"חיפה היא הדבר הבא"

מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, מפשיל שרוולים ויורה לכל הכיוונים: שדה תעופה? לא צריך; תמ"א 35? לא רלוונטית; הנמל? יזוז מזרחה; חוות המכלים? תפונה בקרוב

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

חצי שנה לאחר שהיוותה מטרה לטילי החיזבאללה ולאחר שפעולות השיקום של הבניינים המופגזים כמעט הושלמו, בעיריית חיפה עובדים במרץ על תוכניות לחיזוק העיר והרחבתה. "את השינויים בעיר לא יראו ביום אחד", מבטיח מהנדס העיר אריאל וטרמן, "אבל חיפה היא הדבר הבא ותפקידנו רק לבסס את המגמה הזו".

לפני כחודש החליט הקבינט הממשלתי לחיזוק חיפה והצפון להעניק לבירת הצפון מעמד של אזור פיתוח א' בתיירות עד 2011, ומעמד של אזור פיתוח ב' בהיי-טק עד 2010. עוד הוחלט כי העיר תקבל 165 מיליון שקל לפרויקטים שונים (ראו מסגרת).

שנה בדיוק חלפה מאז נחת וטרמן, אדריכל העיר רעננה לשעבר, על כס מהנדס העיר חיפה ו"הילד הנחמד" -כפי שהוא מכונה בפי עסקניה הוותיקים של עיר הפועלים - מתחיל לנער את האבק מעל מדפיו המאובנים של אגף ההנדסה בעירייה. מאחורי ההודעות האחרונות לתקשורת בדבר התוכניות החדשות אשר יקודמו בעתיד, חושף וטרמן תפישת עולם אשר תעיר את ותיקי הכרמל מרבצם.

"ראשון לציון תהיה בסוף גדולה מחיפה ואין לי כוונה להתחרות בכמויות הבנייה שם. זו מדינת תל אביב - אך אנו נתמקד באיכות", אומר וטרמן. "רפי ביסקר (יו"ר נכסים ובניין, א.ב) נוסע כל יום לתל אביב, אך לא מוותר על הנוף של חיפה".

הבנייה מתחילה באוויר

את פירוט תוכניות העיר חיפה לשנה הקרובה בוחר וטרמן לפתוח דווקא בהצגת נתוני איכות האוויר, שלדבריו כבר מזמן נהפך לנקי הרבה יותר מזה של תל אביב, ירושלים או אשדוד. "דבק בעיר דימוי לא נכון של יישוב שבו האוויר מזוהם - למרות שהמציאות מוכיחה נתונים אחרים לגמרי", מדגיש וטרמן ומדגים את המהלך הראשון שנוקטת חיפה למירוק שמה ודימויה. המהלך השני, הוא מרמז, כבר יכלול את שינוי פריסת מפעלי התעשייה במפרץ חיפה וצמצום מספרם. על היתר ההפעלה שביקשה חיפה כימיקלים לנפק למכל האמוניה הידוע לשמצה במפרץ, סירב וטרמן לחתום. בימים אלה, הוא מגלה, מנהלת העירייה מגעים עם תש"ן (חברת תשתיות נפט) על פינויה של חוות המכלים מחוף קריית חיים למתחם "קרקעות הצפון" שממערב לבתי הזיקוק.

"העניין נדון, ובין הצדדים כבר הושגה הסכמה עקרונית להעתקת החווה. התב"ע החדשה למקום כבר נדונה בוועדה המחוזית, ובימים אלה נערך תסקיר ההשפעה על הסביבה", מספר וטרמן. הוא מציין את מקורות המימון להעתקה - קידום תוכנית להקמת שכונה בת 1,000 יחידות דיור על החוף המתפנה.

מפרץ חיפה כולו עמד בשנים האחרונות במוקד ויכוחים ציבוריים נוקבים אשר נסובו בעיקר סביב שאלת חיוניותו של נמל חיפה (בהיקפו הנוכחי) לעיר. כבר לפני כ-10 שנים גובשו התוכניות לפינוי רצועת הרציפים המערבית של הנמל האזרחי לטובת העירייה ותושבי העיר - אך הרפורמה בנמלים טרפה את הקלפים והותירה את רצועת החוף שמול "קמפוס הנמל" המתוכנן בלתי נגישה. ערב ההכרעה על מיקום הטרמינל הימי החדש מעדיף וטרמן להתבטא בזהירות, אך רומז על ציפיותיו מחברת נמלי ישראל ומהנהלת נמל חיפה.

