הירשזון ניצח את פרץ

האוצר ניטרל בצורה מתוחכמת את הדרישות הדמיוניות של מערכת הביטחון * שר הביטחון פרץ משחק משחקים מסוכנים * שר האוצר הירשזון עבר את מבחן הבגרות שלו * תקציב 2007 - סיכום ביניים של המנצחים והמפסידים

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

ביום שלישי הקרוב תדון הממשלה בתקציב 2007. למרבה הפלא, למרות המלחמה והשינויים "החברתיים" בהרכב הממשלה הנוכחית, התקציב החדש דומה מאוד לתקציבים בשנים הקודמות, כולל הפגיעה בשכבות החלשות.

בדיון, אם יגיע להצבעה, ייקבעו תקציבי כל משרדי הממשלה לשנה הבאה. ואולם מכאן ועד לאישור הסופי של התקציב הדרך עוד ארוכה, בעיקר כאשר מאחורי ראש הממשלה אהוד אולמרט, עומדת קואליציה רופפת. עד 31 באוקטובר התקציב יונח על שולחן הכנסת ואז תתברר גם תחזית הכנסות המדינה ממסים ומהפרטות לשנה הבאה. האוצר בונה בתקציב 2007 על העשרת הקופה הציבורית מהפרטת בית הזיקוק בחיפה, השלמת המכירה של בנק לאומי וגיוס אשראי נטו בחו"ל.

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, לאחר החגים, הכנסת תצביע על התקציב בקריאה ראשונה. במידה שהכנסת תיתן אמון בתקציב, דבר שנראה כיום חסר סיכוי, הוא יועבר לוועדת הכספים, להכנתו לקריאה שנייה ושלישית. בשיטה הנהוגה בישראל כיום, התקציב אמור לזכות באמון הכנסת בקריאה שלישית ואחרונה עד 31 בדצמבר או עד 31 במארס 2007. בחוברת השינויים המבניים של האוצר המצורפת לתקציב 2007, מוצע לשנות את החוק ולקבוע כי החל מ-2008 תקציב המדינה יאושר לא יאוחר מ-31 בדצמבר.

תקציב 2007, אם יעבור בכנסת, הוא תקציב של צמיחה. תקציב המנסה להחזיר את המשק למסלול הטוב של לפני המלחמה. חבל שהאוצר, כמו האוצר, בשל גישתו הימנית, נגרר לפינות שלא היה צריך להיכנס אליהן ופוגע גם במרקם הקואליציוני העדין ובשכבות החלשות. הכרסום בהסכמים הקואליציוניים מיותר. הסכמים יש לקיים, מה עוד שהחיסכון מההתכחשות להסכמים שולי, 0.64 מיליארד שקל. מקוממת מאוד הפגיעה בשכבות החלשות, מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי. שחיקת הקצבאות תתרום לקופת המדינה סכום שולי של מאות מיליוני שקלים. ניתן לוותר עליה. היא לא צודקת ומקוממת את כל המערכת הפוליטית נגד האוצר, כולל שרים במפלגתו של אולמרט.

תקציב הביטחון

משרד האוצר ניטרל בצורה מתוחכמת את המוקש הגדול לתקציב 2007 - הדרישות הדמיוניות של מערכת הביטחון. לפני המלחמה בלבנון נראה היה כי דרישת האוצר לקצץ 2 מיליארד שקל בתקציב הביטחון לשנה הבאה, עומדת להתקבל על ידי אולמרט. כחודש לפני המלחמה קיצצו הממשלה והכנסת, חרף מחאות שר הביטחון ומערכת הביטחון, את תקציב המערכת בחצי מיליארד שקל. צה"ל יצא למלחמה עם תקציב שנתי מכובד של 45 מיליארד שקל. עם סיום המלחמה ניסתה צמרת מערכת הביטחון להסביר את כישלונה במלחמה בהיעדר תקציב.

