שומר המאהל החדש

על פני שטחים נרחבים בנגב נוצר כאוס תכנוני מוחלט והרס סביבתי שגורמים הבדואים לשטח הפתוח, בו בזמן שהם עצמם חשופים כמעט לכל מפגע סביבתי אפשרי. אולי מאיר שטרית ישנה את המצב

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

הבדואים בנגב כבר הפסיקו להתרגש מהחלטות חדשות של הממשלה הנוגעות לעתידם. שוב ושוב הם שומעים בשנים האחרונות על גוף נוסף שאמור לטפל בבעיותיהם או על שר חדש שמונה להיות אחראי לנושא.

החודש זה קרה שוב, עם החלטת הממשלה שהשר מאיר שטרית ירכז את הטיפול באוכלוסייה הבדואית, והפעם יש גם חידוש של ממש. לראשונה מדובר בשר המרכז בידיו כל כך הרבה סמכויות הנחוצות להתמודד עם הבעיה - בתוקף היותו אחראי על מינהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון ומשרד המשפטים.

ניתן לומר ללא הגזמה שבפני שטרית עומדות בעיות תכנון ובנייה שהן המסובכות ביותר בישראל. יהיה עליו לחולל שינויים במצבה של האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל, שמחציתה חיה כיום בכפרים לא מוכרים, ללא תשתיות בסיסיות ועם נתוני עוני, אבטלה ופשיעה החמורים ביותר בחברה הישראלית. אוכלוסייה זו מצויה במחלוקת משפטית קשה עם המדינה לגבי זכויותיה על הקרקע.

בנגב חיים כיום כ-80 אלף בדואים בכפרים לא מוכרים (הפזורה הבדואית), המתפרשים על שטח של 800 אלף דונם. האוכלוסייה גדלה ב-5.5% מדי שנה, ומכפילה את עצמה מדי 13 שנה. אם בתחילת שנות ה-80 היו בנגב 5,000 מבנים לא חוקיים שהקימו הבדואים מחוץ ליישובים מוסדרים כמו תל שבע או חורה, הרי כיום מגיע מספרם ליותר מ-50 אלף.

איום או קיפוח?

גורמים פוליטיים וגם מומחים לתכנון תיארו את הפזורה הבדואית כאיום דמוגרפי וביטחוני המסכן את אחיזתה של ישראל בנגב. הבדואים וארגוני זכויות אזרח טוענים לעומת זאת שמדובר באוכלוסייה שנושלה מזכויותיה בקרקע, וסובלת מקיפוח שיטתי.

על פני שטחים נרחבים בנגב נוצר כאוס תכנוני מוחלט והרס סביבתי שגורמים הבדואים לשטח הפתוח, בו בזמן שהם עצמם חשופים כמעט לכל מפגע סביבתי אפשרי, כפי שניתן למשל לראות ביישוב קסר א-סייר שבו מתגוררים בני שבט אל הוושאלה. לדברי יוסף אל הוושאלה, מנהל בית ספר ביישוב, השפכים של דימונה זורמים כבר שנים בלב הכפר ויש מטרדי ריח מאזור התעשייה של רמת חובב. המצב דומה בכפרים סמוכים כמו אום בטין שבתוכו זורמים השפכים של נחל חברון.

הגורם המרכזי מטעם הממסד בטיפול ביישובים הלא מוכרים היה עד לאחרונה מינהלת הבדואים, הפועלת מטעם מינהל מקרקעי ישראל. היא היתה אמורה לבלום את הבנייה הבלתי חוקית, לפעול להעברת הבדואים ליישובים מוכרים, ולנסות למצוא פתרון לבעיות הבעלות על הקרקע.

בשנים האחרונות גברה גם מעורבות ועדות התכנון ברמה המחוזית והארצית. בשבוע שבו מונה שטרית לתפקיד, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה הפועלת במסגרת משרד הפנים להפקיד את תוכנית המתאר המחוזית החלקית של מטרופולין באר שבע. אחת המטרות העיקריות של תוכנית זו היא הסדרת התיישבות הבדואים ושילובה המלא במרחב המטרופוליני באמצעות פיתוח תעסוקה, שירותים ומערכת החינוך. כל זאת באמצעות השתתפות פעילה של האוכולוסייה הבדואית בקביעת עתידה וצביון חייה.

