נדחתה תביעת פיצויים שהגיש עורך דין נגד ראש ההוצל"פ; זהות השופט הנתבע הוסוותה

במשך שנתיים התעלם עורך הדין מהחלטות ראש ההוצאה לפועל, שהודיע כי ישקול לשלול ממנו את שכר הטרחה; כשלא קיבל שכר הגיש תביעת פיצויים אישית נגד ראש ההוצאה לפועל

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

מיהו ראש ההוצאה לפועל שעמד במרכז תביעת פיצויים שהגיש עו"ד גד פלד?

התשובה לכך אינה ברורה מאחר שזהות ראש ההוצאה לפועל נותרה עלומה בפסק הדין שניתן בימים האחרונים ודחה את התביעה.

מדובר בתביעת פיצויים בגין רשלנות נטענת של אחד מראשי ההוצאה לפועל במדינת ישראל.

התביעה הוגשה לפני כשנה לבית משפט השלום בירושלים ודן בה השופט דוד מינץ.

פסק הדין עצמו הופץ על ידי דוברות בתי המשפט ואולם מתוכו לא ניתן ללמוד מי הנתבע במשפט.

השופט מינץ נוקט בלשון עמומה כאשר הוא כותב בפסק הדין כי התובע עתר לפיצויים מהנהלת בתי המשפט בגין נזקים שנגרמו לו "מפעולות שיפוטיות של ראש ההוצאה לפועל", ובסוגריים מוסיף השופט "לא בבית משפט זה".

מכך ניתן להבין כי לא מדובר בראש ההוצאה לפועל בירושלים, אך לא ניתן להבין באיזו הוצאה לפועל כן מדובר. ניסיון לגלות את זהות הנתבע באמצעות מאגר התיקים הממוחשב של בתי המשפט נכשל אף הוא מכיוון שהתיק אינו מופיע במאגר הכולל פרטים על כל תיקי בית המשפט.

הדיון התמקד באחריות הנהלת בתי המשפט

סכום התביעה היה 30 אלף שקל והיא הוגשה תחילה גם נגד ראש ההוצל"פ עצמו.

בהמשך, לבקשת הנהלת בתי המשפט, התביעה נגדו נדחתה על הסף והדיון התמקד בעניין אחריותה השילוחית של הנהלת בתי המשפט כלפי מחדליו של אותו ראש הוצאה לפועל.

מפסק הדין עולה כי לפני יותר מ-11 שנה מונה עו"ד פלד ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל וזאת בין השאר לשם מכירת נכס מעוקל בתיק. הנכס נמכר ביוני 2001; לפי הנאמר, הכונס לא פעל כפי שנדרש בשורת החלטות של ראש ההוצל"פ שמפורטות בהחלטה, עד שהאחרון הודיע לו כי ישקול לשלול ממנו את שכר טרחתו ובכלל זה גם החזרת שכר הטרחה שכבר קיבל לידיו. לאחר שהנכס נרשם על שם הקונים הורה ראש ההוצל"פ לחלק את כספי התמורה שהתקבלו בין הנושים, מבלי לשלם לכונס.

בעקבות פניית הכונס כמה ימים לאחר מכן, הורה לו ראש ההוצל"פ לערוך את חישוב שכרו לפי התקנות והכונס הודיע כי מגיעים לו 18 אלף שקל.

על כך קבע ראש ההוצאה לפועל כי לא זו בלבד שהחישוב אינו נכון, אלא ש"נראה כי בינתיים מחמת טעות, עניין שכר הטרחה של הכונס לא נלקח בחשבון בעת חלוקת הכספים ממכירת הנכס".

הוא פסק לו שכר בסך 7,600 שקל בלבד והורה על עיכוב חלוקת כספים נוספת מהתיק כך שכל סכום שיצטבר בו יועבר תחילה לכונס.

הכונס ערער על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי, ולפני כחצי שנה התקבל ערעורו ונפסק לו הסכום שנדרש על ידו.

