התמונה של דרעי חשפה את הסוד של האסיר יפת

זה 5 שנים מנהל אסיר לשעבר הליכים משפטיים בטענה שתמונה של האסיר אריה דרעי ב"ידיעות אחרונות" הסגירה ברבים את היותו בכלא; בשבוע שעבר הגיש תביעה נגד מועצת העיתונות בדרישה שתפסיק את פעילותה הציבורית

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

לפני חמש שנים, בספטמבר 2000, הסב האסיר לשעבר אריה דרעי לשולחן בחצר כלא מעשיהו. מצלמתו של צלם העיתון "ידיעות אחרונות" הנציחה את הרגע, והתמונה פורסמה למחרת בעמוד הראשי של העיתון תחת הכותרת "דרעי מאחורי הסורגים".

עם דרעי הסבו לשולחן עוד כעשרה אסירים, בהם גם האסיר יפת. יפת, שגורס כי פעל יחד עם אשתו להסתיר בכל דרך את עצם שליחתו לכלא, טוען כי פרסום התמונה חשף אותו ברבים, הסגיר את סודו וגרם לו לנזקים כבדים.

מאז פורסמה התמונה מנהל יפת הליכים משפטיים נגד העיתון. בקשות שהגיש לאסור את פרסום התמונה לא צלחו. בשבוע שעבר קיבלה הפרשה תפנית מעניינת כשיפת החליט להפנות את חיציו אל עבר מועצת העיתונות והגיש נגדה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

יפת טוען בתביעה כי מועצת העיתונות נקטה סחבת בטיפול בתלונה שהגיש לה, וכי היא החליטה באחרונה שלא לדון בתלונה שהגיש עד לסיום ההליכים בתביעה שהוא מנהל נגד העיתון. לטענתו, כשביקש לעתור לבית המשפט בגין החלטה זו של המועצה, הוא גילה כי המועצה - המוגדרת גוף וולנטרי שהוקם במשותף על ידי עיתונאים, עורכים, מו"לים ונציגי ציבור - אינה מאוגדת כישות משפטית ומשכך, הוא ואשתו מנועים למעשה מלתבוע אותה לדין ואין להם כל אפשרות מעשית לתקוף את החלטותיה.

התביעה הוגשה נגד כל חברי מועצת העיתונות, בראשותה של מ"מ נשיא מועצת העיתונות, ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, ויתר חבריה בהם נציגי העיתונאים, עורכים ומו"לים של כלי התקשורת. בתביעה מבקש יפת, באמצעות עו"ד צבי ריש, לפעול להפסקת פעילותה הציבורית של המועצה - עד להתאגדותה של המועצה כגוף בעל זכויות וחובות משפטיות.

במקביל הגיש יפת בקשה לפטור אותו מאגרת ביהמ"ש וכן לאסור פרסום פרטים מזהים שלו ושל אשתו. השופט שמואל ברוך העביר את הבקשה לפטור מאגרה לתגובת מועצת העיתונות, אך דחה את הבקשה לאסור פרסום פרטים מזהים של בני הזוג.

מתוך עותק מהתלונה שהעביר יפת למועצת העיתונות לפני 4 שנים וצורפה לכתב התביעה, עולה כי יפת, אדם שומר מצוות בשנות ה-60 לחייו, נשוי ואב לשישה ילדים, ריצה בשנת 2000 עונש מאסר של כ-5 חודשים באגף התורני בכלא מעשיהו. עד אותה עת, לדבריו, הליכי מעצרו והליכי המשפט שנערך נגדו לא פורסמו מעולם.

מפאת הבושה שמשפטו וכליאתו של יפת הסבו לו ולאשתו, נטען כי השניים הקפידו לשמור את הדבר בסוד כמוס מפני כל מיודעיהם. כתוצאה מכך, הצליחו להסתיר את הפרשה אפילו מבני משפחתם, חברים, שכנים ויתר מקורבים.

מאמצים אלה, טוענים יפת ואשתו, נגדעו באחת כאשר בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" בספטמבר 2000, התנוססה תמונתו של יפת, כשהוא מסב לשולחן בחצר כלא מעשיהו יחד עם כעשרה אסירים נוספים, בהם האסיר דרעי. לחרדתם הרבה, טוענים בני הזוג, פניו של יפת, כמו גם פניהם של יתר האסירים שסבבו את דרעי, היו גלויות לחלוטין - בלי שנעשה אפילו ניסיון להסוותן או לטשטשן.

התמונה, נטען, צולמה כשצלם העיתון הגיע לגדר החיצונית של הכלא ומשם קרא בשמו של דרעי. כאשר דרעי ויתר האסירים שהקיפו אותו היפנו את ראשיהם לעבר הקול הקורא - לכדם הצלם בעדשת מצלמתו. בתחתית התמונה נרשם: "כלא מעשיהו, אתמול, 7 בבוקר, אריה דרעי עם חברים ללימוד תורה בחצר".

"תקצר היריעה מלתאר את הנזקים החמורים ואת הסבל ועוגמת הנפש הנוראים שנגרמו לבני הזוג עקב פרסום תמונתו של יפת מאחורי סורג ובריח, וחשיפתו ברבים של סודם הכמוס אודות כליאתו", טענו בני הזוג בתלונתם.

לפני שלוש שנים פנו בני הזוג לבית משפט השלום בתל אביב וביקשו להוציא צו איסור פרסום על התמונה. השופטת דליה מארק-הורנצ'יק דחתה את הבקשה. השופטת קבעה כי לכאורה יש לראות בבית הכלא כרשות הרבים ולא רשות היחיד, וכי לא ניתן לקבוע שצילום אסיר כשהוא שוהה בבית האסורים יש בה משום פגיעה בפרטיותו של האסיר מעבר למתחייב בשלילת חירותו. "עצם הטלת העונש, כמו גם פרסומו ברבים", קבעה השופטת, "מטרתו לשרת את הציבור בדרך של הרתעה כחלק מהליך של אכיפת החוק".

עוד קבעה מארק-הורנצ'יק כי הצו המבוקש אינו מעשי מאחר שאין כל מניעה שכלי תקשורת אחרים, פרט ל"ידיעות אחרונות", יפרסמו את פרטיו המזהים של יפת, שהורשע ונידון למאסר, בלא כל קשר להליך בתביעתו נגד העיתון.

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה