5 השקעות שלא חשבתם עליהן

הן לא מוכרות - לא לציבור המשקיעים בבורסה, וספק רב אם גם לרוב הפעילים בענף הנדל"ן. אבל הנה הן לפניכן, 5 מניות של חברות נדל"ן קטנות יחסית - אבל עם פוטנציאל גדול

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

רבד

למה כן? רבד מוכרת יותר בתור החברה שבנתה את מגדלי היוקרה בית פלטיניום ברחוב הארבעה בתל אביב, אבל גולת הכותרת של פעילותה העסקית בשנים האחרונות היא בחו"ל. רבד רכשה בשנים האחרונות נכסים בארה"ב וקנדה בעשרות מיליוני דולרים, ופוטנציאל ההשבחה שלהם רב.

הרווח הנקי של החברה עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 4.8 מיליון שקל, אבל הנתון הזה קצת מטעה. בענף הנדל"ן נהוג לבדוק גם את ה-FFO - הרווח הכלכלי למניה, שמנטרל הפחתות חשבונאיות ומודד את הרווח הכלכלי של החברה. ובכן בחינה של ה-FFO של רבד מעלה כי מתחילת השנה הוא הסתכם ב-8.9 מיליון שקל - כפליים מהרווח בתקופה המקבילה. יתרון נוסף של רבד לציידי המציאות טמון בעובדה שמדובר בחברה שנסחרת במחיר הנמוך משמעותית מהונה העצמי.

למה לא? מניות רבד, כמו כל החברות הקטנות, סובלות מסחירות דלה יחסית. מבט על תנועות בעלי העניין בחברה מעלה כי בעל עניין בשם שלמה אופנהיים - המחזיק כיום בכ-5.2% מהמניות - נמצא במגמת מכירה. מעבר לסימני השאלה, יכולות המכירות הללו ליצור לחץ שלילי על המניה.

יהודה שטאנג

למה כן? שטאנג היא חברת תשתיות ותיקה, שמניותיה עד לאחרונה נדחקו לתחתית החבית בבורסה - אבל נראה שהמגמה השתנתה. אחרי הפסד מצרפי של 11 מיליון שקל ב-2004-2001, צברה החברה רווח נקי של 3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2005. וזה לא במקרה. לשטאנג כמה פרויקטים גדולים שבהם היא מעורבת - כמו פרויקט שיקום תשתיות הביוב ביפו (זוכרים את צינור הביוב המכוער שהונח בשדרות ירושלים?). היא שותפה בביצוע התשתיות לקראת פרויקט הרכבת הקלה בת"א, ומבצעת פרויקטים בתחום הביוב בהרצליה ובערים נוספות, תוך ניצול ההתמחות שלה בתחום. מבט על הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השלישי מלמד על צבר הזמנות של 52 מיליון שקל.

בד בבד הונפקה באחרונה חברת תשתיות אחרת, בשם מלרג. מלרג גדולה בהרבה משטאנג, וגם רווחיות יותר, אבל השוואת ביצועים בין השתיים מעלה כי שטאנג למעשה מתומחרת בחסר ביחס למתחרה הגדולה.

למה לא? חולפים לא מעט ימים בין כל שתי עסקות במניות שטאנג. כמו כן, בעלי השליטה בחברה לא טומנים ידם בצלחת. אחרי שנים קשות שבהם ויתרו על חלק מדמי הניהול, משלמת כיום שטאנג לבעליה כ-150 אלף שקל לחודש, שיוצרים תשלום שנתי של 1.8 מיליון שקל - בהחלט לא סכום מבוטל עבור חברה קטנה יחסית.

א.ורדינון

למה כן? אצל רבים מקושר השם ורדינון למצעי המיטה הידועים. לפני כארבע שנים פיצל דן ורדינון, בעל השליטה בחברה, את פעילות קבוצת ורדינון ל-2 חברות נפרדות שרשומות למסחר בבורסה. חברת אחת, ורדינון טקסטיל, מרכזת את פעילות הטקסטיל המסורתית. החברה השנייה, א.ורדינון שמה, עוסקת בעיקר בתחום הנדל"ן המניב. מלבד נכסים היסטוריים בפ"ת ובת"א, מחזיקה ורדינון גם ב-43% ממניות חברת נדל"ן הונגרית שבשנים האחרונות תפסה תאוצה בכל הקשור להיקפי פעילותה. היא מחזיקה בכמה בנייני משרדים, פארק תעשייתי ובתוכניות להקמת מרכזי מסחר (קניונים) ב-10 ערי שדה - כולן בהונגריה.

למה לא? קשה מאוד לדלות פרטים על שוויה הכלכלי של פעילות הנדל"ן ההונגרית של ורדינון - שאמורה למעשה להקרין באופן דרמטי על שוויה של החברה כולה. בנוסף, מחירי מניות ורדינון גבוהים מאוד (כ-160 שקל למניה), והסחירות בהם אפסית.

צ. צרפתי

למה כן? אמנם מדובר בחברה מפסידה, ואולם צ.צרפתי יכולה בקלות ליהפך להשקעה אטרקטיווית בהרבה אם יחול שיפור כזה או אחר בענף הבנייה למגורים שבו היא פעילה.

חשוב גם לשים לב לתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת. זה הסתכם מתחילת השנה ב-9.1 מיליון שקל, בהמשך לתזרים של 35 מיליון שקל ב-2004, שהסתיימה בהפסד של 6.8 מיליון שקל. התזרים החזק איפשר לחברה להוריד בעשרות מיליוני שקלים את החובות שלה למערכת הבנקאות.

למה לא? כאמור, מדובר בבחברה מפסידה, ולא נעים להשקיע בחברה לא רווחית. רמות המינוף הנוכחיות של החברה יוצרות לה הוצאות מימון שמעבירות אותה להפסד.

בוני התיכון

למה כן? לאט ובזהירות נהפכת בוני התיכון לאחת החברות הקבלניות הגדולות בישראל. שימו לב למספרים: נכון להיום בונה החברה יותר מ-1,500 יחידות דיור ברחבי ישראל, ובצנרת יש תוכניות לפרויקטים שבהם כמה מאות יחידות דיור נוספות. בוני התיכון לא מנסה להמציא את הגלגל - היא בונה בעיקר באזורי ביקוש (כמו עיר ימים בנתניה, מודיעין, פתח תקוה אשדוד ועוד) - האזורים שבהם נמכרות מרבית הדירות בישראל. הנתונים הפיננסים שלה מצביעים על רווח תפעולי של 19 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ועל רווח גולמי של 110 מיליון שקל נוספים הגלום בפרויקטים שהיא בונה, שעדיין לא הוכר בדו"חות הכספיים.

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים