אולמות עליונים

המתפללים שיגדשו ביום ראשון את בתי הכנסת יחושו ברוח המיוחדת השורה על המקום. יצירת אווירה מיוחדת זו מעסיקה את האדריכלים מאז ומעולם - גם הרמב"ם הגדיר דפוסי תכנון מפורטים לבתי כנסת

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

כשבתי הכנסת יתמלאו במתפללים ביום ראשון הקרוב, הם יחושו ברוח מיוחדת השורה על המקום. יצירת אותה רוח, ההופכת את בית הכנסת למבנה שונה מכל מבנה אחר, מעסיקה את האדריכלים מאז ומעולם - ולא תמיד יש לה קשר לאמונה. רבים מהאדריכלים המוזמנים לתכנן בתי כנסת, מסתבר, אינם דתיים.

כשהציעו לאדריכל עמרי איתן לתכנן את בית הכנסת במודיעין בסוף שנות ה-90, הוא מודה שנבהל. באחרונה הוצע לו לתכנן את עבודת השימור של בית הכנסת המתפורר ברחוב הירקון 42 בתל אביב. בנייתו של בית הכנסת, שתיכנן האדריכל דב הרשקוביץ ב-1934, הופסקה בעיצומה כשנגמר הכסף - עתה הוא ישופץ ובנייתו תושלם. כמו בתל אביב, גם תכנון בית הכנסת במודיעין הוזמן מאיתן על ידי הרשות המקומית, אלא שלבית הכנסת ברחוב הירקון היסטוריה ארוכת שנים וקהילה המשתמשת בו, בעוד שבית הכנסת במודיעין תוכנן סמוך מאוד לבניית הבתים בסביבה ולא היה ברור איזו קהילה בדיוק תתגבש סביבו.

גורם הקהילה חשוב מאוד בתכנון בית כנסת. רבים מבתי הכנסת נבנים על ידי עמותות המשתייכות לזרמים עדתיים. וכמספר הזרמים, כך מספר בתי הכנסת, כשכל זרם מתעקש לבנות לעצמו מקום ולכלול בו את נוסח התפילה והמנהגים המיוחדים לו.

בלא קהילה מוגדרת, איתן נאלץ להגדיר בעצמו את רוח המקום. לאחר שחקר את העניין הוא הגיע למסקנה כי לא קיימים חוקים וכללים לבניית בתי כנסת - אלא מנהגים המושפעים מתרבויות שונות, למעט כמה כללים קבועים, כמו הפניית המתפללים לכיוון ירושלים והתקנת עזרת נשים. איתן נעזר במודלים של בתי כנסת איטלקיים מהמאה ה-19, אבל חיפש סגנון נטול מאפיינים עדתיים, מאחר שכאמור לא היה ברור מי יתגורר בשכונה ויתפלל בבית הכנסת.

את הרוח המיוחדת של המקום הוא יצר באמצעות התקרה הגבוהה והחדרת האור העקיפה דרך נישות, שבתוכן מיקם את החלונות הגבוהים. ארון הקודש זכה להדגשה מעניינת על ידי הצבתו בתוך עמוד גלילי שגבו מובלט מחזית הבניין, והוא מוסיף עוד צורה מעוגלת למבנה שבראשו גג משופע. התקרה הגבוהה והאור העקיף הם רעיונות שהשתמשו בהם בכל התקופות ליצירת הרוח המיוחדת. הצורות הבסיסיות של המבנה במודיעין: קובייה-עיגול-משולש, נטולות קישוטיות ומודרניות, כשההגבהה והאור מנוגדים לבנייה המודרנית השטוחה, הנמוכה, בעלת הדגש האופקי.

איתן לא אוהב את בתי הכנסת המודרניים המנסים להתקשט בסממנים לכאורה יהודיים מסורתיים: "זה בליל קיטשי לא מוצלח. לכן היה חשוב לי לשמור על הניקיון הצורני - להעביר את התחושה החווייתית ולא להשתמש בסמלים".

