לוצטו ייצא את תביעות הרינגטונים לאירופה

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

מרקו לוצטו, בנו של עו"ד אדגר לוצטו הטוען לבעלות בפטנט הרשום שמאפשר לטלפונים סלולריים להפוך צלילים לרינגטונים, הגיע לפשרה עם חברת סימנס. זאת, בתביעה שהגיש נגדה על שימוש בפטנט הרשום שלו בטלפונים הסלולרים שהחברה מייצרת.

לוצטו, באמצעות עוה"ד אריאל מנור ומירב רוזנפלד-מנור, טען בתביעה כי הוא הבעלים של פטנט הרשום בישראל, בארה"ב ובאירופה הנוגע לאפשרות של מכשיר סלולר להקליט, לאחסן ולשלוף צלילים כדי להפוך אותם לצלצול טלפון. למעשה, על פי התביעה מדובר בפטנט על מכשיר סלולר המסוגל להקליט רינגטונים שלא היו בו קודם לכן.

בפשרה הסכימה סימנס, שיוצגה על ידי עו"ד אלון פומרנץ ממשרד ליפא מאיר, לשלם ללוצטו סכום כסף לסילוק התביעה שהגיש. מהו הסכום? הצדדים אינם מוכנים לגלות ואף חתמו על הסכם סודיות האוסר על כך.

התביעה שהגיש לוצטו נגד סימנס לא היתה הראשונה. גם תביעה קודמת, שהגיש נגד חברת אריקסון, הסתיימה בפשרה - אריקסון שילמה לו סכום שאף הוא נותר חסוי. בנוסף, מנהל לוצטו בישראל תביעות זהות נגד יורוקום, משווקת הטלפונים של נוקיה, ונגד אמבלייז, המשווקת אף היא טלפונים מתוצרתה.

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?