שלוש בעיות על שלוש הבחנות

פרשנות

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

עמדת המדינה מסתמכת על שלוש הבחנות עיקריות: הבחנה בין מידע "נח" - כלומר, האגור אצל ספק השירות ומידע "בתנועה"; הבחנה בין שיחה בו-זמנית ותקשורת סדרתית; והבחנה בין מידע המצריך מניפולציה לשם הוצאתו (כגון, שיחת טלפון) ובין מידע הזמין כמו שהוא, כגון מסר בדואר אלקטרוני.

העמדה הזאת מעוררת שלש בעיות: ראשית, שלוש ההבחנות שהמדינה מציעה מובילות לעתים קרובות למסקנה שונה (כך, למשל, מידע "נח" איננו תמיד זמין כמו שהוא ותקשורת סדרתית איננה מבוססת בהכרח על שמירת הנתונים לפרק זמן משמעותי). שנית, ההבחנות הללו מפוקפקות מאד מבחינה טכנולוגית, ושלישית - לא ברורה ההצדקה הנורמטיווית שלהן, כלומר, מדוע ראוי להצדיק על בסיסן שוני במעמד המשפטי של סוגי התקשורת השונים.

הבחנה בין מידע המצריך מניפולציה לשם הוצאתו ובין מידע הזמין "כמו שהוא" איננה מובנת כלל. פרקליט המשתמש בטלפון יודע בדרך כלל כי לא גלי הקול שהוא קולט באוזניו עוברים במערכות התקשורת, כי אם קידוד שלהם בשיטת אפנון כלשהי, אשר ביסודו מניפולציה הנעשית בנתונים בעת הפלט ובעת הקלט כדי להתאימו לתצוגת אודיו. בדומה לזה, גם אותיות מסר הדואר האלקטרוני אינן רוכבות על גבי קווי מערכות התקשורת כמו שהן, כשלראשן קשורים כתרים, אלא מקודדות ולאחר מכן מפוענחות לצורך תצוגה על גבי מסך או על גבי מדפסת. לא מובן לכן מהי בדיוק ההבחנה שמנסה המדינה לעשות.

גם ההבחנה שבין מידע "נח" ומידע "בתנועה" וההבחנה, הקרובה לה, שבין שיחה בו-זמנית ותקשורת סדרתית איננה עומדת במבחן של טכנולוגיה המתפתחת ומשתנה בלי הרף. לא ברור האם יש הבדל, על פי עמדת הפרקליטות, בין מסר בדואר אלקטרוני לבין מסר בתכנת מסרים מיידיים (כגון ICQ). ואם לדעת המדינה קיים הבדל כזה - האם הוא מבחין, למשל, בין שיחת טלפון המבוצעת בסקייפ ובין הצ'ט המועבר בין המשוחחים תוך כדי השיחה? ואם כן - מדוע?

-

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?