לדברי השופט העובדה שערעורו של הכונס התקבל היתה רק "בשל כך שהצדדים האחרים לא התייצבו לדיון בערעור, לא גילו בו עניין, ואיפשרו לתובע לקבל את מלוא תאוותו".

"לא רשלנות בוטה או חמורה מאוד"

הכונס, שקיבל בפועל רק 7,700 שקל הגיש תביעה לתשלום היתרה וכן פיצויים בגין עוגמת נפש וטרחה מיותרת. טענתו של התובע היא כי כתוצאה מרשלנותו של ראש ההוצאה לפועל לא שולם לו שכר טרחה בעת חלוקת הכספים.

השופט מינץ דחה כאמור את התביעה; לדבריו, המקרה כאן אינו נופל לאותם סוג "מקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד או חמורה מאוד", שבגינם יש להטיל אחריות נזיקית על המדינה בשל עוולה שביצע נושא משרה שיפוטית במסגרת תפקידו.

לדברי השופט, במקרה זה פעולותיו של ראש ההוצאה לפועל אינם חורגים במידה חמורה מנורמת התנהגות סבירה, ולכל היותר, ואם בכלל הם מהווים רשלנות ברמתה הרגילה.

עוד קובע השופט מינץ כי ממילא להחלטת ראש ההוצאה לפועל לא היתה נפקות מעשית וממשית שכן הוא החליט ששכר התובע יעמוד על 7,600 שקל, סכום אותו קיבל והשגה על החלטה זו הינה בדרך ערעור כפי שנעשה ולא תביעת פיצויים אישית.

השופט מינץ הוסיף כי אף אם היה סבור כי ראש ההוצל"פ התרשל בתפקידו כי אז היה מקום לקבוע כי לתובע אשם תורם לא מבוטל לגרימת הנזק, ולו ברמה המוסרית.

לדבריו התעלם הכונס במשך שנתיים מהחלטות רבות של ראש ההוצאה לפועל גם בנושא רישום הדירה וגם בנושא הגשת הדו"ח.

"הוא הותיר את ראש ההוצאה לפועל מיותם מכלי פרקטי ומעשי להשלים את הליכי הכינוס". בכך, נקבע, נהג התובע עצמו שלא כשורה. יתרה מכך, אומר השופט, התובע טען כי לא הגיש בקשה לפסוק את שכר טרחתו במועד כי לא ידע על השלמת רישום הדירה, זאת משום שבפועל ביצוע העברת הדירה הופקדה על הקונה ולא עליו.

על כך אומר השופט כי טענה זו "היתה כחרב פיפיות בידיו של התובע", שכן דווקא ממנה ניתן ללמוד על אשמו התורם לגרימת הנזק לו טען. "לו אפוא היה התובע במשפט עושה את תפקידו כדבעי כפי שמתחייב מהדין הוא היה מסיים את תפקידו ככונס נכסים בצורה מסודרת".

לדבריו, העובדה שהתובע הגיש את בקשתו לקבל שכ"ט באיחור רק מחזקת את המסקנה שהוא לא היה מעורה בנעשה בתיק אלא פעל בו כסומא באפילה.

לדברי מינץ, החוק מורה כי ראש ההוצל"פ "רשאי" לקבוע את שכרו של הכונס, "רשאי ולא חייב". משמע כי לא מוטלת עליו חובה לפסוק את שכר הכונס בכל מקרה, וודאי לא מיוזמתו בנסיבות שכאלו.

בשולי הדברים ציין מינץ כי התובע נאחז בהערת ראש ההוצל"פ כי טעה שלא לקח בחשבון את שכר טרחתו, ואומר כי מכאן יש ללמד שראש ההוצל"פ בעצמו הודה במחדל. "כשלעצמי איני רואה בהערה מעין זו הודאה ברשלנות ויש בה לכל היותר הבעת צער על כך שהכונס לא זכה לקבל את שכרו במועד, וזאת מבלי להצביע על מקור הטעות וזהות הטועה", נכתב בפסק הדין.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?