מערכת הביטחון סברה, משום מה, כי הציבור יתמוך בדרישתה לתוספת תקציב של כ-30 מיליארד שקל בפריסה תלת-שנתית, מזה 19.2 מיליארד שקל עד סוף 2007. אם דרישת מערכת הביטחון היתה מתקבלת אפילו ב-50%, מדינת ישראל היתה חוזרת לעשור הכלכלי האבוד שלה (85-'74'). קשה להבין כיצד דרג כלכלי-אחראי במערכת הביטחון הסכים לאשר דרישה כזו. מצד שני היו למערכת הביטחון כמה דרישות כלכליות צודקות, למשל הדרישה לתשלום הוצאותיה במלחמה.

כדי להילחם בדרישות מערכת הביטחון, היה הדרג המקצועי באוצר זקוק לגב חזק מראש הממשלה ושר האוצר. בעוד אולמרט התלבט, הירשזון תמך באנשיו - בהם ראש אגף התקציבים, קובי הבר - לכל אורך הדרך. האוצר ניטרל את דרישות מערכת הביטחון בצורה ראויה לציון. הוא קבע כי הדרישה להחזרת מערכת הביטחון למצבה שלפני המלחמה נכונה, ואולם לא קיבל את תג המחיר של הביטחון - כ-12 מיליארד שקל. המחיר ירד תחילה ל-11.2 מיליארד שקל ובסיום ל-8.2 מיליארד שקל - ירידה של כ-30%. הכסף יינתן למערכת הביטחון בפריסה על פני שלוש שנים (2008-2006) שתקל על תקציב הביטחון.

לגבי שאר דרישות המערכת - 9.6 מיליארד שקל לטובת מוכנות למלחמה הבאה, ותוספת שנתית של 3 מיליארד שקל לבסיס תקציב הביטחון (9 מיליארד שקל ב-2009-2007) - האוצר הגיב בצורה חכמה ואחראית. הוחלט להקים ועדת מומחים של אנשי צבא וכלכלה שתבדוק את תקציב הביטחון, כולל סדרי עדיפויות ודרכי הביצוע שלו, וגם את דרישות המערכת למוכנות למלחמה ולהגדלת בסיס תקציב הביטחון. ועדה דומה מאוד בראשות דן מרידור סיימה לפני שלושה חודשים את עבודתה והמלצותיה היו חד-משמעיות: לא רק שלמערכת הביטחון יש תקציב העונה על דרישותיה, ניתן וצריך לקצץ בתקציב בכל אחת מחמש השנים הקרובות 70 מיליון דולר. כלומר, בעוד חמש שנים יקטן התקציב ב-350 מיליון דולר, יותר מ-1.5 מיליארד שקל.

האוצר מציע במסגרת השינויים המבניים בתקציב 2007 שינוי מעניין, שאם יזכה ברוב בממשלה ובכנסת, ניתן יהיה לדבר על תחילתה של מהפכה אזרחית בתקציב הביטחון. מדובר בתיקון חוק יסודות התקציב בדרך שתאפשר פיקוח ודיווח, הקיימים בכל משרדי הממשלה, על תחומי הפעילות האזרחיים של משרד הביטחון, ויש לא מעט כאלה - שכר, תקציבי שיקום, בינוי, שירותי דת, רפואה, גלי צה"ל ועוד. תחומי הפעילות המסווגים יובאו לאישורה של ועדה משותפת (סודית) לוועדות הכספים וחוץ וביטחון, אך בפיקוח כספי הדוק יותר. מוצע גם לתקן את ההקלות שיש למשרד הביטחון בחוק חובת המכרזים, כך שהן יחולו רק על עסקות בתחומי הפעולה המסווגים.

