קבוצת ליברמן ביקשה לפסול את פסק הבורר שמתח עליה ביקורת נוקבת

בקשתה של קבוצת ליברמן לפסול את הבורר, השופט בדימוס ישי לויט, מהמשך ניהול הבוררות בינה לבין מפרק חברת ארט בי הפולנית, עו"ד אליהו מירון, הוגשה לפני תשעה חודשים, בתחילת יולי 2005. הבוררות מתנהלת זה שנים, וזמן קצר לפני שהוגשה הבקשה נמסר פסק בורר חלקי של לויט.

על פי פסק הבורר, קבוצת ליברמן שהיתה מבעלות השליטה בפז ונציגיה בישראל - צדיק בינו ועוה"ד רם כספי, צבי אגמון ויהושע רוזנצוויג - רימו את מפרק ארט בכך שהסתירו ממנו העברת תשלום נוסף בסך 17 מיליון דולר לאנשי העסקים הפולנים בוגוסלב בגשיק ואנדרי גונשיורובסקי, בעלי השליטה בארט בי, כדי שיסכימו למכור את מניות פז שרכשו ממנה בעבר.

כחלק מהבקשה לפסול את לויט טענה הקבוצה כי הגיע לידיה מידע חדש, שלפיו ללויט היתה נגיעה אישית לפז שאותה לא גילה לצדדים לפני שקיבל על עצמו את תפקיד הבורר. לטענת קבוצת ליברמן, יומיים לאחר שמסר לויט את חלקו הראשון של פסק הבוררות נודע לה כי זמן קצר לפני מינויו לבורר ב-2002 הוא ניהל מו"מ ממושך עם פז להקמת תחנת דלק על מגרש בחדרה הנמצא בבעלות לויט ובני משפחתו.

קבוצת ליברמן טענה בבקשה כי ברגע האחרון פז נסוגה מהעסקה ולמעשה בכך נגרם ללויט נזק כלכלי הנאמד ב-2.2 מיליון שקל. לטענת קבוצת ליברמן, פרשת תחנת הדלק התגלתה במקרה רק לאחר הפרסום בעיתונות של פסק הבורר של לויט, שבו יש קביעות חמורות נגד התנהלות קבוצת ליברמן בפרשת הקבוצה הפולנית, ובעיקר נגד נציגיה בישראל ובראשם בינו.