גורם חשוב נוסף שהחל לפעול לפני כשלוש שנים הוא המועצה האזורית אבו-בסמה. מועצה זו אחראית כיום על קרוב למחצית מהבדואים החיים בפזורה, ועל בסיס החלטות של ועדות תכנון, היא פועלת להקמת תשעה יישובים חדשים שבהם יגורו תושבי הפזורה בתחום המועצה.

בראש מועצת אבו-בסמה עומד עמרם קלעג'י, בעבר מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הוא נעזר בנושאים התכנוניים באהרן זהר, מי שהיה מעורב בין השאר בהכנת תוכניות מתאר ארציות וכיהן בוועדות לקביעת גבולות יישובים.

מועצת אבו-בסמה מנסה להתקדם בשני מסלולים מקבילים. אחד מהם הוא להרחיב כבר עכשיו את התשתיות הפיסיות והציבוריות, כשהן כבר מותאמות לתכנון היישובים החדשים. המסלול השני הוא להתקדם בתכנון והקמת שכונות מגורים בכל יישוב.

"המטרה שלנו היא להתייחס אל הבדואים כאזרחים שמגיע להם עתיד טוב יותר והם יהיו שותפים בתכנונו", אומר קלעג'י. כשהוא נשאל לגבי התחזיות הרואות בבדואים בנגב איום ביטחוני ודמוגרפי, הוא משיב: "מה יש לכל מהלכי האימים האלה להציע? אם אני לא אתייחס אליהם כאל אזרחים, הקיטוב רק יגבר ואף אחד לא ירוויח מזה".

פעולות פיתוח תשתיות של מועצת אבו-בסמה כבר הביאו להקמת בתי ספר חדשים ביישובים של שבטי וושלה ואבו-קרינאת, על אדמות מדינה שאין לגביהן תביעות בעלות. התוצאה היא ירידה חדה באחוז התלמידים הנושרים מלימודים. בשבוע שעבר סייר קלעג'י עם אנשי חברת מקורות לקראת הקמת קו מים ליישוב דרג'את ובקסר א-סייר כבר החלה הקמת קו חשמל שבשלב ראשון יספק חשמל למוסדות ציבוריים.

הקמת התשתיות מלווה בקשיים בהשגת תקציבים ומחלוקות בין הבדואים. באחד המקרים התכוונה מועצת אבו-בסמה לפרוץ לראשונה כביש גישה לאזור שבו מתגוררים בני שבט אבו-קרינאת. קלעג'י לא הצליח להשיג את הסכמת כל התושבים שלהם תביעות בעלות על השטח בו אמור לעבור הכביש. הוא החליט לכנסם בשטח, והודיע להם שהכלים הכבדים שחיכו בצד לא יתחילו בעבודות עד שלא תושג הסכמה. לאחר שעות של דיונים הושגה ההסכמה והחלה סלילת הכביש.

קלעג'י יודע שאחת המטרות המרכזיות של התכנון היא לעצור את התפזרות הבנייה ולרכזה במתחמים קטנים וצפופים יותר, שאותם יהיה ניתן לשרת על ידי תשתיות שונות. עם זאת, הוא יודע שאסור לו לחזור על הדגם של העיירות הצפופות שהוקמו בעבר.

מועצת אבו-בסמה מנסה ליצור שילוב שיאפשר פיתוח יישוב צפוף יותר, אך בעל מאפיינים כפריים ומותאם למבנה השבטי והמשפחתי. "אם נקים עבורם את כל התשתיות ובראשן מוסדות חינוך, אז יהיה לאנשים אינטרס לעבור לגור בתוך היישוב המתוכנן", אומר קלעג'י.