עמיר פרץ

יו"ר העבודה משחק משחקים מסוכנים מאוד גם מבחינת האמינות האישית שלו וגם מבחינה דמוקרטית. לפני הבחירות הוא הבטיח לקצץ בתקציב הביטחון 2 מיליארד שקל. לאחר שמונה לשר הביטחון הוא התנגד לכל פגיעה בתקציבו, על אף שהבין מצוין כיצד הוא משפיע על התקציבים החברתיים.

פרץ עשה הכל כדי למנוע קיצוץ מינורי של חצי מיליארד שקל בתקציב הביטחון. לאחר המלחמה הוא נוקט מדיניות שאין כל אפשרות להסבירה. פעם הוא מופיע כשר ביטחון ודורש תוספת תקציב של כ-30 מיליארד שקל לביטחון, ופעם הוא מופיע לפגישות עם שר האוצר כיו"ר העבודה ודורש תוספות נכבדות לנושאים חברתיים - ואינו מוכן לוותר על חלק קטן מהדרישות הקואליציוניות של מפלגתו. האם פרץ לא שמע כי הממשלה הפסיקה להדפיס כספים למימון הגירעון ב-85'?

אברהם הירשזון

דומה כי השבוע, בדו-קרב העצבני בלשכת ראש הממשלה, עבר שר האוצר את מבחן הבגרות שלו. אין זה סוד כי הירשזון התמנה לתפקיד שר האוצר בשל קרבתו הרבה לאולמרט. בחודשים הראשונים לכהונתו, נדמה היה כי הירשזון מתקשה להיכנס לתפקיד. התבטאותו התמוהה בפורום קיסריה ("רודפים אותי ואת משפחתי") רודפת אותו עד היום. ביום שני האחרון, כשאולמרט ועוזריו יורם טורבוביץ ועובד יחזקאל קיבלו רגליים קרות וביקשו לשנות מהיסוד את תקציב 2007, התייצב הירשזון על רגליו האחוריות, נתן גיבוי מוחלט לראשי האוצר - ויצא מנצח.

ראש הממשלה הודיע להירשזון כי הוא מקבל את מתווה האוצר. למחרת נשא הירשזון את נאום התקציב, הנאום הטוב ביותר שלו עד היום. ואולם מבחנו האמיתי עוד לפניו - העברת תקציב 2007 בממשלה בשבוע הבא, לנוכח התנגדות של שרים קולניים בש"ס ובעבודה, ואחרי כן בכנסת. מדובר בשתי משימות כמעט בלתי אפשריות, בעיקר השנייה. מרווח התמרון של הירשזון קטן מאוד. שר האוצר החל אתמול לקיים פגישות עם שרי הממשלה בניסיון לשכנע אותם לתמוך בתקציב.

אהוד אולמרט

לראש הממשלה יש עכשיו הרבה מאוד בעיות, במישור האישי והלאומי, ובעיית הכלכלה היא רק אחת מהן, אם כי אין להמעיט בחשיבותה. הדבר האחרון שחסר לאולמרט כעת הוא כלכלה מדדה. הדרך היחידה שלו להעביר את תקציב 2007 היא הגדלת הקואליציה. אם בממשלה עוד ניתן בקושי רב מאוד להעביר את התקציב, בכנסת, עם הקואליציה הנוכחית, הוא לא יצליח להעביר את התקציב גם לא בקריאה הראשונה.

עד כה נרתע אולמרט, ובצדק, מתשלום המחיר הכרוך בהרחבת הקואליציה. יהדות התורה רוצה הרבה כספים (קצבאות ילדים) ולישראל ביתנו תביעות בתחום המדיני. המחיר לא פחת בימים האחרונים, במיוחד כאשר חלק מהשותפים הפוטנציאלים סבורים כי הבחירות בפתח. לזכותו של אולמרט יאמר כי התעשת בזמן מהחלום למחוק את הצעת תקציב 2007 כפי שגובשה באגף התקציבים. בימים הקרובים הוא יצטרך לסייע לאוצר בהעברת תקציב 2007 בממשלה.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"