להמשיך להשקיע באירופה - למרות הקריאות לחרם

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

בריסל. בעוד ישראל מלקקת את פצעי התבוסה במשאל החרם הבריטי על מוסדות השכלה גבוהה, בא האיחוד ומציע תרופת נגד: העמקת דריסת הרגל המדעית של ישראל באמצעות תוכנית המו"פ החשובה באירופה. תוכנית המסגרת השביעית (FP7), שתפעל ב-2013-2007, מאפשרת לחברות וגופים אקדמיים להתחרות על מימון אירופי לפרויקטים חדשניים בתנאי שהממשלה משלמת "דמי כניסה".

בשלב זה עדיין לא ברור כמה תידרש ישראל להשקיע; המגעים בנושא בין הנציבות האירופית למשרדי הממשלה בעיצומם, אבל מדיווחים ראשוניים מתברר כי היא תידרש להקצות כחצי מיליארד יורו בפריסה לשבע שנים, סכום הגבוה ב-40% מההשקעה שלה בתוכנית המחקר השישית (192 מיליון יורו לארבע שנים).

בשעה שחרב הקיצוצים מונפת, מתלבטים במשרדי האוצר והתמ"ת אם יש הצדקה להשקעה כה משמעותית. סעיפי תקציב אחרים, כמו תקציב המדען הראשי, חוו כרסום בשנים האחרונות וזקוקים נואשות לתוספת; בפקידות הבכירה סבורים כי השתתפות ישראל חיונית אבל הדרישה האירופית מופרזת. גם בחוגי התעשייה והאקדמיה בישראל הדעות חלוקות. האוניברסיטאות תמימות דעים באשר ליתרונות הגלומים בתוכניות המו"פ האירופיות: בעשור שחלף מאז החלה להשתתף בהן, היתה ישראל מעורבת בכ-1,000 פרויקטים פאן-אירופיים ובארבע השנים האחרונות הובילו חברות וגופים אקדמיים מישראל מאות מיזמים וקונסורטיומים. חברות ישראליות נחשפו לשיטות עבודה ולטכנולוגיות מתקדמות שהזרימו ידע ניכר לישראל. חלקן פיתחו כתוצאה מכך מוצרים חדשניים שנהפכו ללהיטי יצוא.

מצד שני, כמה גורמי תעשייה סבורים כי ישראל מתקשה לקצור את פירות ההשקעה המצטברת בתוכניות המו"פ האירופיות, שהסתכמה עד כה ב-450 מיליון יורו. לדבריהם, המבנה המוצע של המסגרת החדשה יקשה על חברות מישראל להשתלב בפרויקטים מסוימים בתחומי התעופה האזרחית, החקלאות, הרפואה והתחבורה.

ישראל כבר הודיעה לאיחוד כי תשתתף ב-FP7, אבל בפועל יסתיים המו"מ רק לקראת הסתיו. אם ישראל תיסוג ממנו, יתקבל הדבר באופן שלילי ביותר בבריסל. אירופה מעוניינת בטכנולוגיה וברוח היזמות של ישראל. בימים שבהם נדונות יוזמות נידוי וחרמות למיניהם, מצטיירת הלהיטות האירופית להשתלבות ישראל ב-FP7 כמעט כסטייה. אלא שהנכונות האירופית אינה מקרית. תוצאות הבחירות בישראל אותתו לאירופאים על דבקות בקו מדיני פרגמטי.

ההכרה הזו מיתרגמת למערכת קשרים אינטנסיווית במישור הפקידותי והמיניסטריאלי שאינה זוכה לחשיפה תקשורתית. כך למשל, חתמה ישראל על הסכם סחר נוסף בסוף פברואר, "פרוטוקול ההרחבה", אשר החיל את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד גם על עשר המצטרפות החדשות ממזרח אירופה והים התיכון. בניגוד לכותרות הפסימיות מלונדון ופאריס, אירופה חותרת להפוך את ישראל לחלק מהמרחב הטכנולוגי, המשפטי והמסחרי שלה. לצד המאמצים הללו, חל שיפור בנתוני הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי בשנתיים האחרונות.

למקבלי ההחלטות בישראל נקרתה שעת כושר נדירה. המו"מ על מסגרת המו"פ השביעית והשתלבות של ישראל ביוזמת השכנות יאפשרו דריסת רגל משמעותית בשוק תחרותי, נוקשה ובלתי מפרגן. מהלך ההתקרבות ישפיע על הצביון הפיננסי והכלכלי של ישראל בשנים הקרובות ואולי גם על יחסיה עם ארה"ב.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"