כמו איתן גם האדריכלית והמרצה נילי פורטוגלי מחפשת את הרוח המיוחדת של בתי הכנסת. פורטוגלי הוציאה באחרונה את הספר The Act of Creation and the Spirit"

"of a Place A Holistic - Phenomenological Approach to Architecture (הוצאת אקסל מנגס שטוטגארט, לונדון), שבו היא עוסקת בין השאר בתכנון בתי כנסת.

פורטוגלי תיכננה את בית הכנסת על שם הרמב"ם בחדרה, וכהכנה לתכנון ערכה תחקיר מעמיק על הרמב"ם. "בדקתי מה לרמב"ם היה להגיד על בתי כנסת, והתברר לי כי הוא הגדיר דפוסי תכנון מפורטים לבתי כנסת", היא מספרת. "חקרתי את בתי הכנסת שהוא היה מתפלל בהם במרוקו ועל הבסיס הזה תיכננתי את בית הכנסת".

פורטוגלי שואבת את ההיכרות עם התחושה הרוחנית השורה בבתי הכנסת מילדותה, בבתי הכנסת שבהם נהגה לבקר בעיר העתיקה של צפת. "כשאני נכנסת לכנסייה, למקדש או למסגד, יש לי אותו קליק שיש לי כשאני נכנסת לבית הכנסת יוסף קארו בצפת. הקליק הזה בא מהמשותף לנו כבני אדם - הרי כולנו מחוברים לאותו עולם רוחני-דתי, בעל אלמנטים השייכים לכל הדתות".

מהו מקור אותו "הקליק", או בניסוחו הנשגב יותר - אותה יראה שחש המבקר במסגד, בבית כנסת או בכנסייה? האם אפשר לכמת את התחושה הזו למרכיבים אדריכליים? כימות המבנה למרכיביו, על פי פורטוגלי, כולל בין השאר 12 חלונות - כמספר השבטים, ומדרגה שיורדים בה למען תחושת הענווה מול המקום. בכנסייה יהיו דלתות ענקיות המובילות לדלת קטנה, שדרכה נכנסים לאולם התפילה, ובמקדש היפאני יהיו וילונות המצריכים את המבקרים להתכופף בכניסה. "כך", מדגישה פורטוגלי, "נשמרת באמצעים פיזיים צניעות האדם מול המקום".

בבתי הכנסת המוקמים כיום פורטוגלי לא חשה באותו "קליק". הם מזכירים לה וילות, מתנ"סים ואפילו דיסקוטקים. "קשה לומר שבבית כנסת בצפון תל אביב אני מרגישה כמו בבית הכנסת יוסף קארו בצפת", היא אומרת ונותנת את הדוגמה של הבודהיסטים שלא זקוקים אפילו למקום. הבודהיסטים נוהגים לתלות בד רקום במקום שאליו הם מגיעים, להניח חפץ על שולחן קטן ובמינימום שימוש באלמנטים ליצור אווירה רוחנית. פורטוגלי לא אוהבת גם את הכנסיות החדשות שנבנות כיום בעולם עם הבטון החשוף, שאין בהן את התחושה של חיבור שיש לכל אדם - לאו דווקא דתי ולאו דווקא בן דת מסוימת - לעולם הרוחני.

מעלית שבת

הממדים הגדולים של פרטים, כמו התקרה, הם אלה המסייעים לאדריכלית ומעצבת הפנים מיכל בדש ליצור "את החיבור לעולמות עליונים", כדבריה. החיבור נוצר גם על ידי תחושת הביתיות שחשים המתפללים בבית הכנסת - לכן היא משקיעה מחשבה רבה במיקום הכיסאות, כך שיאפשרו לכל המתפללים לראות ולהיראות. התכנסות ביתית נוצרת, לדעתה, גם כשהאקוסטיקה טובה והתפילה מגיעה בעוצמה הנכונה לאוזני אחרונת היושבות בעזרת הנשים. היא מקפידה שהתיבה (הבמה) וארונות הקודש לא יהיו קונבנציונליים ומשתמשת בעיצוב באבני חושן ופרסקות ענקיות, עם מוטיבים יהודיים.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?