"שילוב יזמים פרטיים יסייע במאבק בתאונות הדרכים"

שילוב של הסקטור הפרטי במימון פרויקטים ובביצועם, כחלק בלתי נפרד מהתוכנית הרב-שנתית, הוא הפתרון האפקטיווי, היעיל והטוב ביותר לשיפור וקידום תשתיות התחבורה בישראל, ובנוסף למתן תנופה כלכלית עסקית למשק ולענפי התכנון, הקבלנים והבונים. כעת, לאחר החתימה על הסכמי העבודה החדשים לקראת קליטת 180 עובדי יחידת הסמך מע"צ שסיימה את פעילותה, החברה הלאומית לדרכים אכן יוצאת במלוא התנופה לדרכה לקראת מימוש המטרות והיעדים הניצבים בפניה.

עקרונות אלה, שהם חלק מתוכנית החומש של החברה, מקבלים כעת ביטוי ומשנה תוקף גם בדו"ח הוועדה להכנת תוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים, בראשות ד"ר יעקב שיינין. התוכנית ממליצה ומבטיחה השקעה נרחבת ממשית בתשתית, שתביא ללא ספק לשיפור באיכות החיים, צמיחה ורווחה לתושבי המדינה ותתרום, כמובן, תרומה של ממש לבטיחותם של המשתמשים בדרכים.

"החזון של החברה מציב אותה כגורם המוביל והמעצב את תרבות השימוש והנהיגה בכבישים, תוך שותפות של ממש עם כל הגורמים האחרים וכמובן, גם השקעות בכבישים בתכנון, בנייה ופיתוח תשתית סלחנית כלפי הנהג. עד כה מקובל אצלנו להפריד את השימוש בדרך ל"גורם האנושי" לעומת "הגורם התשתיתי". המצב הזה, לדעתי, פסול. אין ספק כי נהגים המסתכנים בנהיגה במהירות גבוהה הרבה מעל למותר כחוק עלולים להגיע למצב שבו התשתית אינה מסוגלת לתמוך בהתנהגות הכביש שלהם ושל כלי הרכב שבו הם נוהגים. אלא שעם זאת, ברור מעל לכל ספק כי תשתית הכביש חייבת לאפשר לנהגים זהירים ושומרי חוק להגיע בבטחה ובמהירות ליעדם.

תוכנית העבודה מבוססת על שבעה עקרונות: פיתוח נמרץ של רשת הכבישים הבינעירונית, מימוש פרויקטים בטיחותיים, אחזקה שוטפת, אחזקה מונעת (ריבוד ושיקום), הקמת מרכז בקרת התנועה ומו"פ וסטנדרטיזציה.

מערכת כבישים בטוחה מצילה חיים

במשוואה הכלכלית של ועדת שיינין מוצע להטיל אגרה, דרך ביטוח החובה, שתניב 390 מיליון שקל בשנה. הסכום הזה יחזור אל הציבור בסכום של 2 מיליארד שקל לשנה, כתוצאה מהפחתת נזקי תאונות. אפשר להתווכח אם הציבור צריך לשלם זאת, ואם התשלום צריך להגיע דרך ביטוח החובה או בדרך אחרת, אלא שאין ויכוח על התועלת. אנו בחברה הלאומית לדרכים רואים זאת בכל יום. מערכת כבישים בטוחה מצילה חיים, חוסכת כאב ומונעת נזקים רבים, בהם אובדן ימי עבודה למשק ונזקים עקיפים רבים שאינם זוכים לכותרות בעיתונים.

הדיון הציבורי במסקנות הוועדה הוא חלק מהשינוי החיובי המורגש בהתייחסות של הגורמים הממלכתיים והמקצועיים אל מערכת הכבישים, ובעצם החלטת הממשלה על הקמת החברה הלאומית לדרכים בישראל.

כבר השנה יצאו לדרך, לראשונה, מכרזי PFI - חדשניים בתחומם - שבהם הקבלנים המבצעים צריכים לשאת בתוצאות של ביצוע עבודתם. קבלן שיבקש לחסוך בעלויות יחשוף את עצמו לנזק כספי. עבודות ברמה לא מספקת לפי תקני החברה יחייבו תיקונים ושיפורים מיידיים על חשבון הקבלן. זהו שינוי תרבותי שתוצאותיו יורגשו בשנים הקרובות. כבר עכשיו מטופלים בשיטה זו 400 קילומטר של כבישים, והשיטה תורחב לכבישים נוספים.

תוכנית רבדים: כבישי אורך ורוחב עיקריים

"שינוי מהותי נוסף, גם הוא חלק מתוכנית החומש, הוא התוכנית לפיתוח רשת הכבישים הארצית, שזכתה לשם "תוכנית רבדים". תוכנית זו כוללת פרויקטים הנמצאים כבר בביצוע (פרויקטים המשכיים) וגם פרויקטים חדשים. היקף תוכנית הפיתוח מסתכם בכ-13.3 מיליארד שקל.

"תוכנית רבדים" מבחינה בין רובד עליון, המהווה את מערכת הדרכים הראשיות, לבין הרובד התחתון, המקשר כל נקודה אל הרובד העליון. הרובד העליון מורכב מארבע דרכי אורך ו-16 דרכי רוחב, היוצרים יחד רשת "שתי וערב" לאורכה ולרוחבה של המדינה. הרובד העליון ייסלל במתכונת כבישים מודרניים, בטיחותיים ומהירים (מחלפים, דו-מסלולי, מהירות תכן גבוהה). ברובד התחתון ישקיעו בעיקר בשיפורים בטיחותיים ופתרון של בעיות נקודתיות.

ככל שנרחיב את רשת הדרכים, נגביר את ניצול תוואי הדרכים ונשפר את רמת הבטיחות, כך נקטין את הצפיפות בכבישים. במקביל נקרב את הפריפריה אל מרכז המדינה, נוסיף מקומות עבודה ונעניק תנופה עסקית כלכלית.

את כל אלה נעשה תוך שמירה על ערכי איכות הסביבה, פיתוח נופי והקפדה על השתלבות של הכביש בקהילה. זה אולי יישמע קצת תמים, אבל גם מתוך נקודת ראות של מהנדס, אני מאמין כי בכביש יפה יותר, ונעים יותר לנהיגה, יש אצל הנהג מודעות גבוהה יותר לסביבה, רוגע ובטיחות וכפועל יוצא - פחות תאונות דרכים.