"חיפה זקוקה לנמל, וסקרים שנערכו הצביעו על הצורך בבניית נמל חדש, גדול ועמוק יותר. עם זאת, אין ספק שהעיר זקוקה לחיבור אל קו המים ולפינוי רצועת הרציפים שבין המושבה הגרמנית לקריית הממשלה. אני לא יכול לומר שיש כבר הסכמות, אבל לפחות עם חברת נמלי ישראל הגענו להבנה בדבר הצורך בפינוי", אומר וטרמן.

סוגיה שנייה, הקשורה במפרץ ונדונה בעת האחרונה, התמקדה בשאלת נחיצותו של שדה התעופה שבו. לפני כחודש פורסם ב-TheMarker כי בכוונת שר התחבורה, שאול מופז, להעתיק את שדה התעופה ממפרץ חיפה למנחת מטוסים סמוך למגידו שבעמק יזרעאל. ההודעה גררה תגובות נזעמות מצד עיריית חיפה ולשכת המסחר, אך וטרמן לא מהסס לצאת נגד עמדתם.

"יש במהלך שכזה היגיון, משום שהרחקת השדה תאפשר את פיתוחו של הנמל מזרחה. אין לי התנגדות למהלך שכזה, ובלבד שיימצא ישים כלכלית ושהשדה החדש ייפתח לטיסות בינלאומיות", אומר וטרמן.

פתירת שני מוקדים אלה, טוען וטרמן, תשולב השנה בשינוי המתוכנן באזור המפרץ כולו - אשר יקיף את המשך פיתוח פארק הקישון ואת שדרוג מתחם הצ'ק פוסט. כל זאת החל מהקמת פרויקט "עיר הקולנועים" של א. דורי ותיאטראות ישראל (פרויקט של 25,600 מ"ר; על סף קבלת היתרים), דרך שדרוג התשתיות במתחם העסקים כולו והכשרת הכניסה הצפונית של מנהרות הכרמל (המתבצע בימים אלו), וכלה בהקמת מרכז התחבורה הראשי, אשר ירכז את תחנת האוטובוסים המרכזית, הרכבת הקלה, רכבת ישראל (10,000 מ"ר; יציאה למכרזים בתוך כחודשיים).

תמ"א? אז מה

איכות האוויר ושיקום אזורי התעשייה הכבדה ומפרץ חיפה הם שלב אחד במהלך לריענונה של העיר. בשלב השני כבר חוזר וטרמן לתחום עיסוקו כפי שהוא תופש אותו: הדאגה לעידוד הבינוי בעיר, תוך שמירה על איכות הסביבה המבונה.

תב"ע מאושרת לבנייה רוויה של 250 יחידות דיור, בשכונת נווה שאנן בעיר, היתה מונחת על שולחנה של חברת רסקו. וטרמן חשב אחרת. "הבנייה הרוויה ודאי לא תמשוך אוכלוסייה איכותית לאזור זה ותפגע במרקם הירוק של הסביבה", הסביר וטרמן. בתום דין ודברים מול הנהלת רסקו "שוכנעה" החברה בצורך להסב את הפרויקט ל-50 קוטג'ים סביב שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) בשטח 16 דונם - וזכתה בתמיכתה של העירייה בקידומה המהיר של התוכנית (בסמכות ועדה מקומית).

ומה בדבר תמ"א 35 אשר חייבה בנייה רוויה למגורים במרחבים העירוניים? "לא הגעתי לכאן על מנת לשרת את תמ"א 35", יורה וטרמן. "אנו נמשיך להתמקד בסביבת מגורים איכותיים ולא נשים דגש על היקפם".

המדיניות אותה החליט וטרמן ליישם מכתיבה עם זאת היצע קבוע של 3,000 יח"ד בבנייה מדי שנה. את היקף זה מתכוון וטרמן להציג השנה באמצעות פרויקט רמת חביב של אביב אוסיף וגב ים (כ-1,000 יח"ד), אלרום כרמל של גד זאבי ואפריקה ישראל (475 יח"ד; הכנה להיתר), רמת זמר (850 יח"ד; לקראת הפקדה), פרויקט הכרמליטים (610 יח"ד; בתוקף) ופרויקט פינוי-בינוי בשכונת נוה דוד בעיר (244 יח"ד; בתוקף).

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"