זמן להעז

א', מהנדס בן 33, החליט לפני חצי שנה לעזוב את עבודתו באחת מעשר החברות הגדולות בישראל ולפתוח סטארט-אפ. הוא עבד בחברה הוותיקה במשך ארבע שנים, הוביל שם צוות טכני להישגים מרשימים ומסלול הקידום בחברה היה פתוח בפניו. אבל א' החליט לנסות את מזלו ולהעז.

הוא השתלט עם אחיו על המחסן בבית ההורים ומשם מנסים השניים להמציא יישום מעניין בתחום האינטרנט. האח עובד על פיתוח התוכנה, וא' מתרוצץ בין שחקנים שונים בשוק האינטרנט הישראלי במטרה לעניין אותם ביישום שלו. א' משוכנע שיש לו המצאה נהדרת, ואם אנשי MSN או גוגל יכירו בכך הוא יצליח בגדול. אנחנו, חבריו, מחזיקים לו אצבעות ומתים כבר לראות מה יהיה בסוף.

א' שחי בינתיים על חסכונותיו, הקציב לעצמו שנה לצורך ההרפתקה הזו. אם ייכשל, הוא יכול לחזור לחברה שבה עבד קודם לכן, להשתלב בחברה אחרת או לחזור לצבא (שם שירת בתפקיד בכיר). אם יצליח - השמים הם הגבול. הוא כבר מפנטז על כותרות העיתונים: "האחים כהן מכרו לגוגל חברה ב-25 מיליון דולר".

א' לא לבד. כל מי שיסתכל קצת סביבו, ימצא חברים, מכרים וקרובים שנותנים לעצמם צ'אנס בימים אלה. אחרי ארבע-חמש שנות הסתגרות והיצמדות למשרות בטוחות ויציבות, רבים חשים בטוחים מספיק לוותר על היציבות התעסוקתית ולנסות את מזלם עם מיזמים חדשים, סטארט-אפים, פתיחת עסקים עצמאיים ודילוג לתפקידים נחשקים יותר - לא רק בהיי-טק, אלא בכל התחומים. הססטיסטיקה אמנם מלמדת שרבים מהם ייכשלו, אבל בסופו של דבר ברור שכולנו ניהנה מפריחתם של עסקים חדשים שכן ישגשגו וייצרו מקומות עבודה ופעילות עסקית ממשית.

איציק רוזנשטיין, בן 50, פיתח סינר צבעוני שמאפשר הנקה פרטית גם במקום ציבורי, ורצועה אלסטית רחבה שמכסה את הבטן ופוטרת את המשתמשים בה מהצורך למשוך את החולצה למטה כל הזמן. נשים יידעו להעריך את הפטנט הזה. (עמ' 8)

ליאור טאו, בן 29, מציע מכשיר המפזר ריחות ייחודיים שמתאימים למותגים שונים, חודרים לתת-מודע של הלקוחות וגורמים להם לקנות יותר. משווקים ופרסומאים ישתוקקו ודאי לבדוק את הפטנט הזה. (עמ' 10)

ואורי גורלניק, בן 47, החליט לפתוח בישראל מעבדת פילם לסרטים בתמיכה של קודאק העולמית, על מנת למשוך מפיקים אמריקאים לצלם כאן סרטים. חובבי קולנוע ישמחו אם העסק הזה יצליח. (עמ' 14)

בישראל נפתחו בשנה הקודמת עשרות אלפי עסקים חדשים והנתונים של הרשות לעסקים קטנים מצביעים על כך שמ-2004 מספר העסקים שנפתחים כאן גדול ממספר הנסגרים. זה לא היה כך בארבע שנות המיתון והאינתיפאדה.

למרות עליית החמאס וחוסר הוודאות בתחום המדיני-ביטחוני, אביב 2006 נראה כמו עיתוי טוב להתחדשות, ליזמות ולנטילת סיכונים. אחרי שנות הסתגרות בבונקר, היצמדות לכסא ולתלוש המשכורת הבטוח (למי שמזלו שיחק לו והוא לא פוטר בתקופת המשבר), משהו באוויר מרמז שזה הזמן להעז ואולי גם להצליח.

האמנם? זאת נדע בגיליונות החגים הבאים, כשנעקוב אחר כ-20 היזמים החדשים שמספרים כאן את סיפוריהם.

-

עורכת המוסף: גלי ברגר

-