חיים בצל הסכנה

בשבועות האחרונים התרחשו כמה אסונות שבהם איבדו דיירים את בתיהם ברגע. מומחי בנייה מתריעים זה זמן רב על מצב תחזוקה ירוד של עשרות אלפי מבנים בישראל, אך למרות זאת אין מי שייקח אחריות. מי יציל את הבית שלכם?

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

איך תימנע משריפה?
זו לא היתה הפעם הראשונה שבה התלקחות מקומית התפשטה וגרמה לנזק רב. חודש לפני כן פרצה שריפה במגדל מגורים בן שמונה קומות ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקוה. 45 דיירים נפגעו משאיפת עשן וחיילים מפיקוד העורף הוזעקו למקום מחשש לקריסת הבניין. 12 דירות נפגעו באופן קשה ולרבות אחרות נגרמו נזקים קלים.

עוצמת ההרס בשני המקרים לא הפתיעה מומחי הנדסה. לדבריהם, דליפות גז, דליקות או פיצוצים חבלניים יסבו נזק לכל מבנה, ואולם היקף הנזק קשור ישירות למצבו ההנדסי של המבנה ואיכות התחזוקה שלו. "המערכות בבניינים מתבלות עם השנים", מסביר נתן חילו, מנהל האגף הטכני של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל. "למשל, צינור הגומי שמחבר את צינור הנחושת עם כירת הגז מתכלה, ומערכות החשמל מאבדות מחוזקן. איכות ירודה של מערכות כאלה עלולה לגרום לשריפות ולהרס רב".

סגן מפקח כבאות ראשי, חיים תמם, מחזק את דבריו: "מבנים ישנים הופכים לא אחת למלכודות אש. כאשר בנו אותם לא הקפידו על הסדרת מסתורי כניסה ובניית שני חדרי מדרגות ומיגונם. כתוצאה מכך חדר המדרגות אינו ממוגן מפני אש ואף פתוח לכל הדירות - כך שכל שריפה הפורצת באחת מהן הופכת אותו למלכודת אש ועשן שלא ניתן להימלט ממנה".

לא רק מערכות החשמל והגז מתבלות - גם שלד הבניין חשוף לפגעי הזמן. המנהל המקצועי של מכללת בילדינג במרכז הבנייה הישראלי, רפי מימון, מסביר: "רטיבות, פליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני לאוויר, מלח - כל אלה גורמים לירידת החומציות (PH) של הבטון, להיחלשותו ולהתפוררותו. אז נחשפת הפלדה שביסודות המבנה לאוויר, מחלידה, מתנפחת ומביאה בתהליך מתמשך להתבקעותו של המבנה".

מקרה שכזה התרחש בחודש ינואר האחרון בתל אביב. גרם מדרגות בבניין מגורים בקרית שלום בתל אביב קרס, ובבדיקה הנדסית התברר כי חלחול מי גשמים הביא לפגיעה בלתי הפיכה ביסודות המבנה. 14 המשפחות שהתגוררו במקום פונו והמבנה נהרס.

"המבנים הרגישים ביותר הם אלה שנבנו לפני 1980, השנה שבה הותנה מתן היתר בנייה בעמידה בתקן ת"י 413 לעמידות מבנים ברעידות אדמה", אומר יו"ר איגוד מהנדסי הערים פול ויטל. לדברי ויטל, בישראל עדיין קיימות עשרות אלפי יחידות דיור אשר נבנו בעבר בחופזה, ללא פיקוח וללא עמידה בתקנים הנדרשים כיום.

הבעיות מתחילות עוד בשלב התכנון

ליקויי הבנייה במבנים ישנים והסכנות הטמונות בהם ידועים כמעט לכל העוסקים בתחום. העניין קיבל משנה תוקף בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים ומקומות ציבור, בראשות השופט ורדי זיילר, שפורסם בדצמבר 2003. הוועדה הוקמה לאחר התמוטטות התקרה באולמי ורסאי בירושלים במאי 2001, שגרמה למותם של 23 בני אדם.

הדו"ח הצביע על בעיות רבות בענף הבנייה. בתחילתו ציינו המחברים: "משהתוודענו לבעיות ניצבנו המומים מול עוצמת אי הסדר שיש בענף". הם הדגישו שהבעיות מתחילות עוד בשלב התכנון, משום שחוקי הבנייה מסובכים, סותרים ולא שלמים, ונקבעים על ידי יותר מעשרה משרדי ממשלה ועוד עשרות רשויות מקומיות, מוסדות תכנון ומכוני תקנים.

הדו"ח המליץ על שינויים שונים בענף הבנייה - ובראשם ריכוז כל ענייני הבנייה, כולל החקיקה, הארגון, המדיניות והבקרה, בידי משרד בנייה נפרד או לפחות בידי יחידת סמך מקצועית ועצמאית במשרד ממשלתי.

עם זאת, מתברר כי שנתיים לאחר פרסום הדו"ח עוד אין גורם אחראי מרכזי, במיוחד בכל הקשור לנכסים פרטיים. משרדי הממשלה מושכים ידיהם מטיפול בנכסים הפרטיים, והרשויות המקומיות מצדן מתקשות בהסדרת מנגנוני פיקוח יעילים בגלל חוסר תקציב. "אף אחד לא מטפל באופן מוסדר בבדיקת מבנים", אומר מימון. "בדרך כלל הרשויות מגיעות אל אתרים רק בעקבות תלונות תושבים או לאחר שאירע אסון. אין מנגנון מוסדר לעריכת ביקורות שכאלה, הכל אקראי".

העיריות מתגייסות

אין אמנם פיקוח מוסדר מצד הרשויות, אך בשלושת האירועים האמורים היו אלה העיריות שהגישו את הסיוע לתושבים לאחר התרחשות האסון. בפתח תקוה פינתה העירייה כ-30 דיירים לבתי מלון, הקימה תאורת חירום, גייסה צוותי ניקיון והציבה שמירה על כל אחת מקומות הבניין. עלות הטיפול הוערכה בעשרות אלפי שקלים, שהגיעו כולם מהתקציב העירוני. עיריית חיפה פינתה 32 דיירים לבתי מלון ולבתי אבות סמוכים, העניקה תלושים בשווי 250 שקל לכל דייר, מימנה בחינה הנדסית של הבניין, שכרה קבלנים לביצוע חיזוקים ואף שילמה לחברת שמירה אשר איבטחה את הבניין 24 שעות ביממה. ההערכות הן כי הטיפול במקרה עלה לעירייה כ-2 מיליון שקל. בתל אביב סייעה העירייה במציאת דיור חלופי מיידי לדיירים. העלות היתה כמיליון שקלים, שהגיעו מהתקציב העירוני.

ברשויות אומרים כי המצב הקיים בעייתי מאוד. "על העירייה נאסר לשקם או לסייע בשיקום רכוש פרטי, ובנוסף היא אינה מעוניינת ביצירת תלות בשירותיה, שכן אין כל תקציב ייעודי למקרים כאלה", אומר סמנכ"ל עיריית פתח תקוה, רונן צברי. "עם זאת, מבחינה אנושית לא יכולנו לזרוק אנשים לרחוב". ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מזהה אף הוא את הדילמה: "אני בעצמי עורך דין, ויודע כמה זמן נמשכים תהליכי תביעות הביטוח. אמנם אין לנו כל תקציב מיועד לסיוע, אבל צריך להבין שעולמם של 32 תושבים חרב עליהם ולא ניתן להפקירם במצבם".

האחריות מוטלת על בעל הנכס

אז מי אמור לפקח על תהליכי השחיקה במבנים? מי נושא באחריות כאשר בניינים מתמוטטים? ומי אמון על בדיקתם ההנדסית השוטפת?

"בעלי הדירות הם שחייבים לבצע בדיקות תקופתיות במבניהם ולתקן את הדרוש תיקון", אומר מנהל מינהל תכנון והנדסה במשרד השיכון, יוסקה מנור. "בכל שנה אנו חושפים בשיכוני חברות ממשלתיות כמו עמידר ועמיגור עשרות מבנים הסובלים מבעיות קונסטרוקציה קשות", מספר מנור. "בימים אלה אנו מטפלים בעשרה אתרי שיכונים שבהם נחשפו מבנים שלמים הסובלים מתחזוקה לקויה ומפגעי הזמן". הרשויות המקומיות אמנם אחראיות על זיהוי מבנים מסוכנים מתוקף חוקי העזר העירוניים, ואולם הן מחייבות את הדיירים לתקן את הליקויים על חשבונם.

בשורה התחתונה, האחריות מוטלת על בעל הנכס עצמו - והדבר יוצר מצב בעייתי. ראשית, בניינים ישנים סובלים מבעיות הנדסיות חמורות יותר, אך מאוכלסים בדרך כלל על ידי שכבות חלשות של האוכלוסייה. כתוצאה מכך הדיירים אינם להוטים לעקוב אחר מצב הבתים ולבצע תיקונים משום שהדבר עולה כסף רב. מימון אומר כי שיקום חזיתות ועבודות קונסטרוקציה בבניין בן 4 קומות עשוי לעלות כרבע מיליון שקל. שנית, גם כאשר הדיירים מאתרים בעיות הם אינם ממהרים לדווח עליהן ומנסים לטייח את הליקויים, כדי שהדבר לא ייוודע לחברות המבטחות את נכסיהם.

לפני כשבועיים קיבל הצורך בשינוי המצב חיזוק. מנכ"ל משרד השיכון, שמואל אבואב, החליט באופן תקדימי להקצות סעיף מיוחד בתקציב המשרד לטיפול בדיירים שנדרשו לעזוב את בתיהם באופן בלתי צפוי. הסעיף מתייחס לא רק למקרי אסון, אלא גם לדיירים שהרשויות הכריזו על בתיהם כמסוכנים למגורים. מדובר ביוזמה ראויה ביותר - אך יומרנית. מדוע? משום שמשרד השיכון התחייב אמנם לסייע לדיירים, אך "העריך" כי התקציב שיידרש לכך יהיה 5 מיליון שקל בשנה.

"סיפרו לי על הסכום בעת שנהגתי וזה כמעט עלה לי בתאונת דרכים בגלל הצחוק שבו נתקפתי", מספר בכיר במרכז השלטון המקומי. הסעיף החדש הוא אמנם צעד בכיוון הנכון, אך צעד קטן מאוד. בנוסף, המהלך מנציח את מדיניות "כיבוי השריפות", אינו מציע ראייה כוללת של הבעיה ואף אינו מעוגן בחקיקה. יותר ויותר קולות קוראים עתה לנטישת הפתרונות הזמניים והתוויית מדיניות בין-משרדית מושכלת לטיפול יעיל וכולל בהיחלשות מבני המגורים.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"