת, על מה לעשות ומה לא לעשות: למשל, לא להפסיק את בן השיח ההודי כשהוא מדבר, לא לשוחח על עניינים הקשורים במין, וכד'. אלא שבכל העצות האלה מדובר על הבדלים שטחיים ובולטים לעין בין התרבויות. ההבדלים העמוקים הם החשובים יותר.

אחד ההבדלים העמוקים בין הודו למחוזות הנדל"ן המזרח אירופיים נוגע ליזמות. דוד קינן, מנכ"ל I2I Ventures, חברה העוסקת בייזום שיתופי פעולה עסקיים בין ישראל להודו, מסביר שאחד הקשיים שישראלים נתקלים בהם בבואם לעשות עסקי נדל"ן בהודו הוא הציפייה לסביבה עסקית דומה למזרח אירופה. במזרח אירופה מעטים היזמים בתחום הנדל"ן, והישראלים נכנסו לחוסר אמיתי שהיה שם. בהודו, לעומת זאת, יש יזמי נדל"ן גדולים ורבים, ולכן אופי הפעילות של יזמים ישראלים צריך להיות שונה.

אבחנתו של קינן נשענת גם על התבוננות במציאות העסקית וגם על המחקר האקדמי העוסק בהבדלים בין תרבותיים. בבורסה של רומניה, למשל, אין ענף נדל"ן נבדל ואין אף חברה שהנדל"ן מוזכר כעיסוקה העיקרי. בהודו, לעומת זאת, 6 מתוך 10 החברות בעלות הביצועים הטובים ביותר ב-2006 היו חברות נדל"ן. שווי השוק של חברה כמו - Unitech אחת מהגדולות בחברות הנדל"ן ההודיות - עמד בסוף 2006 על כ-7 מיליארד דולר.

הבדלים ערכיים

גם המחקר האקדמי מספק כלים רבים להבנת ההבדלים הבין-תרבותיים בין מדינות שונות, אלא שחברות מסחריות ממעטות להשתמש בו בגלל מורכבותו. אחד הכלים המספקים את התובנות הטובות ביותר על הבדלים בין תרבותיים הוא תיאוריית הערכים של פרופ' שלום שוורץ.

שוורץ ביצע מחקר רב שנים ברוב ארצות העולם, ובמסגרתו הוא מיפה את החשיבות היחסית של 56 ערכים המתכנסים ל-6 קבוצות ערכים עיקריות. ערכים אלו הם הערכים שהחברה מעודדת ומקדמת בקרב חבריה:

(1) מוטמעות (embeddedness): המידה בה אנשים נתפשים כחלק אינטגרלי מקבוצה, ומצופים למצוא משמעות לחייהם בהשתייכות לקבוצה זו; מתקשרת לערכים של מסורת.

(2) אוטונומיה אינטלקטואלית ורגשית: המידה בה אנשים נתפשים כיישויות אוטונומיות ומצופים לפעול על פי המאפיינים האישיים הייחודיים להם; מתקשרת לערכים של יצירתיות, חיפוש אחר ריגושים וסקרנות.

(3) היררכיה: המידה בה מבנה חברתי היררכי ולא שוויוני נתפש כלגיטימי ואנשים מצופים למלא את התפקידים והמחויבויות הנובעים ממיקומם בהיררכיה החברתית.

(4) שוויוניות: המידה בה החברה רואה עצמה אחראית לדאוג לרווחת כל אחד מחבריה, ומעודדת אנשים לתפוש זה את זה כשווים; מתקשרת עם ערכים של צדק חברתי ושוויון.

(5) הרמוניה: המידה בה החברה מעודדת אנשים להבין את העולם הסובב אותם ולנסות להשתלב בסביבה במקום לנצל אותה; מתקשרת עם ערכים של הגנה על הסביבה.

(6) Mastery: המידה בה החברה מעודדת אנשים לדחוף עצמם קדימה ולהשקיע כל מאמץ, כולל ניצול המשאבים החברתיים ו/או הטבעיים, כדי להשיג מטרות אישיות או קבוצתיות; מתקשרת עם ערכים של שאפתנות והצלחה.

יזמות מתקשרת ללא ספק לערכי Mastery, ומההצגה הגרפית שממפה תרבויות על ציר ה-mastery עולות אבחנות מעניינות (ראה תרשים).

מהתרשים ניתן לראות כי מדינות מערב ומזרח אירופה נמוכות יחסית בערכי Mastery, ואילו ארה"ב, יפן וישראל גבוהות יחסית בערכים אלו. המדינה בה ערכי ה-Mastery הם הגבוהים ביותר היא סין, עובדה שאינה מפתיעה אם מתבוננים בזינוק של סין למעמד של מעצמה עולמית. גם הודו מדגישה ערכים אלו - הרבה יותר ממדינות מזרח אירופה, ואף יותר מישראל.

תיאוריית הערכים היא תיאוריה מורכבת, ולא ניתן להשתמש בה כמערכת גרפים פשטנית. עם זאת, בהחלט ניתן להפיק ממנה תובנות ראשוניות, המראות כי ייזום עסקי נדל"ן בהודו אכן שונה ממזרח אירופה מבחינת אופי הפעילות היזמית, או שסין היא סיפור שונה לחלוטין.

ד"ר באראז הוא פוסט דוקטורנט בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ומשמש מנכ"ל משותף ב-"Terra Analytics מחקר נדל"ן והשקעות"

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"