חברת פריצקר יזמות תודה באשמה, ושמשון פריצקר עלול לשלם את המחיר

השופטת בלהה גילאור מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה בשבוע שעבר את בקשתה של מפרקת חברת פריצקר יזמות להודות בשם החברה בעבירות מס בהן הואשמה החברה; זאת על אף שההודאה באשמה עלולה לפגוע בהגנתו של מנהל החברה לשעבר, הקבלן החיפאי שמשון פריצקר, בעבירות המס.

שני כתבי אישום הוגשו לפני כשנתיים נגד החברה ונגד שמשון פריצקר ששימש כמנהל חברת פריצקר עד לקריסתה: האחד הוגש בגין אי העברת מס שנוכה במקור ובגין אי הגשה במועד של דו"ח על הכנסות ב-2001, והשני בגין אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים ותשלום מע"מ בגינם.

מפרקת החברה, עו"ד דורית לוי, הגיעה להסדר טיעון עם רשויות התביעה. במסגרת הסדר הטיעון תודה החברה באישומים המיוחסים לה, ואילו התביעה תבקש לגזור על החברה עונש קנס סמלי של 1 שקל בכל אחד מכתבי האישום.

פריצקר התנגד לבקשתה של המפרקת וטען כי קיימת לחברה הגנה טובה בשני כתבי האישום. לטענתו, הגנת החברה מבוססת על כך שסכומי המס אשר לא הועברו לרשויות המס הופקדו בחשבונות בבנק לאומי ובבנק הבינלאומי הראשון, ושני הבנקים סרבו לשחרר את הכספים עקב יתרות החובה של החברה בחשבונותיה.

לטענתו של פריצקר, אם יוכח קו הגנה זה של החברה, הוא ישמש הגנה גם מפני האישום נגדו באופן אישי. בנוסף טען פריקצר כי הסדר הטיעון בו מבקשת המפרקת להתקשר אינו ראוי, מכיוון שתוצאת הסדר כזה תהיה "נטישתו", על אף שהעבירות מיוחסות לו מכוח היותו אורגן של החברה.

פריצקר אף ביקש כי בית המשפט יורה למפרקת לתבוע את הבנקים לצורך השבת כספי המע"מ המופקדים אצלם. לטענת פריצקר, קבלת כספים אלה תאפשר להעבירם לרשויות המס וכך להגיע להסדר טיעון שבמסגרתו יסתיימו ההליכים הפליליים נגדו.

השופטת גילאור לא קיבלה את טענות פריצקר וקבעה כי לצד זכותו של מנהל לשעבר של חברה להגן על חפותו, קיים גם האינטרס של מיקסום קופת הפירוק וחלוקתה לנושים. לאור זאת, קבעה, אין לדרוש מהמפרקת לנהל הגנה בהליכים הפליליים - הגנה שעלותה תמומן מקופת הפירוק - אך ורק משום שהדבר יסייע לפריצקר.

עוד קבעה השופטת כי המפרקת אינה נדרשת לתבוע מהבנקים להשיב את הסכומים שפריצקר טוען כי מצויים אצלם, אם התביעה מיועדת רק לשרת את הגנתו של פריצקר. השופטת קבעה: "מהיותו של שמשון פריצקר מנהלה לשעבר של החברה לא נובע כי זאת מחוייבת שלא להתקשר בהסדרי טיעון".