תשלום בגין שימוש ברכוש המשותף

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

החיים בבית משותף גורמים לא אחת לסכסוכים שונים ואף משונים בין בעלי הזכויות, בין אם על אופן השימוש ובין אם על הזכות לעשות שימוש בחלקים מהבית המשותף. עם רישום הבית המשותף, נרשם בלשכת רישום המקרקעין גם חלק מהמבנה שמוגדר כרכוש משותף. בדרך כלל מסומנים כרכוש משותף חדרי המדרגות, החצרות, הגג וחלקים אחרים שלא הוצמדו באופן ספציפי לדירות עצמן.

על פי הדין, לבעלים של כל דירה בבית המשותף יש חלק יחסי גם בבעלות ברכוש המשותף, בהתאם לשטח היחסי של כל דירה. בעלות זו מקנה מצד אחד אחריות וחבות בכל הנוגע לתחזוקה ולשיפוץ של אותו רכוש משותף, ומנגד יכולה הבעלות להתבטא בזכות לקבל תשלום בגין מכירת חלק מהרכוש המשותף לבעל דירה שמעוניין להרחיב את דירתו.

מה קורה במצב בו אחד הדיירים עושה שימוש בלעדי בחלק מהרכוש המשותף? מקרה כגון זה נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בע"א 1399/02 מזרחי נגד הולצמן. פסק הדין בערעור ניתן ביום 22 ביוני 2006, ובו נסקרו העובדות שלהלן: א' היה הבעלים של שתי דירות בבית משותף וכן של 4/16 מהחלקים ברכוש המשותף. שתי הדירות שבבעלות א' הושכרו לשוכרים שונים. ב' רכש דירה באותו בית משותף והחל לנהל על חלקים מהרכוש המשותף עסקים שונים ללא רישיון עסק: חנות ירקות, מוסך, חנות פרחים ועוד.

ב-92', בעקבות הליך משפטי קודם, הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו התחייב צד ב' לפנות את מרבית השטח שתפס ולנהל עסק מוגבל של מכירת פרחים ביום שישי בלבד. צד ב' הפר את הסכם הפשרה וצד א' הגישו תביעה נגדו, בה נתבעו בין היתר דמי שימוש בגין השימוש שעשה צד ב' ברכוש המשותף.

בית המשפט השלום קיבל את התביעה ברובה, וקבע ממצאים עובדתיים לפיהם צד ב' אכן הפר את הסכם הפשרה ועשה שימוש ברכוש המשותף לצרכים מסחריים. קביעות אלה מבוססות על עדויות הצדדים, תמונות וביקור שערכה השופטת במקום.

לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור וערעור שכנגד. צד ב' העלה כמה טענות, ובהן שמבחינה משפטית צד א' אינו זכאי להגיש נגדו תביעה כספית בגין השימוש ברכוש המשותף, מאחר שהדירות של צד א' היו מושכרות, ויחד עם השכירות "נפרד" למעשה צד א' גם מהחלקים ברכוש המשותף, אשר הושכרו לשוכרי הדירות.

בית המשפט דחה טענה זו, ובהסתמך על כמה סעיפים בחוק המקרקעין ועל דיני עשיית עושר ולא במשפט, קבע כי הבעלים של הדירות זכאי לתבוע תביעות מגוונות, בהן גם תביעה כספית, בנוגע לשימוש שעושה אחר ברכוש המשותף, וזאת גם אם הדירות מושכרות לשוכרים.

בנוסף טען צד ב' כי לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, אין לפסוק לצד א' תשלום כלשהו, מאחר שצד א' לא נפגע מהשימוש שעשה צד ב' מבחינה כלכלית ולא נגרם לו חסרון כיס. בית המשפט דחה גם טענה זו, ופסק כי אמנם לבית המשפט נתונה הסמכות שלא לקבוע פיצוי במקרה שהתובע לא סבל מחסרון בגין השימוש של הנתבע, אך מדובר בשיקול דעת שבנסיבות המקרה הנדון, לא היה ראוי להפעילו.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"