בקרב האוכלוסייה המשכילה של הבדואים אפשר לשמוע גישות שונות לגבי פיתוח הכפרים. בעיקר קיימת תמיכה בהקמת אזורי תעסוקה בצמוד ליישובים, שתפחית את הצורך בנסיעות ארוכות למקומות עבודה מרוחקים.

פארס אבו-קרינאת, מנהל בית ספר ביישוב אבו-קרינאת, ויוסף אל הוושאלה מדברים על הצורך לאפשר שילוב של פעילות חקלאית הכוללת החזקת עדרים בשולי היישובים החדשים, כדי לרכך את המעבר מאורח החיים הנוכחי.

לדברי קלעג'י וזהר, מנסה המועצה לתכנן את היישובים החדשים באופן צמוד עם התושבים. הניסיון הנועז ביותר היה בקסר א-סייר ובמסגרתו הסכימה המועצה האזורית להכין מחדש את התוכנית המפורטת של שכונות המגורים ביישוב, כל זאת בשיתוף ארגון המתכננים "במקום", הפועל לשיתוף ציבור בהליכי תכנון.

השתתפות בתכנון

לאחר עשרות שנים שבהם הועברו בדואים ממקום למקום על פי הוראות המדינה ונאלצו לגור בעיירות שהם לא היו שותפים בתכנונן, הם זכו להיות שותפים מלאים בתכנון השכונות שבהם עם עתידים לגור.

לדברי נילי ברוך, מתכננת ערים בעמותת במקום, בשיחות עם התושבים של קסר א-סייר ערכו המשתתפים מיפוי של הבעיות בתכנון שתי שכונות מגורים, והעלו הצעות לתכנון מחודש. תכנון זה נעשה כיום על ידי האדריכל אלי אילן.

על פי מסמך העקרונות שגיבשו אנשי במקום עם התושבים, בעת הקמת היישוב החדש יש להביא בחשבון את החלוקה הקיימת למתחמים שבכל אחד מהם משפחה אחרת, ולהעניק מגרש מגורים על שטח של דונם אחד וגם מגרשים גדולים יותר שבהם יוקמו משקי עזר חקלאיים.

"יש לקבוע שלביות במערך ייעודי הקרקע במתחמי המגורים", ממליץ המסמך. "יש לאפשר שימושים חקלאיים בשכונות המגורים כך שעם התקדמות הפיתוח ייהפכו שטחי חקלאות למגורים. משפחות שיחפצו בכך יוכלו לעשות שימושים חקלאיים במגרשים המצויים בצמידות לבתיהם".

על מורכבות התהליך התכנוני מעיד מוחמד אל הוושאלה, מורה בבית הספר וחבר בהנהלת המועצה האזורית אבו-בסמה: "לכל משפחה יש תביעת בעלות על הקרקע, וזה יוצר בעיות של הקמת מוסדות ציבוריים בכפר. יש אנשים המבינים שצריך לוותר ולאפשר הקמת מוסדות, ויש כאלה שממשיכים להתעקש".

הסדרת יישובים ומעבר של תושבים לבתים חדשים ביישובים אלו עדיין לא יפתרו את הבעיה הבסיסית של תביעות הבעלות שיש לבדואים על שטחים נרחבים בתוך ומחוץ ליישובים אלו. קלעג'י מאמין ששטרית יכול בעזרת סמכויותיו הרחבות לפעול לשינוי גם בעניין זה.

"עד עכשיו שוק המקרקעין היה בקיפאון כי הכל נמצא במחלוקת שלא נפתרה", מסביר קלעג'י. "ברגע שנתחיל להקים שכונות ולהגדיר כל מיני סוגים של קרקע, השוק יתחיל לפעול ויהיו ערכים שונים לפי סוגי הקרקע. זה יכול ליצור הזדמנות חדשה לפתרון".

קלעג'י מאמין ששוק דינמי יאפשר להגיע למגוון של הסדרים הכוללים פשרה עם התובעים בעלות על הקרקע, כאשר לפשרה הזו יהיה תג מחיר שונה על פי הערך האמיתי של הקרקע.

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"